ליגה גרמנית 2019/20
קבוצה משחקים נצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות 1 באיירן מינכן34 26 4 4 32-100 82 2 דורטמונד34 21 6 7 41-84 69 3 ר.ב. לייפציג34 18 12 4 37-81 66 4 בורוסיה מנשנגלאדבך34 20 5 9 40-66 65 5 לברקוזן34 19 6 9 44-61 63 6 הופנהיים34 15 7 12 53-53 52 7 וולפסבורג34 13 10 11 46-48 49 8 פרייבורג34 13 9 12 47-48 48 9 פרנקפורט34 13 6 15 60-59 45 10 הרטה ברלין34 11 8 15 59-48 41 11 אוניון ברלין34 12 5 17 58-41 41 12 שאלקה 0434 9 12 13 58-38 39 13 מיינץ34 11 4 19 65-44 37 14 פ.צ. קלן34 10 6 18 69-51 36 15 אוגסבורג34 9 9 16 63-45 36 16 ורדר ברמן34 8 7 19 69-42 31 17 פורטונה דיסלדורף34 6 12 16 67-36 30 18 פדרבורן34 4 8 22 74-37 20
ב-2007 רצה ליאונל מסי הצעיר לעשות מחווה קטנה לעמיתו החדש לברצלונה, הבלם הוותיק ליליאן תוראם, והביא לבנו בן העשר זוג נעלי כדורגל. הייתה רק בעיה אחת - התברר שהמידה קטנה מדי. מרכוס תוראם לא חשב פעמיים והעביר אותן לחברו, לו הן התאימו. בדיעבד, לאור הנסיקה של הפרעוש, הוא קצת מצטער על כך שלא שמר על המתנה מגדול שחקני תבל. ואולם, הוא רואה בכך בעיקר את ההיבט המשעשע. הוא לא הצליח להיכנס לנעליים של מסי, תרתי משמע.
וזה הרי המוטו שלו בחיים. כבן לכוכב אגדי, הקריירה שלו הייתה עלולה להיות בסכנה, כי אין לו סיכוי לשחזר את הישגיו של ליליאן. מדובר בשיאן ההופעות בנבחרת צרפת בכל הזמנים בפער עצום (142 משחקים), אלוף עולם, אלוף אירופה, אלוף איטליה ארבע פעמים - יהיה מגוחך לחלום לשחזר את כל זה. לו היה משחק בעורף, ההשוואות היו עלולות לפגוע בהתפתחותו, אבל מרכוס מעולם לא רצה להיות בלם או מגן ימני. "אף פעם לא ידעתי לעשות הגנה", הוא טוען. מאז שהוא זוכר את עצמו, הבחור רק רצה לכדרר ולבעוט לשער. בחצר ביתו, הוא ניסה לעבור את אבא בדרך אל הרשת. לפיכך, בהיעדר בסיס כלשהו להקבלות, קל לו הרבה יותר. הוא לא רוצה להיכנס לנעליים של ליליאן תוראם. יש לו נעליים משלו, בדיוק במידה המתאימה.
כבר הגיע למספר האדומים של אבא
השניים שונים מאוד גם באופי. ליליאן הוא לא רק כדורגלן אלא גם קצת פילוסוף והוגה דעות. הוא השמיע דעות פוליטיות לאורך הקריירה ואחריה, ניסה להיות דמות ציבורית משפיעה, ואפילו לבנו הבכור קרא על שם מרכוס גארבי, מנהיג אמריקאי-אפריקאי יליד ג'מייקה שהקים בתחילת המאה שעברה את התנועה האוניברסלית לשיפור מעמד השחורים. הוא ידוע כאחד השחקנים האינטליגנטיים והמקצוענים בדורו, ומרכוס גאה בו מאוד - אבל ממש לא הולך בדרכו. מבחינתו הכדורגל היה ונשאר תחביב שאפשר להתפרנס ממנו. באקדמיות הנוער, הוא היה ידוע כחניך שובב שלא התייחס ברצינות לאימונים. גם פוליטיקה לא מעניינת אותו, והוא מתמקד בבדיחות בחדר ההלבשה במקום לחפש את תדמית השחקן האינטליגנטי.
למעשה, זו סוגיה שדורשת עבודה מרובה, וסגנון המשחק של ליליאן ומרכוס שונה כמעט ב-180 מעלות. הכוכב האגדי היה שקט וביסס את משחקו על תבונה וקריאת המהלכים מראש. הוא היה חסון מאוד פיזית, אך לעוצמה ולמהירות היה משקל משני בהצלחתו. מרכוס גבוה ושרירי אפילו יותר - 192 סנטימטרים לעומת 185, וכוח הפריצה הוא הנכס המרכזי שלו. הוא לא חושב קדימה אלא מאלתר. הוא לא בהכרח חושב על השלכות פעולותיו, הואשם לא פעם באנוכיות, ויש לו גם נטייה לעורר פרובוקציות. בעונה שעברה, כאשר לבש את מדי גנגאן, הוא הורחק פעמיים תוך חודשיים, בגין תקיפה ללא כדור ובגין הרמת רגל מסוכנת מאוד. לליליאן תוראם, על אף שהיה שחקן הגנה, היו שני כרטיסים אדומים ישירים בכל 17 שנות קריירה. קשה מאוד להתעלם מהאירוניה בהשוואה הזו.
ישן כמו תינוק בגמר מונדיאל 98'
ייתכן ששחקן מסוג זה היה הולך לאיבוד ללא יד מכוונת מצד אבא, אך הקשר ההדוק עם ליליאן פועל לטובתו. בזכות תוראם האב, יש לתוראם הבן מודעות עצמית גבוהה. "אנחנו משוחחים תמיד אחרי כל משחק, ובדרך כלל אני יודע מה יהיו הערותיו. צריך ללמוד מטעויות ולשאוף להשתפר", הוא אומר. ויש שיפור מתמיד, אשר לצד כישרון טבעי לא מבוטל עשוי להזניק אותו בהדרגה לצמרת הגבוהה.
הנסיקה שלו במדי בורוסיה מנשנגלדבאך, מאז המעבר בקיץ תמורת 9 מיליון יורו, מרשימה מאוד. הוא הפך לבורג מרכזי בקבוצה שדוהרת במפתיע בפסגת הליגה הגרמנית, ומוביל אותה הן בהבקעות והן בבישולים. עם שישה כיבושים וחמישה בישולים, הוא מעורב ישירות ביותר משליש מ-28 השערים של בורוסיה, ולקראת המפגש הביתי המסקרן מול באיירן מינכן עומד הפער בין השתיים על ארבע נקודות. בשבת, הזרקורים יהיו על הצרפתי במשחק הגדול ביותר בחייו עד כה.
ליליאן תוראם פגש את באיירן ארבע פעמים בליגת האלופות במדי יובנטוס, וניצח בשלוש הזדמנויות. בקרבות האלה, מאמצע העשור הקודם, מרכוס כבר צפה בטלוויזיה. את הזכייה בגביע העולם הוא ראה רק בקלטות, כי כאשר הבקיע האב את הצמד הפנומנלי לרשת קרואטיה בחצי הגמר וקיבל את מדליית הזהב אחרי 0:3 על ברזיל היה החלוץ לעתיד בסך הכול תינוק בן 11 חודשים - ולפי עדות אימו ישן ממש טוב במהלך שני המשחקים. את התקופה בפארמה, עיר הולדתו, הוא לא זוכר, אבל את יובנטוס כבר כן - ובמהלך השנתיים בברצלונה הוא אף שיחק במחלקת הילדים של המועדון ופגש את כל הכוכבים הגדולים, כולל רונאלדיניו, סמואל אטו ותיירי הנרי. הנעליים של מסי אולי לא התאימו, אך היה מועיל לחוש את האווירה של מועדון על.
הקשיב לניימאר - וניצח אותו
ליליאן תוראם לא דחף את בנו לכדורגל בכוח. בדיוק להפך - הוא העדיף כי יעסוק בספורט אחר דווקא, ונזהר מאוד לא לפתח ציפיות מוגזמות אצל הצאצא. לו היה רוצה, אפשר היה להשאיר את מרכוס בלה מאסיה, ואפשר היה בקלות לשלב אותו גם באקדמיה של פ.ס.ז' אחרי החזרה למולדת ב-2007 - הבלם כבר חתם בעיר האורות, אך בבדיקות הרפואיות התגלו בעיות בליבו שאילצו אותו לפרוש בגיל 36. במקום זאת, העדיפה המשפחה לתת לחלוץ להתחנך במועדונים קטנים הרבה יותר, והתקדמותו הייתה מדודה מאוד.
הייחוס עשה את שלו, וכבר בגיל 15 הוא זכה לכתבה בעיתון היוקרתי "לה פריזיאן" לרגל זימונו לנבחרת הצעירה. "אני רוצה לכתוב את הסיפור שלי בעצמי, בלי קשר לאבא. יום יבוא, ואשחק במועדון גדול ואלבש את מדי הנבחרת", הוא הצהיר אז, אבל לא מיהר וחתם בסושו. את הבכורה בליגה השנייה הוא ערך קצת לפני יום הולדתו ה-18. לגנגאן בליגה הראשונה הוא הצטרף בגיל 20, על אף שהיו הצעות מקבוצות בכירות יותר. ההרפתקה הזו הסתיימה בירידת ליגה אשתקד, אבל מרכוס דווקא עשה לא מעט כותרות חיוביות לצד השערוריות.
ממבט ראשון, המאזן לא מזהיר - חמישה שערים בלבד ממשחק פתוח לצד ארבעה פנדלים, אך תרומתו למשחק הקבוצתי בתחתית הייתה משמעותית, וגם הסיפור הגדול ביותר התרחש סביב הבעיטות מהנקודה הלבנה. היה זה ברבע גמר גביע הליגה, מול סן ז'רמן בפארק הנסיכים. גנגאן הייתה אנדרדוג מוחלט מול קיליאן אמבפה וחבורתו, אבל התגוננה היטב, ובדקה ה-61 קיבלה פנדל לזכותה. תוראם ניגש כמומחה האולטימטיבי - והחמיץ. מיד לאחר מכן, העלה ניימאר את הפריזאים ליתרון, והעסק נראה סגור, אבל התסריט היה הזוי במיוחד. בדקה ה-82 זכתה קבוצת התחתית לפנדל שני, וייני אנבקוטו השווה. ואז, בזמן פציעות, נשרק גם פנדל שלישי. ניימאר ניגש לתוראם ולחש: "אתה צריך לקחת את זה. תוכיח את עצמך". אולי הוא רצה להתגרות ולהוציא את היריב משווי המשקל, אבל זה עבד הפוך. תוראם באמת התנדב לבעוט - והפעם דייק. העיתונאים היללו את אומץ ליבו בדרך לשלב הבא.
דשאן עוקב בעניין
בהמשך החמיץ תוראם גם פנדל במשחק שחרץ סופית את גורלה של גנגאן, אך זה לא פגע במניותיו, ושמו הוזכר כמועמד למנצ'סטר יונייטד, ארסנל וטוטנהאם. גם הפעם בחר החלוץ באופציה הגיונית יותר, בה יוכל לעשות קפיצת מדרגה מקצועית. "מרכוס מהיר, עוצמתי ומסוכן, והוא מתאים מאוד לפרופיל השחקנים בסגל שלנו. אני משוכנע שהוא יצליח בבונדסליגה", אמר מקס אברל, המנהל הספורטיבי של גלדבאך שעקב אחריו במשך תקופה ארוכה. וזה אכן המצב. הבחור פורח.
תוראם מצא שפה משותפת עם בן ארצו אלסאן פלאה בחוד, ומוכיח את איכויותיו כשחקן רב גוני שמסוגל לתפקד במרכז הרחבה ובאגף השמאלי. הוא מסתגל ביעילות למערכים שונים, לא מהסס לקחת אחריות, שיפר מאוד את אחוז ניצול ההזדמנויות, וגם הפך לשחקן קבוצתי הרבה יותר למרות שקבלת ההחלטות עדיין רחוקה מאוד משלמות. כבר עכשיו הוא שבר את שיאו האישי בכיבושים בניכוי פנדלים, ומאזן הבישולים גורם לאלה שהכירו אותו בסושו ובגנגאן להתפעל בהפתעה. זאת ועוד - לחובתו כרטיס צהוב בודד בכל המסגרות, ואין אף טענה לגבי המשמעת שלו. בקצב ההתקדמות הנוכחי, מדובר בכוכב פוטנציאלי. "אני רוצה לשחק וליהנות. זה המקום הנכון עבורי", אומר תוראם.
האופטימיות בצרפת הולכת ומתגברת. התחרות בנבחרת קשה, אבל המאמן הלאומי דידייה דשאן הצהיר: "הוא שחקן מעניין מאוד שמסוגל למלא מגוון עמדות, שמתפתח נהדר בגרמניה. אנחנו נמצאים עם האצבע על הדופק". הוא בהחלט עשוי לצפות בקרב מול באיירן של בנז'מן פבאר, קינגסלי קומאן וקורנטן טוליסו (גם לוקאס הרננדז, אך הוא פצוע) ואם יביס את הבווארים, הזימון הראשון יהיה בדרך. 142 משחקים בינלאומיים מפרידים בינו לבין האב הדגול. אם ההפרש יצמצם ל-100 בסיום הקריירה, מרכוס יהיה מאושר.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק