"תמכור אותו, ותבקש כפול מהסכום ששילמנו", השיב סוון גוראן אריקסון לנשיא לאציו וחברו הטוב, סרג'יו קרניוטי, כאשר התייעץ איתו בנוגע לכריסטיאן ויירי בסיום עונת 1998/99, רגע אחרי שקבוצתם החמיצה את האליפות על חודה של נקודה.
"אינטר הביעה עניין בוויירי מיד לאחר סיום העונה, והוא רצה לעזוב", תיאר אריקסון באוטוביוגרפיה שלו. "היה לו הרגל של מעבר מדי שנה, הוא היה אדם חסר מנוח. והוא גם אהב כסף. קרניוטי שאל לדעתי ואמרתי שאף פעם לא האמנתי בהחזקת שחקן בכוח. ניצלתי את העסקה הזו כדי להביא את השחקן השלישי שרציתי עוד מהיום הראשון שלי בלאציו - חואן סבסטיאן ורון. הפעם קרניוטי הסכים, והרגשתי שהקבוצה שלי שלמה".
המאמן השבדי לא טעה. גם אלכס פרגוסון לא. אחרי ה-0:1 של לאציו בסופרקאפ האירופי על זוכת ליגת האלופות מנצ'סטר יונייטד, הסר הסקוטי שיבח את היריבה מאיטליה והימר: "אני חושב שזו האלופה הבאה של הסרייה A".
20 שנה אחרי האליפות האחרונה שלה והשנייה בתולדותיה, לאציו שוב חזק במאבק על הסקודטו. כמו אז, היא רודפת אחרי יובנטוס ומסתמכת על סימונה אינזאגי - בזמנו חלוץ רכש צעיר שכבש כמה שערים מכריעים בדרך להכתרה וכעת מאמן מצליח ששינה את פני המועדון. כמו אז, היא מציגה רצף משחקים ללא הפסד (השיא של 17 משחקים מתקופת אריקסון נשבר השבוע עם המשחק ה-18) וכמו אז יש לה משחק ביתי מול אינטר בשלב דומה (במחזור ה-25 בעונת האליפות והפעם במחזור ה-24).
לכבוד המפגש בראשון בערב, חזרנו לדרמה ההיא מהמחזור ה-24 בעונת האליפות האחרונה של לאציו, ולסדרת העימותים בין הקבוצות באותה שנה. ארבעה מפגשים תוך חצי שנה שהניבו שלושה תארים וסימלו את שנת ה-100 הקסומה ואת ימי הזוהר של המועדון. הימים אותם מנסה סימונה אינזאגי לשחזר.
קרניוטי היה הבוס שהביא את לאציו לפסגות הכי גבוהות. הוא גם זה שעזב אותה ממש על סף תהום. איש העסקים האיטלקי, שעמד בראש קונגלומרט המזון צ'יריו, השתלט על לאציו ב-1992 והיה למעשה אבי הכסף הגדול בכדורגל האירופי. עוד לפני בואם של האוליגרכים הראשונים, לפני שרומן אברמוביץ' גילה שצ'לסי זו לא רק הבת של ביל קלינטון והרבה לפני שמישהו האמין ששייח'ים מהמפרץ ישתלטו על ליגת האלופות, קרניוטי פיזר כספים ללא הבחנה.
ב-1997 הוא מינה את אריקסון למאמן במקום זדנק זמאן ובסיום העונה כבר חגג איתו זכייה בגביע. זה היה התואר הראשון של לאציו מאז האליפות ההיסטורית ב-1974. לאחר מכן הגיעה הזכייה בגביע המחזיקות ועוד תואר בעקבות הניצחון על מנצ'סטר יונייטד ופרגוסון בסופרקאפ, אבל גם החמצת אליפות. לאציו עשתה את שלה במחזור הסיום של עונת 1998/99, אלא שגם מילאן עברה את מחסום פרוג'ה וחגגה סקודטו בשנת ה-100 של המועדון. זה רק הגביר את המוטיבציה של קרניוטי, בטח לאור העובדה שלאציו נכנסה בעצמה לשנת ה-100 שלה.
מישהו גילה לנשיא שיום הולדתו יוצא בדיוק בתאריך בו נוסד המועדון, 40 שנים קודם לכן. אז ב-9 בינואר 2000, הוא הזמין את כל חבריו ליום הולדת באולימפיקו - ה-60 שלו וה-100 של לאציו. קרניוטי עלה לכר הדשא עם המספר 100 על החולצה והחמיץ פנדל במשחק החגיגי. מחוץ למגרש, למזלו, הוא היה מדויק הרבה יותר.
קרניוטי אמנם מכר את הכוכב ויירי, על שמו קרא גם לכלב שלו "בובו", אבל קיבל עבורו 51 מיליון דולר (20 מיליון יותר מכפי ששילם) וגם את דייגו סימאונה שהגיע מאינטר בעסקה נפרדת. ורון כאמור נרכש באותו קיץ, גם נסטור סנסיני הגיע יחד איתו מפארמה, ואינזאגי, פבריציו רבאנלי וקנת אנדרסון העמיקו את האופציות ההתקפיות לאחר עזיבת ויירי - העסקה היקרה בתולדות הכדורגל העולמי, שלא כולם הצליחו לעכל. אליו די כריסטופלו, אוהד לאציו בן 25, היה הקיצוני מכולם כשזרק עצמו אל גלגלי הרכבת. "שלום, אני לא יודע למה אני עוד חי", נפרד במכתב התאבדות שהשאיר. "לאציו מכרה את ויירי ב-30 מיליון ליש"ט. כל הכסף הזה עבור שחקן, אבל כסף זה לא הכול בחיים".
תקציר ה-2:2 הדרמטי של לאציו מול אינטר
האירוע הזה ליווה את לאציו, אבל לא העיב על העונה הקסומה. המפגש הראשון עם ויירי ואינטר הסתיים ב-1:1 בסן סירו, כשהמגן ג'וזפה פנקארו מציל נקודה בתוספת הזמן לאורחת שהייתה אז בפסגה. בסיבוב השני, הסיטואציה הייתה שונה. יובנטוס הובילה את הטבלה עם 53 נקודות אחרי 24 משחקים, לאציו דורגה שנייה עם 49 ואינטר שלישית עם 46. כמו עכשיו, רק בסדר שונה. זה היה עוד פרק בעשור שלם (1996 עד 2006) בו לאציו לא הפסידה לאינטר בליגה.
המארחת הציגה כדורגל נהדר בדקות הפתיחה, שלטה באופן מוחלט, אבל החמיצה ונענשה על ידי אלברו רקובה בדקה ה-19. אינטר נותרה ב-10 שחקנים לאחר הרחקתו של איבן קורדובה בדקה ה-40, אבל אנג'לו פרוצי המשיך להצטיין בין הקורות, עבירה שלו ברחבה על פאולו נגרו לא זיכתה את לאציו בפנדל וגם שער של מרסלו סאלאס נפסל. למרות החילופים ההתקפיים, המשחק נראה בורח מידיו של אריקסון בדקה ה-79, כשלואיג'י די ביאג'ו לא התחשב בקבוצת נעוריו וקבע 0:2. אלא שאז בא סימונה אינזאגי וצימק בדקה ה-83, אחרי שמונה דקות בלבד על המגרש, ממהלך שבנה פנקארו בצד שמאל. שתי דקות לסיום, פנקארו השווה בעצמו ל-2:2 אחרי שאינזאגי פגע בפרוצי והותיר אותו שרוע על הדשא. חלוקת נקודות שאפשרה ליובנטוס להגדיל את הפער לשש נקודות ביום שאחרי.
אינטר התלוננה על נבדל של סאלאס במהלך השער הראשון ועל העבירה של אינזאגי בשער השני, וגם היו טענות כי ההרחקה של קורדובה לא הייתה מוצדקת, אבל מצד שני יצאה בזול במשחק בו לאציו הובילה 5:27 באיומים על השער. פרוצי נבחר למצטיין במשחק עם ציון 9 , אם כי הכותרת של "גאזטה דלו ספורט" הלכה לאיש שהשווה בדקות הסיום של שני המפגשים בין הקבוצות: "פנקארו הוא הסיוט של אינטר".
מחזור לאחר מכן, לאציו הפסידה 1:0 בוורונה (שהפריעה לה גם לאחרונה עם 0:0) ונראה היה שהסיפור גמור מבחינתה כשהפער מהפסגה עמד על תשע נקודות, אבל אריקסון נותר אופטימי. "אמרתי לקרניוטי שנזכה באליפות והוא סירב להאמין לי", כתב המאמן השבדי. "נראה לי שגם השחקנים לא באמת האמינו לי, אבל ידעתי שיש לנו קבוצה לאליפות".
מאותו רגע, לאציו מעדה רק עוד פעם אחת. היא ניצחה את רומא בדרבי, גברה על יובנטוס באפריל (תבקר אצלה גם העונה באפריל) ונותרה במקום השני עד למחזור הסיום. שבוע לתום העונה, שער שוויון דרמטי של פאביו קנבארו לרשת יובנטוס נפסל בצורה מעוררת מחלוקת. הגברת הזקנה ניצחה 0:1 במשחק הביתי, שמרה על שתי נקודות יתרון בפסגה ואיטליה געשה, עוד טרם התפוצצות פרשת הקאלצ'ופולי. "כולם ראו מה קרה בטורינו ואף אחד לא יכול להסביר מדוע השער הזה לא אושר", האשים קרניוטי. "הכדורגל שלנו זקוק למהפכה. לאציו ראויה לזכות באליפות, גם עבור הכדורגל האיטלקי".
בחלוף שבוע, ב-14 במאי 2000, קרניוטי קיבל את מבוקשו. אותה פרוג'ה שלא סייעה ללאציו במחזור הסיום של העונה הקודמת, חיכתה ליובנטוס במגרש המוצף אותו פיירלואיג'י קולינה התעקש לאשר. השופט האגדי עיכב ב-82 דקות את חידוש המשחק, וכשהתוצאה שם עוד הייתה מאופסת אוהדי לאציו חגגו על הדשא באולימפיקו וקיוו לטוב. ואז הגיע הבלם אלסנדרו קאלורי, הכניע את אדווין ואן דר סאר בדקה ה-49 וקבע 0:1 שגרם לטירוף חושים ברומא. פיליפו אינזאגי החמיץ את השוויון והכתר עבר לאח סימונה שכבש בפנדל ב-0:3 מול רג'ינה. לאציו אלופה, בשנת ה-100 של המועדון.
"ברגע שקולינה שרק לסיום בפרוג'ה, מהומה פרצה בחדר ההלבשה שלנו", תיאר אריקסון. "כולם חיבקו את כולם. אפילו אני. ואז הגיע מישהו שביקש ממני לעלות ליציע הכבוד, שם קרניוטי ישב. הוא יצא מגדרו מרוב אושר. משימת חייו הושלמה. אבל את התואר עצמו לא קיבלנו באותו יום. אני מניח שגביע האליפות נשמר בפרוג'ה. אף אחד לא העלה על דעתו שאנחנו נהיה אלה שנזכה בו".
ארבעה ימים לאחר מכן, שכרון החושים לא מנע מלאציו להשלים דאבל היסטורי. אריקסון עלה עם שלושה בלמים לגומלין גמר הגביע בסן סירו, מרקו באלוטה שמר על שער נקי והתיקו המאופס הספיק ללאציו כדי לזכות שוב בגביע, אחרי ה-1:2 במשחק הראשון. בקיץ עוד ניסה קרניוטי להחזיר את ויירי (בכל זאת, הכלב בובו ביקש) אבל בסוף בחר בהרנן קרספו מפארמה, ואילו מאינטר לקח את פרוצי בן ה-30 והפך אותו לשוער היקר בעולם.
עם פרוצי ובלי באלוטה שעבר ליריבה, לאציו ניצחה 3:4 את אינטר בסופרקופה (שוב באולימפיקו) והשלימה תואר שלישי בארבעה חודשים, בין מאי לספטמבר 2000. זה גם היה התואר השביעי והאחרון של אריקסון, שמונה למאמן נבחרת אנגליה בינואר 2011, וגם האחרון בעידן קרניוטי. הקיסר הפזרן הסתבך כלכלית ואז גם פלילית ונאלץ למכור את הכוכבים הגדולים בזה אחר זה, עד שעזב את לאציו את לאציו אחרי עשור, כשהיא על סף פשיטת רגל. בסופו של דבר, אבי הכסף הגדול סיים בתא כלא קטן.
למרות הממון הרב, הרכש הנוצץ והסגל ההיסטורי שהיה לה, גם אז לאציו הייתה האנדרדוג. אף אחד לא חשב שהיא תוכל לזכות באליפות כשפיגרה בתשע נקודות כשנותרו שמונה מחזורים לסיום העונה, וגם לא כשפיגרה בחמש נקודות כשנותרו רק תשע בקופה. הפעם אין כסף גדול כמו שהיה לפני 20 שנה, אבל גם לא תהיה התרסקות כואבת. לאציו הנוכחית צמחה יחד עם סימונה אינזאגי (ועם פרוצי כמנהל) מאז מינויו ב-2016, זכתה בשלושה תארים וכעת, בשנת ה-120 של המועדון, נמצאת במיקום הכי גבוה שלה בסיבוב שני מאז ימי קרניוטי.
שיא הניצחונות מאז נשבר, גם שיא המשחקים ללא הפסד, אז למה לא לפנטז על אליפות שלישית?
