בדיחת משפטנים גורסת כי "עורך דין פלילי מוציא את הטוב מאנשים רעים, עו"ד לענייני משפחה מוציא את הרע מאנשים טובים". בני זוג שמתגרשים הם, על פי רוב, אנשים נורמטיביים שפשוט רוצים לפרק זוגיות שאולי התחילה טוב, אבל לא הצליחה להגיע בשלום לחלק ה-Happily ever after.
את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?
לעניין של גירושין יש שני צדדים: כשאתם בתוך זה, אתם חווים גיהינום רגשי וכלכלי. העלויות, ההיגררות לגישורים ו/או לבתי משפט, החרדה לגבי העתיד והפרידה שהיא לא באמת פרידה - אחרי הכול, יש לכם עסק משותף (הילדים) לנהל ותצטרכו בעל כורחכם לשמור על קשר עם הגרוש/ה. כשאתם מחוץ לזה התמונה שונה. אתם מסתכלים על הכול בסקרנות מופגנת. גם אם אלה החברים הכי טובים, הרי הצרות לא שלכם ויש זמן לנסות לשאוב מידע חיוני: איזה חלק היא קיבלה בדירה, כמה פעמים הוא יראה את הילדים ובכלל, האם היה ג'וס ועפו צלחות בתהליך שלהם, או שהם גמרו באופן הכי משעמם ונשארו ידידים?
עוד בוואלה!
את יצר המציצנות הזה סיפק בתחילת שנות ה-80 העו"ד הסלב צבי לידסקי, שהמדור "סיפורים מן החיים" שפרסם ב"לאשה" הפך לאורים והתומים בקהילת הבוגדים/מתגרשים/חובבי הקונספירציות המשפחתיות. מאז זלגו הרבה מי גשמים על גגות הרבנות, שיעור הגירושין עלה והסיפורים המשיכו להצטבר, סיפורים שאפילו בשביל להיחשף אליהם צריך עו"ד. אחת כזאת היא רות דיין וולפנר, מעורכות הדין המובילות בישראל לענייני גירושין בעשור האחרון, שהוציאה לאחרונה את "קארמה איז א ביץ'", קובץ של אפיזודות קצרות שיכולות ללמד אותנו על הז'אנר יותר משהיינו רוצים להודות.
צריך לומר מיד: הפלוס הגדול של "קארמה איז א ביץ'" לא נובע מכך שיש בו (ויש בו) אלמנטים רכילותיים. בכל זאת, לא מדובר בדמויות שאנחנו מכירים. השמות בכלל בדויים, ולכן לא באמת אכפת לנו מה קרה לאנשים האלה. מה שהוא כן מספק לנו זו התבוננות על סיטואציות שגורמות לנו לתהות איך אנחנו היינו נוהגים במקרים כאלה. למרות היותו מקבץ רנדומלי של סיפורונים קצרים, הספר הזה עדיין נותן פרספקטיבה על כללים חברתיים מסוימים של "עשה ואל תעשה".
כמה זה רלוונטי לחיים שלכם? אם הזוגיות עדיין בטוב, לא יותר מדי, זה פשוט יהיה מסוג הספרים שכנראה תשכחו רגע אחרי שקראתם וגם ההתייחסות שלכם אליו עלולה להיות מזלזלת. אם, לעומת זאת, אתה בשלב שבו התחלת לזהות בוואטסאפ שלה אמוג'ים חשודים ואת פתאום מגלה שהוא מצותת לך לשיחות - יכול מאוד להיות שהדבר הזה הוא בדיוק שריקת הפתיחה שאתם צריכים כדי להוציא את המשחק לדרך.
אמנם היא עושה את זה באופן שטחי למדי, אבל דיין וולפנר בכל זאת נותנת כמה טיפים חשובים, כמו למשל מתי לפנות לבית הדין הרבני ומתי לאזרחי (רמז: בניגוד למיתוס, לא תמיד משתלם לגבר לרוץ לרבני), כיצד להתנהל מול הילדים, באיזה עיתוי יש לשלוח חוקר פרטי, באילו מקרים ההיגיון המשפטי הוא לא בדיוק מה שחשבתם ובמיוחד מראה כיצד חשיבה מחוץ לקופסה יכולה להציל את העתיד שלכם.
עם זאת, חייבים לציין כי במבחן המציאות קשה לדעת איך ינהג זוג במשבר. אני לא ממש רואה אדם שעומד להיפרד מבן או בת זוגו לוקח את "קארמה איז א ביץ'", שבסופו של דבר הוא ספר קליל ולא אלמנך חמור סבר, ומתחיל לעלעל בו עד שימצא את הפרק שינחה אותו כיצד להשתחרר מהפלונטר.
יש דבר אחד שכן ברור משלל הסיפורים של דיין וולפנר: אם אתם רוצים שהזוגיות שלכם תחזיק מעמד, פשוט אסור לכם לבגוד. אף על פי שמטפלים רבים גורסים שבגידה עשויה בטווח הארוך לחזק את מערכת היחסים, המחברת מביאה אך ורק סימוכין לנישואין שקרסו בעקבותיה. דווקא במקרה הזה, מבלי שהתכוונה, עורכת הדין מדגימה כי תאוריות לחוד ומציאות לחוד. היא עצמה טוענת בתחילת הספר ש"על בגידה אפשר לסלוח", אבל המציאות היא שחשבון הבנק שלה התנפח כתוצאה מאנשים שנתפסו בוגדים ופשוט לא הצליחו לסלוח, אפילו אחרי שניסו לא מעט.
זה, כמובן, לא אומר שזה לא קורה במציאות. יש אנשים שמעלימים עין ממעשיהם של בני הזוג ונאחזים בציפורניים בתא המשפחתי. חלקם הגדול, אפשר לנחש, מתים מבפנים. הם חיים עם השקר שנים, לפעמים הולכים איתו לקבר ובפעמים אחרות מחכים כמה שנים עד שהם מידפקים על דלתו של עורך הדין ומתחילים בתהליך שיוציא אותם לחופשי. גם מה שנראה נסלח בהתחלה הופך לכתם שחור שלא נמחה.
את "קארמה איז א ביץ'" אפשר לפרש בהרבה אופנים. ניתן לראות בו מדריך למתגרש הצעיר, מותר גם לבטל את התובנות של דיין וולפנר או לכל הפחות לראות אותן כשטחיות. בעיניי, הספר הזה מהווה תמרור אזהרה נגד חוסר נאמנות ונגד קבלת בן הזוג כמובן מאליו. זאת, אף על פי ששני האלמנטים הללו הם לא הסגמנט המרכזי בו. אם חשבתם שתוכלו להיחלץ מהתעלמות מבני הזוג או ממעידה רומנטית, דעו שהסיפור הזה יכול לעלות לכם ברכוש, בכסף, במשמורת על הילדים ובקיצור - בפרידה כואבת במיוחד.
הוצאת סטימצקי, 221 עמודים