הכל כבר היה מתוכנן בחופשה הקצרה של קאסמירו בקיץ. אחרי שהיה אחד הבולטים בזכיית ברזיל בקופה אמריקה, הוא התפנה לבלות זמן עם משפחתו. יממה לפני הטיול המתוכנן לפלורידה, התיישב הברזילאי לראות את חבריו לקבוצה בטלוויזיה. עם שריקת הסיום למשחק מול אתלטיקו מדריד, כשלוח התוצאות הראה 3:7 לקולצ'ונרוס, קאסמירו אמר שלום יפה למשפחתו, ויתר על פלורידה, ארז מזוודה וטס למדריד. קצת יותר משבוע לאחר מכן הוא כבר השלים 45 דקות מול רד בול זלצבורג ועזר לריאל לשמור על רשת נקייה בפעם הראשונה במשחקי ההכנה.
בתחילת השבוע האחרון הבלאנקוס פגשו את ויאדוליד מתחתית הטבלה. יחסי הכוחות על הנייר והמומנטום של ריאל לא ממש נתנו סיכויים ליריבה הנחותה. רק בדקה ה-78 הצליח להסתנן נאצ'ו לרחבה להבקיע ולקבוע את תוצאת המשחק. המגן לא התבלבל ורץ ישר לספסל לחבק את זינדין זידאן. המחווה הזאת ממש לא עברה תחת הרדאר של התקשורת הספרדית, הרי המגן בקושי זוכה לדקות משחק העונה ובכל זאת רץ לחבק את האיש שאחראי על ספסלו. "זה היה חיבוק מכל הקבוצה", אמר בסיום המשחק הקפטן סרחיו ראמוס.
על פניו, אין קשר בין שני הסיפורים, אבל אם נמתח קו ישיר בין שניהם אפשר לחוש את הסיפור של ריאל מדריד העונה. את הקיץ פתחה הקבוצה עם נתון מדאיג של 16 שערי חובה במשחקי ההכנה, הכי גרוע של המועדון מאז 1980. את חודש ינואר הנוכחי היא עומדת לסיים עם 13 שערי חובה בליגה ב-21 משחקים, המאזן הכי טוב של הקבוצה מאז 1988. לראשונה מזה שנים, ריאל היא קבוצת שהחוזק שלה בהגנה או אולי כמו שני הסיפורים הנ"ל, ריאל השנה היא תלכיד מנצח ולא קבוצה של כוכבים.
ריאל מדריד תמיד הייתה שם נרדף לקבוצת כוכבים. בשני העשורים האחרונים אי אפשר להזכיר את ריאל ולא לחשוב על כוכבים כמו רונאלדו הברזילאי, כריסטיאנו, זיזו, ראול, פיגו, קאקה והרשימה עוד ארוכה. הבלאנקוס, בטח מאז תכנית הגלאקטיקוס אי שם בתחילת המאה, שמה בכל שנה את יהבה על כוכבים גדולים ונוצצים שאיתם היא או לקחה את כל הקופה או התרסקה. אבל אם נסתכל על העונה הנוכחית, מלבד קארים בנזמה שאף פעם לא היה ברשימת השחקנים הטובים בעולם, מי שנותן את הטון בקבוצה הם שחקנים כמו קאסימרו, טוני קרוס, פדה ואלוורדה, ראמוס וטיבו קורטואה. זה מהפך של הקבוצה, שסוף סוף שם אולי את עידן רונאלדו מאחור.
"אנחנו עושים עבודה טובה מאוד הגנתית", אמר זיזו אחרי הניצחון על ויאדוליד. "זה החוזק שלנו. כולם עושים הגנה וכשאנחנו מאבדים את הכדור, כולם מיד מפעילים לחץ כדי להרוויח אותו מהר וגבוה. אם אנחנו לא סופגים, יש לנו סיכוי גבוה לכבוש". כדי להמחיש כמה טובה העונה ריאל בצד ההגנתי אפשר להוסיף גם את הנתונים הבאים: ריאל ספגה בעונה שעברה 24 שערים בסיבוב הראשון. העונה ירדה ל-12 - כאמור, המאזן הכי טוב שלה מאז 1988. רק בעוד עונה מלבד 1987/88 והעונה ריאל ספגה 13 ב-21 משחקים - ב-1964/65. שלוש פעמים העונה, ריאל סיימה משחק ליגה ללא אף איום על מסגרת השער שלה - יותר מכל קבוצה בחמש הליגות הבכירות.
עסקת המאה: ישי ריבו יופיע במדריד בסוף השבוע של הקלאסיקו
קופצים למדריד במרץ? אל תפספסו את ריאל מדריד
וזה מה שמחכה לכם בברצלונה במרץ
רק לפני שלושה חודשים עוד דיברו על מעמדו של זידאן בריאל. המאמן היה צריך לספק מדי שבוע הסברים ליכולת הלא מרשימה של הקבוצה כשז'וזה מוריניו נשף כל הזמן בעורפו. אלא שמאז משהו התייצב אצל הבלאנקוס ולא מדובר רק במשחק ההגנה הקולקטיבי. גם אם נוציא החוצה את הנתונים על שערי חובה, רואים שהקבוצה כיום הרבה יותר נשענת על צורת המשחק שלה, על ההכנה הטקטית של זידאן מאשר על כישרון כזה או אחר. מלבד בנזמה, אין שחקן בחלק הקדמי של ריאל שהוא באנקר בהרכב של זיזו.
החלוץ הצרפתי, שביום רביעי בגביע מול סראגוסה (0:4) שבר בצורת של חודש וחצי ללא שער, כבש את ה-17 שלו העונה בכל המסגרות. מלבדו, אין אף שחקן בסגל עם יותר משישה שערים. זידאן נהנה מתרומה של לא פחות מ-18 כובשים שונים. בעוד אדן הזאר פצוע, גארת' בייל לא בעניינים וחאמס רודריגס לא נספר, ריאל גילתה נוסחה חדשה לנצח משחקים. קודם כל לא סופגים ואחר כך יש כבר מספיק כישרון לנצח משחקים. היורש של כריסטיאנו הוא למעשה קולקטיב קבוצתי יוצא דופן. במילים אחרות, גלאקטיקוס אאוט. ריאל ממציאה את עצמה מחדש.
הדומיננטיות של הבלאנקוס העונה באה לידי ביטוי בעיקר במרכז המגרש. הלחץ של קאסמירו, ואלוורדה, קורס ומודריץ' שמתנדנד בין הספסל להרכב, ושינויי המקום התכופים בין אלה, הוא למעשה הגורם המכריע ביותר במערך הנוכחי של ריאל. קבוצה הרבה יותר של מאמן מאשר של כוכבים. הקשיחות הזאת לא אומרת שינוי פילוסופיה למשחק הגנתי. ריאל לא מוותרת על פוזשן והיא שנייה בליגה בהחזקת כדור אחרי ברצלונה כמובן. היא שנייה באחוזי דיוק במסירה וראשונה באיומים לשער ובאיומים למסגרת. יחד עם זאת, ריאל מאפשרת ליריבה רק 8.5 איומים לשער במשחק ליגה. בקטגוריה הזו היא שנייה רק לחטאפה. אתלטיקו של סימאונה הרחק מאחור.
מבחינת זידאן, לא מדובר בשינוי פילוסופיה והוא לא מתכוון להתנצל על הסגנון. ריאל לא הופכת לאתלטיקו או לשום דבר אחר. מבחינתו, הגנה קשוחה מנצחת משחקים. לשחקניו החמיא על כך ששמרו על שער נקי גם במשחק הגביע הקליל בסראגוסה: "הברנבאו לא יקבל אלף מסירות בלי בעיטה לשער", אמר השבוע עם עקיצה ברורה לעברה של ברצלונה. "לכל קבוצה יש את הסגנון שלה. אני משחק בברנבאו והאוהדים רוצים לראות קבוצה שנותנת הכל על המגרש. הכי חשוב להם לראות שחקנים שמזיעים בשביל החולצה".
צריך להחמיא לזידאן. הוא הבין איך לנצל את המקסימום מהסגל שיש לו ולא לבכות על מי שלא נמצא, לכפות פילוסופיה או להישאר מקובע על משהו שכבר לא עובד או לא מתאים לחומר הנוכחי. לדרבי הוא מגיע מעמדת כוח רצינית. ריאל ראשונה, שקטה, יציבה ופתאום נראית כל כך רחוקה מהכאוס בבארסה. ואתלטיקו? הרחק במקום החמישי, שער אחד בארבעה משחקים ופער 10 נקודות מריאל. כל הסימנים מראים שעידן דייגו סימאונה מתקרב לסופו. חותמת סופית אולי תתקבל ביום שבת.
אז איך יסתיים המשחק בין מאמן שחרת על דגלו משמעת טקטית הגנתית לכזה שגילה שהיא יכולה לעזור לו? לא שאנחנו באים לבאס או משהו, אבל שלושה מחמשת המפגשים האחרונים בין השתיים הסתיימו ב-0:0, כולל העונה בליגה ובגמר הסופרקופה.