העיסוק בחיים אחרי המוות מטריד את כולנו, אבל את מיץ' אלבום הוא מטריד אפילו יותר. התהליך שבו ליווה את מורי שוורץ ובעקבותיו כתב את "ימי שלישי עם מורי" גרם לו לחטט בעניין ולכתוב את "חמשת האנשים שתפגוש בגן עדן", שהפך בן לילה להצלחה נוספת שלו. ב-2013 כתב אלבום סוג של ספר המשך, "שיחת הטלפון הראשונה מגן עדן", ובו עוד תובנות על החיים, המוות והתקשורת שביניהם.
מדוע רק "סוג" של ספר המשך? כי את ההמשך האמיתי שמר אלבום ל"האדם הבא שתפגוש בגן עדן", שיצא ב-2018 ותורגם לאחרונה על ידי דרורה בלישה להוצאת מטר. בספר הראשון, כזכור, הציל איש התחזוקה אדי את הילדה אנני מנפילת קרון ושילם על כך בחייו. כשעלה השמימה נתקל בחמש דמויות מעברו. על אנני, שהפכה לנכה כתוצאה מאותה תאונה, עברו מאז חיים לא קלים כלל, שרגע אחרי שהתחתנה נגדעו בתאונה מצערת. כעת גם אנני עולה לשמיים, וכמו האיש שהציל אותה היא פוגשת דמות מעברה, ואחריה עוד אחת ועוד אחת.
סופרים אוהבים לשחזר יצירות מוצלחות (את פטריק מודיאנו זה הוביל לפרס נובל), רק שהמקרה של אלבום מתקרב בסקאלה לקטגוריה של בוטות. הנטייה הראשונה הייתה לכתוב שאם קראתם את "חמשת האנשים", אין לכם שום סיבה לקרוא גם את "האדם הבא", זה פשוט עוד מאותו דבר, עם מבנה סיפורי כמעט זהה. ועדיין, אלבום תמיד מצליח להשאיר אותך בעניינים. הקריאה נגישה מאוד ולא מורכבת, הרעיון פשוט והאווירה שהוא מייצר חביבה ונעימה. הסיבה העיקרית די פרוזאית - פשוט, אם קראתם את הקודם ואהבתם, 15 שנים מאוחר יותר אתם מקבלים תזכורת מדוע. ואם לא קראתם? ובכן, הנה ההזדמנות להיכנס לעולם הניו אייג' שאלבום מעצב בהצלחה כבר למעלה משני עשורים.
יש ב"האדם הבא" כמה טוויסטים חביבים ומספר אתגרים מחשבתיים לייט, כמו, למשל, המפגש של אנני עם הרופא שהציל אותה, שדמותו מבוססת על סיפור אמיתי ועוד כמה התרחשויות שעליהן לא נספר מפאת החשש לספוילר. באופן כללי, ייאמר לזכותו של אלבום שברוב ספריו הוא מנסה לא להכביד (יוצא דופן הוא "מיתרי הקסם של פרנקי פרסטו", אליו לא הצלחתי להתחבר כלל), כך שהוא משרת את המטרה העיקרית - לעשות קצת טוב על הנשמה עם ספרי Feel good.
לאלבום יש קהל אדוק שיקרא הכול, וזו כנראה הסיבה שהרומן הזה קפץ לראש רשימת רבי המכר של ניו יורק טיימס. אולי הקסם הוא באריזה שלו כספר קליל, משוחרר ממחויבות, ואם חיכיתם ל"אבל" אז הנה הוא מגיע. אנשים אוהבים סנטימנטליות ומעדיפים שהאתגר יצוף על פני מים רדודים במקום להתעמק בדילמות כבדות משקל. "האדם הבא" עשוי כמו קינוח במסעדה אמריקאית: עטוף בשכבות עמוקות של סוכר, שאכן מונע עיסוק מחשבתי רציני.
אז איך להתייחס לספר כזה? זה תלוי כבר בנקודת המבט שלכם. ברמה האישית לא התרשמתי שיש בו יותר מדי. כמו כל ספרי גן עדן האחרים, גם האחרון של אלבום הוא טפיחה ניו אייג'ית לנשמה. התובנות שטחיות, גם אם יצירתיות, ואין דרך לראות את "האדם הבא" כמשהו שהוא מעבר לספר טיסה שיכול להעביר לכם בכיף שעתיים עד שלוש באוויר. מצד שני, אם אתם מחפשים קצת פאן ותו לא - הרומן הקטן הזה יכול להיות פיתרון מושלם עבורכם.
"האדם הבא שתפגוש בגן עדן" / מיץ' אלבום. מאנגלית: דרורה בלישה. מטר, 187 עמודים.