וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

זה יעלה ביוקר: יש סיכוי שהמעסיק הפר את זכויותיכם בזמן הקורונה

15.10.2020 / 1:42

מעסיקים בתקופת הקורונה ביצעו מהלכי התייעלות אגרסיביים, ועל הדרך גם נמנעו מלשלם לעובדים על זכויות המגיעות להם. האם באמת קיבלתם הכול? זה הזמן לבדוק

בווידאו: גמזו אומר ששוקלים את קיצור הבידודים ואדלשטיין מתייחס להדבקה למרות הסגר/צילום: לע"מ

תקופת הקורונה אילצה עשרות אלפי מעסיקים להדק את החגורה ולבצע מהלכי התייעלות אגרסיביים ובכלל זה גם פיטורי עובדים. אלא שבשונה מעיתות אחרות, רבים מהם נותרו ללא הון פנוי בשביל לשלם למפוטרים את מלוא התשלומים שמגיעים להם על פי חוק. נתונים שמתפרסמים לראשונה כאן חושפים את היקף החריגה של המעסיקים בישראל. אם לשפוט לפי העליה המשמעותית שחלה בשנים האחרונות במספר התביעות שמוגשות כנגדם בבתי הדין לעבודה, ניתן להניח במידה גדולה של ודאות כי גל של תביעות נמצא בפתח.

לצורך בחינת העניין, ביצעה לאחרונה חברת עוקץ מערכות סקר השוואתי במסגרתו עובדו נתוני 9,006 תלושי שכר של עובדים ועובדות שונים שמועסקים ב-256 חברות ועסקים, שמתייחסים לפרק הזמן 01/3/19 - 01/10/19 בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2020. הנתונים שמופיעים בסקר מייצגים את מספר שיעור תלושי השכר בהם נתגלתה טעות בחישוב הסעיף הרלוונטי.

  • תשלום פדיון חופשה: לשון החוק קובעת כי אם נותרה לזכות עובד המפסיק את עבודתו יתרת חופשה שלא נוצלה, חובה לפדותה, כלומר לשלם לעובד את ערכה. פדיון החופשה שמשולם שווה, בהתאם לחוק חופשה שנתית, לדמי החופשה שהיו משולמים לעובד אילו יצא לחופשה ביום שבו חדל לעבוד. על פי נתוני הסקר, שיעור המעסיקים שלא שילמו כחוק רכיב זה קפץ ב 41%, מרמה של 11.1% בשנת 2019 לרמה של 15.7% בשנת 2020
  • תשלום יתרת דמי הבראה: על פי ההסכם הקיבוצי, דמי הבראה ישולמו באחד מחודשי הקיץ, מחודש יוני ועד חודש ספטמבר, אלא אם הוסכם או נהוג מועד אחר במקום העבודה. כמו כן, עובד יהא זכאי לדמי הבראה אף לאחר סיומם של יחסי עובד ומעביד (לגבי תקופה של עד שנתיים שלפני תום תקופת העבודה) אם לא קיבל את דמי ההבראה במהלך עבודתו. נתוני הסקר מלמדים על זינוק חד בשיעור של 38% בשיעור המעסיקים שלא שילמו זאת לעובדים לאחר פיטורים, מרמה של 16.8% בשנה שעברה לרמה של 23.2% השנה.
  • מתן תלוש שכר: מעסיק מחויב למסור לעובדיו תלוש שכר עם פרטי השכר ששילם להם, לכל המאוחר ביום התשיעי שלאחר המועד שבו עליו לשלם את השכר. בהתאם לתוספת לחוק הגנת השכר, תלוש השכר צריך לכלול שורה ארוכה של פרטים ובכללם, ותק העובד, מספר ימי החופשה והמחלו שנוצלו ונותרו, פירוט דמי ההבראה כמו גם את נתוניו האישיים וכו'. על פי נתוני הסקר, שיעור העובדים שלא קיבל תלוש תקין במהלך ימי הקורונה עומד על 7.9% - נתון שמשקף עליה דרמטית של 84% מזה שנרשם בשנה שעברה.
seperator

לצד האיום בתביעה אזרחית, בימים כתיקונם, מונף שוט נוסף מעל המעסיקים - הסיכון בעיצום כספי שיוטל עליהם על ידי משרד העבודה והרווחה. החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה נועד לייעל את האכיפה של חוקי העבודה על ידי הנהגת הליך מינהלי להטלת עיצום כספי על מעבידים ועל מזמיני שירות. החוק מסמיך את פקחי משרד הכלכלה להסדיר לאכוף את הפיקוח על דיני העבודה בישראל, בין היתר, באמצעות ביקורת שמתבצעת אצל המעסיקים במקומות העבודה ו/או אצל עובדי קבלן ו/או מזמיני שירותים. מטרת החוק הן בהעסקה ישירה והן על מזמיני שירותים של עובדי קבלן בארבעה תחומים- שמירה, אבטחה, ניקיון והסעדה.

אלא שבעוד שנת 2019 היוותה נקודת מפנה בפעילותו בכל הנוגע לאכיפת חוקי העבודה, הקורונה שמה ברקס למאמצי משרד הכלכלה. מתחילת השנה פרסם המשרד פחות מ-60 עיצומים בלבד, כאשר 8 עיצומים הוטלו בין ה-1.6 ל-5.7 ואילו 40 החלטות על הטלת עיצומים התקבלו עד ל-10.3. מנגד, מסיכום נתוני 2019 עולה כי במרוצת השנה הוטלו לא פחות מ-3,283 עיצומים בסכום כולל של כמעט כ-180 מיליון שקלים.

רואה חשבון גיא מונרוב. יחצ,
בודק שכר משתלם בהרבה מהקנס. גיא מונרוב/יחצ

לא לסמוך על 2020

רו"ח גיא מונרוב, יועץ עסקי שחברתו מתמחה בבקרה ובניהול סיכונים ורו"ח לירון רוזנבלום, שותף במשרדו, מזכירים שחוקי העבודה בעולם ובישראל נועדו בין היתר להסדיר את שוק העבודה ולהגן על זכויות העובדים, ולאור המגמה שבאה לידי ביטוי בשנה שעברה אנו מניחים כי בעתיד הקרוב ישוב הרגולטור לאכוף את החוק במלוא הכוח באמצעות פקחיו - דבר שמחייב את המעסיקים להיערך לכך. לדבריהם, אחת מן הדרכים היעילות ביותר היא היא ביצוע ביקורות יזומות שיוודאו כי החברות עומדות בכל דרישות חוקי השכר. עלות בדיקה, כאמור, שנעשית על ידי בודק שכר אשר נעשית על ידי חברתנו קטנה באופן ניכר מעלות הקנס הממוצע אשר הושת על החברות אשר לא עמדו בדרישות החוק, ועל כן זוהי "השקעה" טובה.

לדברי מונרוב, ברגע שהופכים את תהליך הבקרה מידני לממוחשב, הדבר נותן מענה שוטף ומציף ליקויים במערך השכר והתשלום בזמן אמת ובכך מונע מקרים של אי עמידה בהוראות החוק והפסדים כספיים לאורך זמן, ליישום מערך בקרה ממוכן מתמשך יתרון נוסף לכך שהינו בודק 100% מהאוכלוסייה ולא רק מדגם של 10%.

כפיר זאב. יחצ,
חשש שפקח משרד העבודה ידפוק בדלת. עו"ד כפיר זאב/יחצ

עו"ד כפיר זאב מתמחה ביחסי עבודה ובדיני עבודה, והוא בעל משרד המתמחה בייצוג עובדים וארגוני עובדים: "האכיפה היא למעשה מתן מענה לאוכלוסיה גדולה באמצעות ביקור אחד של מפקח, ולכן ירידה ברמת האכיפה - במיוחד בתקופה שקשה למעסיקים, עלולה להביא ל'חיסכון' של המעסיק בתשלום הזכויות לעובדים, שזה הדבר הקל והזמין לעשות. פגיעות שכיחות בהיבט הזה הן עיכוב בתשלום השכר במועד, אי ביצוע הפרשות שוטפות לפנסיה, אי תשלום שעות נוספות והתעלמות מהחובה לשלם דמי הבראה".

לדברי זאב, "אמנם בתי הדין לעבודה הם הכלי הראשון במעלה לאכיפת חוקי העבודה, ואולם אפשר להניח שמרבית הפרות חוקי העבודה לא מגיעות לבתי הדין לעבודה, על אף העומס הרב שמוטל עליהם. בנסיבות אלו, אכיפה באמצעות כלים אחרים, כמו פקחי האכיפה של משרד הכלכלה, מהווה נכון להיום כלי הרתעתי רב משקל ומעסיקים בהחלט חוששים מהרגע שבו פקח של משרד העבודה ידפוק להם בדלת, אולי אפילו יותר מתביעה של עובד בבית הדין לעבודה, וזאת בשל האפשרות שיוטל עליהם קנס ולעיתים גם יוגש כנגדם כתב אישום".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully