מרטן פורקאד לקח את הפניה האחרונה וגלש לאיטו לקראת קו הסיום בקונטיולהטי, הגופיה הצהובה של מוביל הסבב העולמי לגופו, המקום הראשון במרוץ מובטח, כמו עשרות פעמים בעבר. אבל הפעם זה היה שונה. פורקאד, מגדולי הספורטאים הצרפתים בכל הזמנים ואולי הספורטאי הדומיננטי בעולם בעשור האחרון, נופף ליציעים הריקים - אותם יציעים שלפני עשר שנים היו מלאים עד אפס מקום כשזכה בתחרות ראשונה בסבב - הביט לאחור וראה שאף אחד מתחריו לא יעקוף אותו, סימן תודה לאנשי הצוות המעטים במקום, וחצה את הקו בפעם האחרונה בקריירה.
פורקאד בן ה-31 החל להתאמן בביאתלון - שילוב של סקי וירי - בגיל 14, בעקבות אחיו סימון. ב-2006 החל להתחרות בתחרויות בינלאומיות, והיה חלק מהרביעייה הצרפתית שזכתה בערד באליפות העולם לנוער ב-2007. הוא החל להתחרות בסבב הבוגרים שנה לאחר מכן, וסיים במקום ה-24 בדירוג העולמי הכללי. באליפות העולם ב-2010 הוא זכה במדליית כסף ראשונה, בזינוק ההמוני (בביאתלון יש ארבעה סוגי תחרויות ליחידים - ספרינט, מרדף, מרוץ אישי וזינוק המוני). באותה שנה זכה במרדף בקונטיולהטי שבפינלד. ניצחון ראשון מתוך 83 בסבב הבוגרים. הוא זכה בעוד שתי תחרויות באותה שנה, וסיים ראשון בדירוג המרדף וחמישי בדירוג העולמי הכללי.
ב-2011 זכה פורקאד במדליית זהב ראשונה באליפות העולם, שוב במרדף, לאחר שזכה בכסף בספרינט. באותה אליפות המהירות המדהימה שלו באה לידי ביטוי באופן מובהק בפעם הראשונה. באותה שנה הוא סיים שלישי בדירוג העולמי, ועונה לאחר מכן השתלט לחלוטין על ענף הביאתלון. הוא זכה באליפות סבב הביאתלון בפעם הראשונה מתוך שבע רצופות, ובשלוש מדליות זהב באליפות העולם. בעונת 2012-2013 הוא זכה שוב באליפות הסבב, וגם סיים ראשון בדירוג של כל אחת מהתחרויות השונות.
פורקאד היה שילוב קטלני של מהירות יוצאת דופן, יכולת קליעה מדהימה, תחרותיות אכזרית ויכולת עמידה מדהימה בלחצים. בשיאו הוא היה מסוגל לנצח תחרויות גם אם החטיא יותר מיריביו, והיה ברור שאם המרוץ תלוי בתוצאת המטווח האחרון, פורקאד יפיל בקלות את חמש המטרות. הכישרון הזה הפך אותו לאתלט האולימפי הצרפתי המעוטר בכל הזמנים. בשלוש אולמפיאדות הוא זכה בשבע מדליות, חמש מתוכן זהב, וזכה בכבוד לשאת את הדגל הצרפתי בטקס הפתיחה של אולימפיאדת החורף בפיונגצ'אנג. הוא זכה ב-28 מדליות באליפויות עולם, 13 מתוכן מזהב. באליפות העולם השנה הוא התקשה להסתיר את האושר שלו כאשר נבחרת השליחים הצרפתית זכתה בזהב, היחיד שהיה חסר לו באוסף האישי.
בסבב הביאתלון פורקאד זכה ב-83 תחרויות, שני רק לאולה איינר ביורנדלן הנורווגי. הוא היחיד שזכה שבע פעמים בגביע הבדולח שניתן לאלוף הסבב, וגם עשה זאת ברציפות. בעונת 2016-2017 הוא היה בלתי ניתן לעצירה, וזכה ב-14 תחרויות, ובכך שבר את שיא הניצחונות לעונה בסבב הגברים (והשתווה לשיא הנשים). בעונה לאחר מכן הוא כבר נתקל בתחרות קשה מצדו של יוהאנס טינגס בו הנורווגי, אבל עדין זכה ב-11 תחרויות וסיים על הפודיום ב-21 מתוך 22 התחרויות של העונה, כשרק במרוץ האחרון של השנה הו מפספס. באותה עונה זכה באליפות שביעית, ובפעם הרביעית סיים ראשון בכל המקצים.
בתחילת העונה שעברה היה נראה שעסקים כרגיל, כשפורקאד מנצח בתחרות הראשונה של העונה, אבל הוא יזכה בניצחון נוסף אחד בלבד, ויראה כיצד בו שובר את השיא שלו ומנצח ב-15 תחרויות. באליפות העולם פורקאד לא זכה באף מדליה. הוא נראה עייף ואיטי. גמור. המהירות לא היתה שם וגם יכולת הקליעה נטשה. בתחילת העונה הזאת הוא אמנם זכה בתחרות השניה של העונה, אבל נראה איטי בהרבה מיריביו הצעירים, רבים מהם בני ארצו. כל זאת השתנה עם תחילת 2020. בו יצא לחופשת לידה,ונראה היה שפורקאד נולד מחדש. הכל היה שם שוב - המהירות, הדיוק, הנחישות. הוא השתלט על הסבב, ניצח ארבע פעמים ברצף, והיה נראה שהוא קם לתחיה.
בסוף השבוע שעבר בו ניצח פעמיים ברציפות, ובשל שיטת הניקוד בביאתלון (בסיום העונה מורידים את הניקוד משתי התוצאות הגרועות של העונה), הפך למוביל הווירטואלי של הסבב. ביום חמישי בבוקר נודע שבשל הקורונה, התחרות שהיתה אמורה להתחיל בחמישי הקרוב באוסלו מבוטלת. לכן סוף השבוע הנוכחי בפינלנד הפך להזדמנות האחרונה של פורקאד לזכות באליפות. הוא נאבק וסיים שני בספרינט, אחרי בו. ביום שישי הודיע במפתיע על פרישה. "תודה על המסע, זמן לומר שלום", כתב בטוויטר.
בתחרות האחרונה שהתקיימה אתמול (שבת) פורקאד היה זקוק לניצחון, ולקוות שבו יסיים מתחת למקום הרביעי. באמצע הדרך בו איבד יתרון של 20 שניות וירד למקום השלישי. לאחר שלוש החטאות במטווח השלישי, בו ירד למקום החמישי. במטווח הרביעי והאחרון פורקאד החטיא פעמיים, אבל עדיין הוביל. לצערו, בו פגע בכל המטרות. כשפורקאד הציץ מעבר לכתף בפעם האחרונה, רגע לפני קו הסיום, הוא ראה את יריבו הגדול והבין שהפסיד את האליפות. בשתי נקודות.
"זה היה סוף שבוע חלומי. אם יורדות לי דמעות, אלה דמעות של אושר", אמר לאחר המרוץ. זו לבטח היתה קריירה חלומית.