הבעיטה שבישרה על בוא המלחמה: 30 שנה למהומות בזאגרב

פוליטיקה ושנאה התערבבו, רחובות זאגרב הפכו לזירת קרב והמשחק פוצץ עוד לפני שהתחיל. אקדחים במנהרת השחקנים, שאגות "נרצח את הנשיא" ואבנים ביציעים שימשו תפאורה לפעולה הכי מפורסמת בקריירה של זבונימיר בובאן: בעיטה בשוטר ובממסד

מערכת וואלה! ספורט
יוטיוב

"אני סיכנתי את הקריירה שלי, אבל אחרים סיכנו את חייהם. אני נזכר בגאווה שעמדתי לצד העם הקרואטי, הייתי בועט בשוטר שוב. לא רציתי להיות גיבור, פשוט הגבתי לאי הצדק שנמשך שנים. הגיבורים הם אלו שנלחמו, אנחנו היינו רק מורדים".

את הדברים הללו אמר זבונימיר בובאן האגדי, לרגל ציון 30 שנה ל"בעיטה שבישרה על בוא המלחמה". בובאן שיחק 10 שנים במילאן וזכה איתה בארבע אליפויות ובליגת האלופות. הוא גם שימש בורג מרכזי בנבחרת קרואטיה הגדולה שהגיעה למקום השלישי במונדיאל 1998, אבל כנראה שהפעולה הכי מפורסמת שלו נותרה זו ב-13 במאי 1990.

עוד בוואלה!

אימפריית הפשע: האליפות השעורייתית של אוביליץ' הסרבית

לכתבה המלאה

ביוגוסלביה הגדולה שררה מתיחות אתנית במהלך כל שנות ה-80 כשבמקביל צובר הלאומן הסרבי, סלובודאן מילושביץ', כוח רב. הנסיבות הללו, ביחד עם התפוררות הגוש המזרח אירופאי-קומוניסטי והתפרקותה של ברית המועצות, הביאו את הרפובליקות שהרכיבו את יוגוסלביה לדרוש עצמאות. ב-7 במאי 1990 נערכו בקרואטיה בחירות לפרלמנט, כשהמטרה המוגדרת שלהן היא ליצור גוף פוליטי חזק שינהיג את ההיפרדות מיוגוסלביה ואת כינון עצמאותה של המדינה.

המתח באותם ימים גאה ושישה ימים בלבד אחרי אותן בחירות בקרואטיה התארחה הכוכב האדום בלגרד אצל דינמו זאגרב למשחק ליגה באצטדיון מקסימיר. בצל המתח האתני ההולך וגדל ברחבי המדינה, למשחק קדמו מהומות אלוהים בין מחנות האוהדים ברחובות זאגרב.

חלק מאוהדי הכוכב האדום שהגיעו למשחק באותו יום, היו אנשים שמאוחר יותר הרכיבו את המיליציה הצבאית שכונתה "הנמרים של ארקאן". ז'ליקו רזנטוביץ', אותו פושע מלחמה עתידי המכונה "ארקאן", היה שם בעצמו וקשר דינמו זאגרב באותם ימים, קוייטים שאלה, סיפר לתקשורת הקרואטית היום: "במנהרת השחקנים נתקלתי ב'משלחת' של הכוכב האדום והיא כללה את ארקאן. תאמינו לי שלא הרגשתי בנוח כשהוא הראה לי שהוא נושא שני אקדחים מתחת לז'קט שלו".

באצטדיון עצמו שאגו מאות מאוהדי הכוכב האדום "זאגרב היא סרבית" ו"נהרוג את טוג'מאן" - הנשיא שנבחר על ידי העם הקרואטי פחות משבוע לפני כן. לאחר מכן הם החלו לזרוק כיסאות ואבנים לעברם של אוהדי דינמו ואלו מצידם ברחו לכיוון הגדר המפרידה בין היציע למגרש ורמסו אותה. אלפים פרצו למגרש והחלו להתעמת פיזית עם שוטרי יחידת הימ"מ, שהורכבה ברובה מסרבים.

רוב השחקנים ברחו לחדר ההלבשה, אבל בובאן נשאר להילחם (צילום: AP)

כשהאוהדים פרצו לכר הדשא והשוטרים בעקבותיהם, מרבית השחקנים משתי הקבוצות נסו לחדרי ההלבשה, אבל היו גם כאלה שנשארו להילחם.

"חלק מאיתנו - השחקנים - מיהרו לגונן על האוהדים שלנו. וייקו שקריניאר, זוראן מאמיץ' ואני היינו שם, אחר כך הגיעו בריצה גם מיראלם איברהימוביץ' ואחי דדו", סיפר בובאן שנים ארוכות לאחר מכן, "ראיתי על כר הדשא קרוב משפחה שלי שהגיע למשחק מהרצגובינה, שברו לו את השיניים. צרחתי על השוטר: 'אתה לא מתבייש?'... באוהדים של הכוכב האדום לא נגעו".

בובאן היה אז בן 21 בלבד, אבל כבר נחשב לאחד מהשחקנים הטובים בכדורגל היוגוסלבי. הוא סומן כבר שלוש שנים לפני כן, כשכיכב במדי נבחרת הנוער שזכתה באליפות העולם, אבל באותם רגעים הוא לא חשב על הקריירה שלו ולא על סיכון עתידו. כשבשלב מסוים נפל סמוך לרגליו אוהד צעיר של דינמו זאגרב שאחריו רדף שוטר, בובאן לא חשב פעמיים ועצר את לובש המדים (שלימים התברר שהיה דווקא בוסני) בבעיטה שהפכה למהלך הספורטיבי הזכור ביותר בהקשר של הימים לפני המלחמה.

בובאן הורחק לחצי שנה מנבחרת יוגוסלביה והחמיץ את מונדיאל 1990, אבל הפך לגיבור לאומי בעיני העם הקרואטי.

הגיע למנהרת השחקנים עם אקדחים. ארקאן (צילום: AP)

79 שוטרים ו-59 אוהדים נפצעו באותו יום מדמם בזאגרב ורק במזל אף אחד לא איבד את חייו. המשחק מעולם לא יצא לדרך ועד היום הוא נחשב לאחד הזרזים למלחמת העצמאות של קרואטיה.

בובאן חזר מההרחקה שקוצרה במעט ועזר לנבחרת הצעירה של יוגוסלביה (עם שמות כמו פרוסינצ'קי, יארני, מיאטוביץ' ובוקשיץ') לסיים כסגנית אלופת אירופה ב-1990. שנה לאחר מכן כבר שיחק במילאן.

ארקאן פתח בקריירה של פושע מלחמה ואחריה השתלט על קבוצת אוביליץ'. ב-1998 הוא הפך אותה לאלופת סרביה היחידה עד היום שהיא לא אחת מפרטיזן או הכוכב האדום בלגרד (על האמצעים ה"כשרים" בדרך לאליפות תוכלו לקרוא כאן). בינואר 2000 הוא נרצח.

עונת 1990/91 הייתה האחרונה בה השתתפו קבוצות קרואטיות וסלובניות בליגה היוגוסלבית והיא כללה כמה התנגשויות אלימות נוספות, אם כי לא באותו ווליום כמו באותו יום בזאגרב. המלחמה כבר הייתה בפתח ובקרואטיה זוכרים עד היום את הבעיטה המפורסמת.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully