הדיל שהפיל

"זה היה עט קרטר נפלא, יוקרתי יותר מהעטים של BIC, עטוף בצבעים של מילאן", כתב אנדראה פירלו באוטוביוגרפיה שלו, בפרק הראשון שנקרא "עט גליאני", על מתנת הפרידה שקיבל מהמועדון. "לקחתי את העט והתחלתי להרהר", כתב הקשר. "שיחקתי איתו ביד והסתקרנתי לגביו. פתאום אדריאנו גליאני אמר לי: 'בבקשה, אל תחתום על חוזה ביובנטוס עם העט הזה'. ציפיתי למשהו הרבה יותר גדול מאשר הרגע הקומי הזה, אבל לפחות הוא סיפר בדיחה... כך הסתיימו 10 השנים שלי במילאן. חייכתי וצחקתי, כי אני יודע לעשות את זה היטב, ואז הוא נפרד: 'תודה לך על הכול, אנדראה'".

פירלו נותר פגוע ("בכיתי רבות, אני לא מתבייש להודות בזה") ולא מיהר להיענות להצעות אחרות. באחד הימים התקשר אליו לאונרדו, אז מאמן אינטר, וניסה לשכנע אותו לחזור לנראזורי. זה קרה כמה שבועות לפני שהברזילאי עצמו נטש לטובת פריס סן ז'רמן. פירלו החליט לסרב ובספרו תיאר את השיחה: "מבחינתי זה היה חוסר כבוד כלפי אוהדי מילאן, אז אמרתי ללאונרדו 'תודה, אבל אני לא יכול לעשות את זה... אמש חתמתי ביובנטוס'. באיזה עט חתמתי? לא אגלה לכם לעולם".

הוויתור על פירלו ב-2011 מלווה את מילאן עד היום, כאחת ההחלטות הגרועות בתולדות המועדון. בזמן שיובנטוס בנתה את השושלת שלה בעזרת המאסטרו, הרוסונרי הלכו מדחי אל דחי ולא רק שלא זכו בתואר בלעדיו, אלא גם הפכו לקבוצה נלעגת ונטולת זהות שמחליפה את כל אנשיה בסיטונות.

ומאז גם היו עוד כמה נפילות בעסקאות עם יובנטוס, ותזכורות מהן תהיינה על כר הדשא (וביציע) היום. העט, מסתבר, ממשיך לרדוף את מילאן גם בעידן שאחרי גליאני.

נתחיל עם היחיד שכבר לא חלק מאחת הקבוצות, הלא הוא המושאל הנצחי של מילאן. הופעה אחת הייתה לאלסנדרו מאטרי בקדנציה הראשונה שלו כשחקן צעיר, ומשם יצא להשאלות שונות ומשונות. יותר מעשור לאחר מכן, בסיום חלון ההעברות של קיץ 2013, הרוסונרי החזירו אותו למועדון והעניקו לו את החולצה מספר 9 כדי שיוביל את ההתקפה. מאטרי עלה למילאן 11 מיליון יורו, והסכום הזה נכנס לקופה של יובנטוס, שקיבלה ממנו לפני כן 29 שערים בשלוש עונות, כולל שער שוויון לרשת היריבה ממילאנו בעונת האליפות הראשונה ב-2011/12. גול אחד בחצי שנה - זה מה שתרם מאטרי למילאן, לפני שיצא לעוד סדרת השאלות, כולל אחת קצרה ביובנטוס. ב-2015 הבליח להופעה אחרונה של כמה שניות במדי מילאן, וכיום אתם יכולים למצוא אותו על הספסל של ברשיה. מזכיר לקבוצת נעוריו עוד מהלך כושל שלה, אחד מני רבים.

הוא ערך את הבכורה במדי מילאן עוד לפני גיל 19 והוגדר אז כיורש הטבעי של פאולו מאלדיני: מגן שגדל במועדון ויהפוך בעתיד לקפטן הקבוצה ולדמות מפתח בנבחרת. בהופעתו ה-100 הוא אכן ענד את סרט הקפטן של הרוסונרי וגם מאלדיני עצמו הרבה לשבח, אבל בחלוף שנה מצא עצמו בחוץ. מילאן כבר לא האמינה שההבטחה תתממש ומכרה את המגן ב-12 מיליון יורו דווקא ליובנטוס, שם חיכה לו האיש שהעניק לו את הבכורה ב-2011 - מסימיליאנו אלגרי. בזכות המעבר לטורינו סוף כל סוף דה שיליו גם זכה בתארים, חזר לנבחרת (למרות פציעות לא מעטות) וגרם למילאן להתגעגע, שכן היא העדיפה על פניו את המורחק הסדרתי דוידה קלאבריה.

זו הייתה הצהרת הכוונות הגדולה של קיץ 2017: הנחת אבן הפינה לשובה של "גראנדה מילאן". לאונרדו בונוצ'י, בלם נבחרת איטליה ומנהיג ההגנה של יובנטוס, נחת בצד האדום-שחור של מילאנו תמורת כ-40 מיליון יורו. בונוצ'י קיבל את סרט הקפטן והקבוצה נבנתה סביבו, אבל הבינוניות שאופפת את המועדון דבקה גם בו. הבלם ספג ביקורות רבות וגם השער לרשת האקסית, בו קטע את הרצף ההיסטורי של חברו ג'יג'י בופון, לא שינה את השורה התחתונה. אחרי שנה, בונוצ'י כבר התחנן לעזוב. ולא סתם לעזוב, אלא לחזור ליובנטוס. כל הדיבורים על קרע עם אלגרי ובעיות עם שחקנים בחדר ההלבשה של האלופה, נשכחו כלא היו. בתחילת אוגוסט 2018 שב בונוצ'י לשורות הגברת הזקנה כמניה בירידה. מילאן, שניזוקה קשות מהעסקה הזו, קיבלה בתמורה שני שחקנים והוגדרה באיטליה למרות הכול כמי שתצא מהסיפור כמרוויחה הגדולה. זה לא קרה.

הסיפור העצוב מבין כולם. על הנייר, שוב, זה נראה מהלך חכם מבחינת מילאן: בלם העתיד של הכדורגל האיטלקי, אחרי שנתיים נפלאות באטאלנטה, על חשבון בונוצ'י שגם כך לא רצה להישאר. שניהם הוערכו ב-35 מיליון יורו ולמעשה היה פה טרייד, אלא שבונוצ'י שיחק מאז 56 משחקים בכל המסגרות ותרם ליובנטוס ארבעה שערים ועוד סקודטו, בעוד המאזן של קלדארה עומד על שני משחקים בלבד ב-15 חודשים. 90 דקות מול דודלאנז' בליגה האירופית ועוד 65 דקות בחצי גמר הגביע מול לאציו, אז גם קרע את הרצועה הצולבת והושבת לכחצי שנה. אז הוא מעולם לא שיחק באופן רשמי ביובנטוס שרכשה את כרטיסו בינואר 2017, אבל גם לא לבש יותר מדי את החולצה של מילאן.

קלדארה שב לאימונים כאשר סטפנו פיולי מונה למאמן החדש, אבל חווה עיכוב נוסף ורק השבוע חזר לעניינים. הבלם בן ה-25 תוכנן להיות השותף של אלסיו רומאניולי לשנים ארוכות - צמד איטלקי שינהיג יחד את מרכז ההגנה של מילאן ואולי גם של הנבחרת - אבל בהתחלה התקשה להסתגל לסגנון המשחק (היה רגיל לשלישיית הבלמים של אטאלנטה) ואז הגיעו הפציעות בגיד האכילס ובברך. מילאן עדיין מחכה לו.

על פי המספרים שהציגה יובנטוס, ששת החודשים של גונסאלו היגואין עלו למילאן כ-10.28 מיליון יורו, לא כולל תשלום שכרו (כ-4.5 מיליון על חצי שנה). הרוסונרי קיבלו מהארגנטינאי שמונה שערים ב-22 משחקים, הקבוצה קרטעה ובמהלך דצמבר החלו הבעיות. החלוץ המושאל (גם הוא חלק מעסקת בונוצ'י) הבין שאין למועדון כל כוונה לממש את אופציית הרכישה בסך 36 מיליון יורו, למרות ההבטחות שקיבל בקיץ, ואז הוא החל לזלזל באימונים, הודח מהסגל ובסופו של דבר השלים את העונה כמושאל בצ'לסי של מאוריציו סארי, זכה יחד איתו בליגה האירופית ובעזרתו גם חזר ליובנטוס בקיץ.

נכון, היגואין לא ממש הבריק בסן סירו, אבל המצב של מילאן לא ממש השתפר בלעדיו. השלישייה ההתקפית של הרוסונאי הבקיעה העונה חמישה שערים - מחצית מהכמות שהייתה בעונה שעברה, כאשר היגואין היה בחוד של השלישייה הזו. לארגנטינאי יש בינתיים שלושה שערים ושלושה בישולים במדי יובה, ולא מעט אנשים תוהים: מה היה קורה אלמלא הוויתור המוקדם עליו בעונה שעברה. זה לא רק ההפסד הכספי.