פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "לא היה לנו אוכל, היינו יוצאים לצוד ביער"

      צילום: קובי אליהו

      הילדות הדלה בטרינידד ("לא היה כסף, במשך שנים שיחקתי עם אותה נעל קטנה וקרועה והאצבעות שלי התקפלו"), ההתחלה הקשה בהולנד וגם החיוך התמידי והאופטימיות הבלתי נגמרת. ליוואי גרסיה הגיע לבית"ר ירושלים "כדי להיות במקום שבו אהנה", אבל עדיין לא ויתר על אירופה. ראיון

      ליוואי גרסיה כל הזמן מחייך. הוא נעים לכולם, שומר על אופטימיות ומצב רוח חיובי - אחד הזרים הכי נחמדים שהגיעו לבית"ר ירושלים בשנים מהאחרונות. השבוע הוא חגג את יום הולדתו ה-22 ביחד עם בנו בן השנה ושמונה חודשים ואשתו, אותה הכיר כבר בגיל 15 בבית בטרינידד.

      גרסיה הגיע להולנד קצת לפני יום הולדתו ה-18 ושיחק בה שלוש שנים. תחילה באלקמאר ולאחר מכן כמושאל באקסלסיור. כשרואים אותו מלהטט במגרשי ליגת העל, מבינים מדוע הוא הגיע בגיל כל כך צעיר להולנד. פחות מבינים מה הוא עושה פה.

      "לכל אחד יש שאיפות, אבל כרגע טוב לי בבית"ר ואני רוצה להישאר וליהנות כאן", הוא משיב לשאלה על חזרה לאירופה. "אני מעריך את עצמי כמי שיכול לשחק בליגות בכירות באירופה אבל לא חושב רחוק מדי. חשוב לי להיות במקום שטוב לי בו. בגלל זה גם העדפתי לעזוב את קרית שמונה ולעבור לבית"ר ולא דרשתי יותר כסף. הייתי מוכן לשחק גם בפחות, היה חשוב לי להיות במקום שבו אהנה".

      ליוואי גרסיה שחקן בית"ר ירושלים חוגג שער (יוסי ציפקיס)
      "הייתי מוכן לשחק גם בפחות כסף בשביל לעבור מקרית שמונה לבית"ר". גרסיה (צילום: יוסי ציפקיס)

      שחקן הכנף של בית"ר אמנם צעיר, אך כבר הספיק לעבור לא מעט. עבר הרבה בחייו. "זה כמו כפר קטן, לא היה בו הרבה אבל כולם שמחים ומאושרים", הוא מספר על הילדות בעיירה סנטה פלורה ומוחק את החיוך, "לא היה לי יותר מדי. ההורים עבדו מהבוקר עד הערב ועשו הכל בשבילנו, אבל זה לא היה פשוט. בחדר אחד היו ההורים ובחדר קטן נוסף חמישה אחים; שלושה בנים ושתי בנות. הרבה פעמים היינו רעבים כי לא היה אוכל. זה היה קשה מאוד, אבל לא ויתרנו והיינו הולכים לצוד ביער ולדוג בים כדי לאכול. לומדים לשרוד במצבים כאלה".

      ממש לצוד?

      "כן, בדיוק כמו שאתה שומע, זאת הישרדות. אני, האחים שלי ועוד ילדים מהאזור היינו רעבים - אתה עושה את הפעולות הנכונות כדי לשרוד במצבים כאלה. היו גם פעמים שלא צדנו כלום, אבל השתפרו עם הזמן. כשאתה אומר שאני כל הזמן מחייך וחיובי זה בדיוק בזכות הדברים האלה, פרופורציות. אני לא שוכח מה עברתי בחיים ומאיפה באתי, יש הרבה מאוד אנשים בעולם שהיום-יום שלהם הוא הישרדות".

      גרסיה ממשיך: "אני זוכר שלהורים שלי לא הייתה יכולת לקנות לי נעלי כדורגל והרבה פעמים נשארתי שנים עם אותן נעליים. הרגל גדלה, האצבעות מתקפלות לך בקצה ואתה חותך בצדדים ומנסה לקשור כדי שאפשר יהיה לשחק. זה מפריע לך, אבל אתה נלחם כי בתוך כל זה יש לך את החלום להצליח בכדורגל ולהתפתח למקומות שדרכם תוכל לעזור למשפחה שלך. לאורך כל השנים, כשהבינו שאני אוכל להפוך למקצוען, המשפחה והסביבה הקרובה ניסו לעזור לי. היום אני מנסה לעזור לכל מי שעזר לי בדרך, כמה שאני יכול, ואני אעשה את זה כל עוד אוכל. זאת הדרך בחיים, לא לשכוח מאיפה באת ומי עזר לך".

      בגיל 17 עזבת להולנד. איך הייתה ההתחלה באירופה?

      "קשה. אירופה שונה לחלוטין מטרינידד, היא פחות חמה גם במזג האויר וגם במנטאליות. אין את החום שיש אפילו כאן בישראל, היה לי קשה מאוד עם זה, עדיין הייתי ילד והייתי לבד שם. ידעתי שזה צעד חשוב לקריירה ולפרנסה שלי ושל המשפחה שלי, אבל היה לי קשה להתאקלם. לקח לי הרבה זמן".

      לא הצלחת לפרוץ באלקמאר כמו שקיווית

      "יכול להיות שלא התרכזתי במה שהייתי צריך להתרכז: התקפה ומספרים. נתנו לי תפקידים טקטיים ועשיתי מה שצריך בשביל הקבוצה והקהל, היו הרבה משחקים שלא הייתי קרוב לשער. הייתי חייל של המאמן ועשיתי מה שביקשו ממני. באיזשהו מקום גם פגע לי בהתפתחות שם".

      מרקו ואן באסטן היה המאמן הראשון שלך בהולנד, מה המשפט הראשון שהוא אמר לך ומה הטיפ הכי טוב?

      "המשפט הראשון הוא אמר לי שראה משחקים שלי והוא מאוד מחזיק ומתלהב ממני ובטוח שאני אצליח. טיפ? הוא הסביר לי כל הזמן איפה לעמוד, איך לעשות תנועה נכונה עם הגוף, איך לדעת להיות אנוכי כשצריך כדי לייצר מצבים ואיך להפסיק להיות נחמד מדי".

      לוי גרסיה שחקן אלקמאר (ימין) מול דור מיכה שחקן מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
      "יכול להיות שבהולנד לא התרכזתי מספיק בשערים ובישולים". גרסיה במדי אלקמאר, נגד מכבי תל אביב (צילום: ברני ארדוב)

      בוא נעבור לבית"ר ירושלים. מה קרה לכם בחיפה?

      "אני לא יודע להסביר. התחלנו טוב ואחרי זה נלחצנו. גם ב-1:1 הייתה לנו הזדמנות גדולה לעשות 1:2 שיכול היה לשנות הכל, אבל זה חלק מהכדורגל. אנחנו קבוצה צעירה שלומדת מהמשחקים האלה ורק ככה נשתפר. המצב בטבלה מאכזב, רצינו להיות עם יותר נקודות ונצטרך לתקן עם הרבה ניצחונות".

      איך הרגשת אחרי התבוסה למכבי תל אביב 4:0 בטדי?

      "זה משחק ששבר את כולם. הרגשנו רע מאוד, בחדר ההלבשה היה שקט שאני לא זוכר באף חדר הלבשה שהייתי בו. סוג של הלם. למזלנו יש לנו אופי חזק והתאוששנו, לכן אני בטוח שנתאושש גם מההפסד בחיפה".

      במשחקים האחרונים התחלת לספק שערים ובישולים. אתה יודע שזה ההבדל בין להישאר בישראל לבין לחזור לאירופה

      "אני כל הזמן עובד על זה. אני מרגיש שאני משתפר ויש עוד דרך ארוכה לפניי. אני מלא ביטחון ויודע שאלך ואשתפר בנושא, אני עובד על זה המון וגם הצוות המקצועי עובד איתי קשה על מיקום ותנועה ואני בטוח שאסיים עם מספרים יפים. אני לא מציב לעצמי מספר אך המטרה שלי בשנים הקרובות לשפר משמעותית את הנושא הזה. שוב, לא חושב על אירופה, אלא רק על שנים יפות והצלחות עם בית"ר בשלב הזה".

      אתה משתף פעולה על קו ימין עם אנטואן קונטה. גם בו תלו הרבה תקוות בגיל צעיר

      "כן, אנחנו מדברים על זה שאולי ביחד נרים את הקריירות שלנו למקומות שאנחנו רוצים. קודם כל אנחנו רוצים להצליח עם בית"ר ואנטואן הוא אחד המגינים הכי טובים ששיחקתי איתם, גם בהולנד לא ראיתי שחקנים בעמדה הזו עם יכולות כמו שלו. כמו שאמרתי לך קודם, לוקח גם זמן ללמוד אחד את השני אבל כשהכל יתחבר נהיה קבוצה חזקה מאוד".

      היית הראשון שרץ אליו כשהוא נפגע מהנהמות ששמע בחיפה

      "כן, ראיתי שהוא נסער וניסיתי להרגיע אותו. אני לא מבין איך אומרים שלא היה כלום, צריך להאמין לו ולטפל בזה, לבעוט את זה מהכדורגל ולא לטאטא מתחת לשטיח. גם אם זו כמות קטנה של אוהדים, זה משהו שמעליב ופוגע ואסור שיקרה. באופן אישי לא נתקלתי בזה עד היום בכדורגל, אבל אין לי ספק שהייתי נפגע ומרגיש רע מאוד עם זה".

      אומרים שמאז שהורדת את תוספות השיער אתה לא כובש

      "צוחקים עליי, התחילו להריץ ברשתות תמונות שלי עם שיח על הראש, בכל הפוזיציות. זה משהו שעשיתי כשהייתי עם הנבחרת. זה לא היה נוח, קשה לרחוץ את זה, וזה דביק ומפריע אז הורדתי. אני מבטיח להבקיע גם בלי התוספות".


      במשחק הקרוב אתם פוגשים את הפועל תל אביב. אתה מודע ליריבות בין המועדונים?

      סיפרו לי על המשחק, אמרו לי שהאוהדים שלנו קנו את כל הכרטיסים ותהיה אווירה מצוינת. אלה המשחקים שאנחנו מחכים להם. במצבנו אנחנו צריכים לחזור לנצח ולהביא נקודות, אין לנו ברירה אחרת, יש לנו מינוס גדול מפתיחת העונה וצריך לסגור אותו".

      שחקן נבחרת טרינידד וטובגו, לוי גרסיה (GettyImages)
      "הפועל תל אביב? אלה המשחקים שאנחנו מחכים להם". גרסיה במדי נבחרת טרינידד וטובגו (צילום: GettyImages)

      אוקיי, עכשיו עוברים לשאלון טריוויה קצר. מוכן?

      גרסיה: כן.

      מהי בירת ישראל?

      "תל אביב".

      אתה רציני? התשובה הנכונה היא ירושלים

      "וואוו, אני אומר לכולם תל אביב, לא ידעתי"

      לא ראית שטראמפ העביר את השגרירות לירושלים?

      "את זה ראיתי, אבל לא שמתי לב שירושלים היא הבירה. זה יעשה לי בעיות, אתה יכול לרשום שאמרתי ירושלים?"

      ממש לא, אתה צריך להתמודד עם ההשלכות. לשאלה הבאה - מי ראש הממשלה של ישראל?

      "לא יודע"

      על ביבי נתניהו שמעת?

      "אני חושב ששמעתי את השם. כן כן, שמעתי, יש לו בעיות עכשיו".

      היו"ר של המועדון, אלי אוחנה, היה שחקן כדורגל?

      "כן, לא מזמן נודע לי שהוא היה אגדה בבית"ר וגם הצליח באירופה"

      מי הבקיע בסנטיאגו ברנבאו, יוסי בניון או אלי אוחנה?

      "אוחנה"

      יהיו לך בעיות עם בניון, הוא הבקיע שער ניצחון נגד ריאל מדריד במדי ליברפול

      "וואו, השאלות האלה יסבכו אותי".

      מי זכה בגביע אירופי עם קבוצה בלגית, בניון או אוחנה?

      גרסיה: "אוחנה אולי? צדקתי? סוף סוף משהו".

      כמה אליפויות יש לבית"ר ירושלים?

      "את זה אני יודע, ארבע".

      לא, שש. מתי הייתה הראשונה?

      "1950? לא יודע"

      1987. לשאלה הבאה, נבחרת ישראל שיחקה פעם במונדיאל?

      "כן?".

      עלתה פעם אחת, ב-1970. שאלה אחרונה, מתי הוקמה מדינת ישראל?

      את זה אני יודע, לפני 71 שנה, 1948.

      את זה אתה יודע, הא?

      במקרה קראתי באיזה מקום בשנה שעברה או שאמרו לי כשהיה כאן יום העצמאות.

      ליוואי גרסיה שחקן בית"ר ירושלים ליד עץ אשוח (אתר רשמי , מתוך אינסטגרם)
      ליוואי גרסיה ליד עץ אשוח (צילום: מתוך אינסטגרם)