"זו מתנת חג מולד נהדרת", התגאה תומאס טוכל מול המצלמות של "קאנאל פלוס" לאחר ה-0:4 של פריז סן ז'רמן על שטרסבורג ביום רביעי, במשחק האחרון בצרפת לשנת 2020. "סיפקנו שתי הופעות חזקות מאוד כדי לסיים כמו שצריך שנה תובענית ביותר".
שעה קלה לאחר אותו ריאיון, המנהל הספורטיבי לאונרדו העניק לו עוד מתנת חג בדמות מכתב פיטורים.
הצעד אולי היה צפוי, אבל התזמון הפתיע. שלושת המאמנים הקודמים של פ.ס.ז' לא נחתכו באמצע העונה. היחיד שפוטר כך בעידן הקטארי - בדצמבר 2011, אחרי שנתיים וחצי בתפקיד ועל ידי אותו לאונרדו (בקדנציה הקודמת שלו במועדון) - היה אנטואן קומבוארה. והוא עוד היה במקום הראשון בליגה ולא במקום השלישי כמו טוכל. אותו מהלך עלה אז באובדן האליפות. והפעם?
מאבקי הכוח בין המנהל הספורטיבי למאמן ליוו את פריז סן ז'רמן לכל אורך השנה האחרונה. טוכל הובא על ידי הקטארים בקיץ 2018 והקשר הישיר עם דוחא השאיר אותו בתפקיד גם אחרי העונה הראשונה בה איבד את שני הגביעים והודח על ידי מנצ'סטר יונייטד במהפך אדיר בשמינית גמר ליגת האלופות. לאונרדו חזר למועדון בסיום אותה עונה וקיווה להביא את מסימיליאנו אלגרי. הוא אמנם ראה בטוכל כ"מישהו שהופך להיות מאמן גדול", אבל שאף להיפרד ממנו ונאלץ לבלוע את הגלולה הקטארית פעם אחר פעם.
בפברואר האחרון, נראה היה שהפרידה בלתי נמנעת. פ.ס.ז' הפסידה 2:1 לדורטמונד במשחק הראשון בשמינית גמר ליגת האלופות, והתחושה הייתה שעוד עונה אירופית יורדת לטמיון. בטח לאור הביקורות הקשות מצד פרשנים וכוכבי עבר (לואיס פרננדז קרא לטוכל "המאמן הכי גרוע של פ.ס.ז' בעידן הקטארי") והמחלוקת שהתעוררה בין טוכל לקיליאן אמבפה ואחר כך גם עם ניימאר. מי שנשלח לפשר בין הצדדים היה לאונרדו. ההדורים יושרו ואז הגיע המהפך בגומלין מול דורטמונד והתפרצות מגיפת הקורונה. עונת הכדורגל נעצרה וכך גם המהלך להחלפת המאמן. להנהלה לא הייתה כל כוונה לשלם לשני מאמנים בכירים, בזמן שהמועדון מפסיד מאות מיליונים בקורונה.
משיכת החבל בין השניים נמשכה גם בחודשי ההשבתה. פ.ס.ז' הוכתרה לאלופה והחלה להיערך לרבע גמר ליגת האלופות, כשטוכל רצה להשאיר את אדינסון קבאני לפיינל 8 בליסבון. לאונרדו חשב אחרת ומלך שערי המועדון בכל הזמנים נפרד בסוף יוני עם תום חוזהו, בניגוד למשל לטיאגו סילבה שנשאר לחודשיים נוספים. למרות הסיטואציה הנפיצה, שחקני פ.ס.ז' הציגו לכידות מפתיעה בהנהגת ניימאר שהצילה שוב את המשרה של טוכל.
הקאמבק מול אטאלנטה, הניצחון על ר.ב. לייפציג וההעפלה לגמר היסטורי אמורים היו לבשר על משהו שונה בפ.ס.ז'. רגע ראשון של התבגרות והתעלות בעידן הקטארי. בפועל, הגמר מול באיירן מינכן רק דחה את הקץ. כי למרות ההישג הזה והחזרת הטרבל בצרפת, אף אחד לא דן עם טוכל על הארכת החוזה.
בתחילת העונה הנוכחית, הדם הרע מאחורי הקלעים כבר זלג החוצה. טוכל הבין שהוא לא יישאר במועדון מעבר ליוני 2021 והחל להשתחרר בהדרגה מהטון הממלכתי. אחרי שני ההפסדים בפתיחת הליגה, אליה הגיע בסגל קצר וללא הכוכבים שנדבקו בקורונה, המאמן הגרמני מתח לראשונה ביקורת פומבית על התנהלות המועדון בחלון ההעברות. "איבדנו יותר מדי שחקנים בלי לקבל כלום", התלונן על הקיץ בו חמישה שחקנים הפכו לחופשיים - המועדון לא זכה לפיצוי עבורם והוא לא קיבל כל תחליף. "אי אפשר להציב את אותן מטרות כשהסגל נפגע כך".
לאונרדו כמובן לא יכול היה לשתוק. "לא אהבנו את ההצהרה שלו", הגיב המנהל הספורטיבי. "זה לא היה מקובל על המועדון ואני אישית לא אהבתי את זה. יש משבר עולמי רציני, וגם המועדון מתמודד איתו. לדבר זה קל, אבל אם אתה נשאר כאן עליך לכבד את מדיניות המועדון".
עד לסיום החלון אמנם הגיעו אלסנדרו פלורנצי, ראפיניה, דנילו פריירה ומואיז קן, אבל טוכל לא היה בסוד כל המהלכים והודה: "לאחרונה שאלתי את עצמי האם אני עדיין מאמן או שהפכתי לפוליטיקאי? אמרתי שאני רק רוצה לאמן. אני אוהב כדורגל. כל מה שאני רוצה זה חצי מגרש כדי לעבוד עליו ונגן DVD כדי להכין וידאו. אבל במועדון כמו פ.ס.ז' זה לא תמיד רק כדורגל. שאלו אותי אם אני מרגיש את הלחץ, ואמרתי שכן. יש ביקורות בלתי פוסקות מצד התקשורת, מצד הסביבה. אחרי ארבעה תארים בעונה שעברה וגמר אחד, חשבתי שיהיה שקט יותר. טעיתי".
זה לא אישי. זה היה הקו של לאונרדו כאשר נדרש להתמודד עם שאלות בנוגע לעימות בינו לבין המנהל הספורטיבי. "אני הבעתי את דעתי ולאונרדו אמר את שלו. לא לקחתי את זה כביקורת אישית ואפשר להתקדם הלאה". אבל בפוליטיקה הכול אישי. גם אם מדובר בפוליטיקה פנימית של מועדון כדורגל.
כאשר טוכל הקצין את הטון בריאיונות, טען לחוסר הכרה בתרומתו והתחיל לשנות מערכים בסיטונות, היו שסברו כי הוא עושה הכול כדי להיות מפוטר. "מה הטעם במהלכים האלה?", תהה הפרשן אריק רבסנדרטנה, שחקן העבר של פ.ס.ז', אחרי שהמאמן הציב את דנילו הקשר בעמדת הבלם ואת מרקיניוס הבלם כקשר אחורי. "זה נעשה כדי לעצבן את העולם. זו פרובוקציה של טוכל נגד ההנהלה, הנובעת מכעס וגאווה פגועה".
ובתוך המאבק הפוליטי הזה והכבוד הפגוע של כל אחד מהצדדים, ניצבה לה קבוצת כדורגל כמעין בת ערובה. פ.ס.ז' נראתה כבויה מאז פתיחת העונה, הפסידה פעמיים בליגת האלופות וגם ברוב משחקי הצמרת בצרפת, אבל איכשהו, חרף כדורגל לא אטרקטיבי ולמרות מכת פציעות בלתי נגמרת, נחלצה מכל התסבוכת הזו במינימום נזק. עם כרטיס לשמינית גמר הצ'מפיונס מהמקום הראשון ובמרחק נקודה בלבד מהפסגה בליגה המקומית.
דווקא אז - עם היציאה לפגרת חג המולד, ובדיוק ארבעה חודשים אחרי הגמר בליסבון - לאונרדו החליט לחתוך. טוכל אולי העניק כמה הזדמנויות מתאימות יותר לסיום ההתקשרות עוד קודם לכן, אבל בפ.ס.ז' העדיפו לחכות לרגע של הפוגה במשחקים כדי להקטין ככל האפשר את הפיצוי לטוכל וכמובן להעניק למאמן הבא (כנראה מאוריסיו פוצ'טינו) את הזמן הנדרש להיערך לחלון של ינואר ולגבש את הקבוצה לקראת הקרב מול ברצלונה בשמינית גמר ליגת האלופות.
פוצ'טינו מכיר את פ.ס.ז' מימיו כשחקן בתחילת שנות ה-2000, אבל כאיש של אל חלאיפי ולא של לאונרדו (העדיף את אלגרי), גם הוא יצטרך להרהר בשלב כלשהו בדיוק באותה סוגיה: האם הוא רק מאמן כדורגל או גם פוליטיקאי.