ביום רביעי חזרו שחקני הכדורגל בספרד לעבודה, אחרי כחודשיים בבית. כל שחקני שתי הליגות הראשונות התייצבו לבדיקות קורונה במועדונים שלהם. כולם, חוץ מאחד.
קוראים לו רפאל חימנס חארקה, או בקיצור: פאלי. הבלם בן ה-26, אחד משחקני המפתח של קאדיס המוליכה את הליגה השנייה, הצהיר עוד בחודש שעבר שאין בכוונתו לשוב לפעילות כל עוד אין חיסון נגד הקורונה, ונצמד לקו הזה גם לאחר פרסום ההקלות והחזרה לאימונים. הוא היחיד שעשה את זה בקולו ובפנים גלויות. לא באמצעות גורמים ולא בעילום שם. פעם אחר פעם. כך הפך משם אלמוני לסמל התקופה בכדורגל הספרדי.
כי פאלי הוא היחיד שיש לו ביצים להודות שהוא מפחד - מהנגיף המסתורי ולא מבעלי השררה השולטים בכדורגל. "הבריאות שלי ושל משפחתי זה הדבר הכי חשוב עבורי", אמר לפני יומיים ל"קאדנה קופה" והבהיר כי הוא מוותר על שכרו כרגע. "אני חושש, והחשש שלי רק גובר כשאני שומע על מקרי הידבקות בקבוצות בגרמניה ואיטליה. לא אנקוב בשמות, אבל יש עוד שחקנים שמדברים איתי וגם הם מפחדים. אני לא רוצה לסכן את עצמי וגם לא את היריבים שלי במגרש. לא יקרה שום דבר אם יזרקו אותי מקאדיס. אם אצטרך לגנוב כדי לחיות, אני אגנוב. כבר עשיתי את זה בעבר".
ובמקרה שלו, לא מדובר בסיסמאות.
המבקרים מכנים את פאלי "דמגוג", וביניהם אפילו ראשי הליגה. אבל הם כנראה לא יודעים מי הוא אותו מורד אלמוני. יש נטייה להבדיל שחקנים באמצעות הדגשה כי "לא מדובר בכדורגלן הטיפוסי". הפעם זו לא קלישאה. פאלי הוא הכי רחוק משחקן הכדורגל הממוצע של 2020. עד כמה?
הוא בא ממשפחה צוענית דלת משאבים שחיה באזורים הנידחים של ולנסיה ועסקה באיסוף גרוטאות וגם בגניבות מפעם לפעם. בגיל 16 הוא התחתן עם ילדה בת 14. בגיל 17 כבר הפך לאבא. כיום הוא חי בדירה שכורה ולטענתו לא מחזיק בטלפון סלולרי. גם פלייסטיישן אין לו. במהלך תקופת הסגר, כאשר שחקני כדורגל רבים השתתפו בטורנירים וירטואליים, גם פאלי הוזמן לאחד כזה. על פי "אל קונפידנסיאל", את קונסולת המשחק קיבל בהשאלה ואת האינטרנט האלחוטי גנב מהשכן. בטורניר עצמו הוא ניצח.
אלמלא משבר הקורונה, כעת אמור היה פאלי לחוות את שיא הקריירה. אחרי שהתפתח במחלקות הנוער של ויאריאל ולבנטה, הבלם שיחק בקבוצת המילואים של האחרונה ומשם עבר להורקאן וחימנסטיק, ששלחה אותו בינואר 2016 בהשאלה לברצלונה ב'. קבוצת המילואים של מועדון הפאר הייתה אז במקום האחרון בבית שלה בליגה השלישית, ואחרי הבכורה שלו שהסתיימה ב-1:1, פאלי נכנס לחדר ההלבשה ונדהם מהאווירה הנינוחה. המוזיקה הושמעה בפול ווליום, ופאלי כיבה אותה וצעק: "אני בן 22 ויש לי שני ילדים. מי שלא ירוץ פה, אני אפרק אותו". זה עבד. בארסה ב' רשמה שישה ניצחונות רצופים, שרדה בליגה ובעונה שלאחר מכן גם חגגה עלייה.
למרות גילו הצעיר, פאלי היה אחד המבוגרים בקבוצת המילואים של ברצלונה שכללה בין היתר את קרלס אלניה ומארק קוקורייה. "הוא התקדם בצורה בלתי ניתנת לתיאור", החמיא מאמנו דאז, שחקן העבר ג'רארד לופס. "הוא אמנם נטול השכלה, אבל בנה את עצמו מאפס ויש לו עקרונות ומחויבות עד אין קץ".
אחרי שחזר לחימנסטיק, פאלי הושאל במאי 2019 לקאדיס למחזורי הסיום של הליגה. העונה כבר התקדם למעמד של שחקן דומיננטי שתרם שער אחד ב-23 משחקים במדי מוליכת הליגה השנייה, וביציעים רואים בו סמל להקרבה ונחישות. בסיום משחק בו האוהדים קמו ממושבם כדי להריע לו על המאמץ הרב שהשקיע, הודה: "נדהמתי מהתגובה שלהם, הרי הייתי ממש גרוע. זה כל כך שונה מהסביבה שלי. באתי מהבוץ, גדלתי בשטח עם 500 צוענים שהם קרובי משפחה שלי. אני לא רגיל לדברים כאלה".
FICHAJES 2 DIV B
— Planeta Fichajes (@Planetafichajes) January 7, 2016
Fali ➡ Nàstic Tarragona ➡ FC Barcelona B.
pic.twitter.com/Kmui2Qj5ud
הרקע של פאלי מסביר טוב יותר מדוע הוא המתנגד הקולני לתוכנית להחזרת הכדורגל בספרד. "אנחנו משוגעים אם אנחנו חושבים לחזור לשחק במצב כזה", אמר כבר בחודש שעבר. "לא אתאמן או אשחק שוב אם אדע שאני בסכנה. ואם עליי לעזוב את הכדורגל, זה מה שיהיה. עד שלא יימצא חיסון או שמישהו יוכל לתת לנו ביטחון של 100 אחוזים, אני לא אחזור. אני חושש להידבק ולפגוע במשפחה שלי".
בתחילת השבוע הציגה הממשלה הספרדית את אסטרטגיית היציאה שלה ממצב החירום בו הייתה מצויה המדינה מאז 13 במרץ, כשהכדורגל נדרש לארבעה שלבים בטרם יוכל (אולי) לחדש פעילות בסוף יוני. ביום רביעי התייצבו כולם לבדיקות קורונה, כולל כוכבי ברצלונה וריאל מדריד, ורק פאלי ביקש שהבדיקה שלו תוקצה לטובת עובד חיוני שצריך אותה קצת יותר.
כל המועדונים, שכמובן זקוקים לכסף מזכויות השידור והמפרסמים ולכן נואשים להשלים את העונה, לחצו על השחקנים לחזור. רק בקאדיס לא הצליחו (בינתיים) לשכנע את הבלם לו העניקו בפברואר, כחודש לפני התפרצות נגיף הקורונה, חוזה חדש ומשודרג עד 2024. אפשר לחשוב שהוא טועה לגמרי ואפשר אפילו לטעון, כפי שעשו רבים ברשתות החברתיות, שההתעקשות שלו נובעת מבורות. אבל קשה שלא להאמין לו. כך הוא רואה את הדברים, הפחד שלו אמיתי. הדאגה שלו היא לבריאות ולא לכסף.
"שנה אחת בליגה הראשונה יכולה לסדר לי את החיים, אבל אני מוכן לוותר על זה מראש כי יש דברים יותר חשובים מכסף", הדגיש פאלי, שכאמור נמצא עם קאדיס על סף העפלה ללה ליגה. "אני לא מתכוון לחזור לשחק ולא אבקש שכר כי יש לי עקרונות. זה חוסר כבוד כלפי החברים שלי אם ישלמו לי כשאני לא נמצא. לנו ככדורגלנים יש פריבילגיה. אנחנו יכולים להסתדר ארבעה או חמישה חודשים בלי משכורת, עד שנקבל ערובות לביטחוננו. נהדק את החגורה. יש לי קצת חסכונות ואם צריך אז אעבוד עם המשפחה, אבל לא אסכן את עצמי או את ילדיי. כדורגלנים הם לא גיבורי על, אנחנו רק בני אדם. אני חושש ולכן בוחר לחכות. אולי עוד 10-15 ימים אוכל לחזור לאימונים".
פאלי יודע שהוא מסכן את החוזה החדש שלו, בטח אם יתמיד בסירובו גם כאשר קאדיס תהיה רשאית לחזור לאימונים קבוצתיים. בינתיים, במועדון ממשיכים בניסיונות השכנוע ולא שוברים את הכלים. בעיקר כי הם יודעים שלא מדובר באופורטוניסט. "הוא טועה, אבל הוא לא משקר", אמר נשיא המועדון מנואל ויסקאינו, שגם הודיע כי ישלם לפאלי בכל מקרה ושמע מהבלם כי גם אם יקבל יורו כשכר סמלי, בכוונתו לתרום אותו. "הוא מפחד ועליי לפעול כדי להסיר את החשש הזה. אני חושב שאוכל להחזיר אותו".
לאור הקשר הטוב בין הצדדים, ניתן להניח שהוא גם יצליח. אבל עד אז, קולו של פאלי ימשיך להישמע.