העונה המלאה הקודמת של זינדין זידאן כמאמן ריאל מדריד, 2017/18, הייתה הגרועה ביותר של קארים בנזמה מבחינת מספרים. התקשורת לעגה לו וקראה לפלורנטינו פרס להשקיע בחלוץ בכיר, האוהדים חזרו לייאוש המוכר ולעתים אף הגיבו בבוז בסנטיאגו ברנבאו, ולפני הגומלין מול באיירן מינכן בחצי גמר ליגת האלופות הוא הציג תוצרת דלה של שמונה שערים בלבד בכל המסגרות.
ההערכות היו שזידאן יספסל את בן ארצו המצוי בבצורת ו"סובל" מול השער, אבל לקראת אותו משחק ב-1 במאי 2018, אמר המאמן: "אולי בנזמה צריך לחייך יותר כדי שכולם יבינו שהוא שמח ומרוצה. גם אני בתור שחקן לא חייכתי יותר מדי, ככה שאני מבין ללבו". אז זידאן שמר אמונים, קיבל ממנו באותו משחק צמד ששווה כרטיס לגמר, ולאחר מכן עוד שער מול ליברפול בדרך לזכייה השלישית ברציפות. החלוץ המושמץ הרוויח עוד עונה בריאל. הוא שוב שרד.
בתום העשור הראשון שלו במדריד, בנזמה הומשל לרץ ה-3,000 מכשולים האולטימטיבי. הוא לא היה האירוע המרכזי, הסגנון שלו לאו דווקא נחשב אסתטי, לפעמים הוא התעכב באותן חומות קטנות או החליק קצת במים, אבל תמיד הגיע איכשהו לקו הסיום וקטף מדליות. בעשור השני בקבוצה, הוא כבר ספרינטר מוביל ומוערך. התהליך שהחל בעונה הכאוטית של חילופי המאמנים אשתקד, קיבל כעת חותמת רשמית.
זידאן הוא האדריכל, סרחיו ראמוס הוא הפנים וההגנה הכריעה את המאבק המרתוני מול ברצלונה, אבל האליפות ה-34 של ריאל מדריד היא האליפות של כובש הצמד במשחק ההכתרה - קארים בנזמה.
אחד הסיפורים הראשונים על בנזמה מימיו בליון, הגיע לאחר שחתם על החוזה המקצועני הראשון שלו. החלוץ ממוצא אלג'יראי, אז רק בן 17, התבקש לשאת נאום מול שאר חברי הסגל, על פי המסורת הנהוגה במועדון לקליטת שחקנים חדשים. קארים הצעיר עמד נבוך ונאלם מול השחקנים שיצרו אז את שושלת האליפויות בצרפת, אבל ברגע שכמה מהם החלו לצחקק, הוא מצא את המילים ואמר באומץ: "תצחקו, אבל אם אני נמצא כאן זה כדי לתפוס את המקום שלכם".
וזה בדיוק מה שהוא עשה. רבים סלדו מהחוצפה הזו שלו, מהגישה השחצנית שרק טופחה על ידו כאשר הצליח בליון, ועם השנים התדמית הזו התנפחה למימדים שהזיקו לו ציבורית ואולי בעתיד גם משפטית. הפמליה העוטפת סיבכה אותו, במדינתו ראו בו כדורגלן יהיר ומנופח, וגם בספרד סברו שמדובר בטרבלמייקר. אבל הצרות שלו נשארו ברובן בצרפת.
מהרגע שנחת במדריד בקיץ 2009 ועד השער בגמר מול ליברפול ב-2018, בכל חלון צצו הדיווחים שריאל תביא חלוץ במקומו. שהנה, תם עידן בנזמה במדריד. גם החוזה החדש ב-2017 עם סעיף השחרור הדמיוני של מיליארד יורו לא שינה את הלך הרוח הזה. אבל החלוץ הצליח לשרוד, ואפילו האריך ימים במועדון יותר מאשר כריסטיאנו רונאלדו. והעובדה הזו גרמה לו לפרוח אחרי גיל 30.
ריאל מצאה עצמה אבודה בלי השערים וכוח ההרתעה של רונאלדו. שלושה מאמנים לא הצליחו למצוא פתרונות התקפיים בעונת חוסר היציבות של 2018/19, אבל בנזמה עשה את שלו עם 24 שערים בכל המסגרות (21 ו-7 בישולים בליגה) והראה שיש לריאל עוגן קדמי. העונה, הוא המשיך מאותה נקודה ובלית ברירה גם הפך משמעותי עוד יותר במשחק ההתקפה. אדן הזאר לא עמד בציפיות, הברזילאים הצעירים עדיין לא עשו את קפיצת המדרגה וגארת' בייל היה בעיקר על תקן משקיף. אז הנטל נפל כולו על כתפיו של בנזמה, שהסתדר בלי מחליף וכמעט ללא מנוחה, ומילא בהצלחה גם את התפקידים שלהם.
עם התנועה הבלתי פוסקת שלו, קריאת המשחק המשובחת והתשוקה לכדור, בנזמה שכלל את המשחק שלו העונה. המספרים כמעט זהים לעונה שעברה (21 ו-8 בליגה) אבל דווקא לקראת גיל 33 ודווקא בקבוצה שרחוקה מלהלהיב, הוא נייד מתמיד, לעתים מתפקד ממש כעושה משחק ומעורב בכ-40 אחוזים מהשערים של ריאל. היו לו עונות פורות יותר, אבל דומיננטיות כזו שלו לא זכורה מאז 2007/08, כאשר הוביל את ליון לאליפות עם 20 כיבושים ו-9 בישולים והיה מלך השערים ושחקן העונה בצרפת. ואם היה בועט הפנדלים הקבוע, גם היה עוקף את ליאו מסי כמלך השערים של ליגה, אפילו אם היה מרשה לעצמו להחטיא פעמיים או שלוש (עד כה יש לו 11 מ-11 מהנקודה הלבנה במדי ריאל).
לבלאנקוס היו 21 כובשים שונים העונה בליגה, אבל ההתקפה תלויה קודם כל בתנועה ובמהלכים של בנזמה, שסיפק גם כמה רגעים שוודאי יופיעו בקליפ הפרידה שיכינו לו במועדון ביום שיעזוב. כך, למשל, הגול המרהיב לרשת ולנסיה שסייע לו לעקוף את פרנץ פושקאש במקום החמישי בטבלת כובשי כל הזמנים של המועדון וכנראה יתחרה על פרס שער העונה. השער שאחריו אמר זידאן, שתמיד לקח ללב את הביקורות נגד בנזמה ותקף את מקטרגיו: "אני שמח כשהוא כובש שערים כאלה, כי הוא משתיק קצת את האנשים". או הבישול הקסום בעקב לקאסמירו בין רגליו של ברנרדו אספינוסה מאספניול - ביצוע שהזכיר את הבישול שגוטי סידר לו לפני 10 שנים.
לא פלא שבמדריד טוענים שהוא צריך לקבל את פרס שחקן העונה בלה ליגה, למרות הישג ה-20+20 של מסי, וגם החלו לקדם את מועמדותו לכדור הזהב. אחרי עשור של תלונות וביקורות, מי היה מאמין שימים כאלה יגיעו?
וכל זה קורה כאשר מעל בנזמה מרחף עונש מאסר אפשרי, לאחר שפרקליטות ורסאי החליטה כי יישפט בגין חלקו בניסיון הסחיטה של מתיו ולבואנה בפרשת קלטת הסקס שנגררת כבר חמש שנים. גם החשש הזה לא הסיח את דעתו של בנזמה. כי לרגעים האלה הוא חיכה תשע שנים מאחורי רונאלדו ועוד אחת אשתקד. הוא חיכה שהקבוצה תהיה שלו, גם כשאף אחד לא באמת חשב שזה יכול לקרות.
בלי התחרות הזכורה עם היגואין, בלי רונאלדו המאיים ועם גב בלתי נגמר מזידאן ופלורנטינו - החיים של בנזמה הרבה יותר נוחים. ז'רמי מנז, החבר לדור 87' המפורסם, הסביר: "בנזמה הוא החלוץ הבכיר של ריאל כבר יותר מ-10 שנים, אבל אולי בלי כריסטיאנו הוא מרגיש חופשי יותר ויש לו אפשרות לבטא את עצמו ב-100 אחוז". ואילו הפרשן עומאר דה פונסקה התפייט ב"לה פיגארו": "בנזמה משחק את הכדורגל הכי טוב בקריירה שלו. עם CR7 הוא היה המלווה ונגן הצ'לו הראשון. היום הוא הסולן והמנצח על התזמורת. הוא כדורגלן שעולה לשחק בטוקסידו ונעליים מבריקות".
בפברואר הוארך חוזהו של החלוץ הצרפתי בשנה נוספת (עד 2022) וגם פגרת הקורונה לא הפריעה לו. הוא חזר חד וממוקד, הוביל את ריאל לרצף הניצחונות המרשים וגם נבחר לשחקן חודש יוני בליגה הספרדית - פרס שקיבל רק פעם אחת לפני כן, באוקטובר 2014. וההערכה הזו הגיעה לאו דווקא בגלל מספרים יוצאי דופן, אלא בגלל ההבנה שזו ריאל שלו. לא הכי אטרקטיבית, לא מרעידת רשתות או לבבות, אבל תכליתית ונחושה ושורדת, ולפרקים גם מבריקה.
ארבע זכיות בליגת האלופות, שתי אליפויות וסך הכול 17 תארים היו לחלוץ ב-10 השנים הראשונות שלו במדים הלבנים, אבל השנה ה-11, עם אליפות בלי רונאלדו - היא זו שהסירה את כל הספקות. היא גם זו שתגדיר בסופו של דבר את מורשת בנזמה בריאל.