העתיד הכתום

המופע של אלקמאר באיינדהובן התחיל ביום ראשון בדקה ה-45, כאשר קלווין סטנחס ביטל את כל ההגנה של המארחת במסירה גאונית, ומיירון בואדו קבר את הכדור ברשת. עד ההפסקה, הספיק בואדו לכבוש גם את השער השני. במחצית השניה, סיפק סטנחס בישול אמנותי נוסף לשער שלישי, בדרך ל-0:4 - ניצחון החוץ הגבוה ביותר של אלקמאר על היריבה המפוארת. ואמנם איינדהובן שיחקה בנחיתות מספרית, אך הקבוצה של המאמן מארק ואן בומל לא נוטה להתפרק בקלות. אלקמאר פשוט פירקה אותה לחתיכות ביוזמתה, לא הותירה לה סיכוי קלוש ועלתה על חשבונה למקום השני.

נא להכיר את אחת הלהקות הצעירות המלהיבות ביותר בתבל בימים אלה. אלקמאר היא חממה מיוחדת שמציגה לראווה כמחצית מהרכב נבחרת הולנד הצעירה. חייבים לציין את הקשר טון קופמיינרס שמונה לקפטן כבר בגיל 21, את המגן השמאלי אואן ויינדאל, ואת בוגר אייאקס דני דה ויט שהבקיע אתמול את השער הרביעי המרהיב. ובכל זאת, מעל כולם בולט צמד החברים הקרובים. שנתיים מפרידות בין סטנחס בן ה-20 ובואדו בן ה-18, אך הם מיודדים מאוד כבר מזמן, עשו דרך ארוכה ביחד וחולקים גורל משותף. שניהם כבר הוחתמו על ידי סוכן העל השערורייתי מינו ראיולה, ובימים אלה מתקיים קמפיין תקשורתי נרחב בדרישה מרונלד קומאן לזמן אותם לסגל הנבחרת הכתומה הבוגרת.

הם העתיד, ואיתם עשויה הולנד להשלים את הפאזל בדרך להישגים כבירים. כי הרי האקדמיה של אייאקס טיפחה את הבלם מתייס דה ליכט ושני קשרים ברמה העולמית הגבוהה בדמותם של פרנקי דה יונג ודוני ואן דה בק, אבל בחלק הקדמי מתבססת האלופה בעיקר על זרים, ואפילו חכים זייש - הולנדי מלידה - בחר לייצג את מרוקו. עדיין אין להולנד חלוץ מרכזי שיזכיר את רוד ואן ניסטלרוי ואת רובין ואן פרסי. עם כל הכבוד לממפיס דפאי, טרם נמצא יורש גם לאריאן רובן. בואדו וסטנחס מסוגלים לספק את התשובה. הראשון הוא חיית רחבה, השני הוא שחקן התקפה רב גוני שמצטיין הן באגף הימני (עם רגל שמאל שמזכירה קצת את רובן) והן כפליימייקר. ההבנה ביניהם כמעט טלפתית, שיתוף הפעולה הולך ומשתבח עם כל שבוע שחולף. הם מציתים את הדמיון וגורמים לאוהדים ברחבי המדינה לחלום. קל להתאהב בהם. הכריזמה נוטפת מהם.

והם כבר התגברו על מכשולים קשים מאוד כדי להתחשל מנטלית. לו הכל היה הולך כשורה, הפרופיל שלהם היה עשוי להתפרסם כבר לפני שנתיים, כאשר אלקמאר החליטה לשלב אותם בסגל הראשון. סטנחס נזרק למים העמוקים כבר במאי 2017, והותיר מיד רושם פנומנלי. הוא היה השחקן הכי טוב בקבוצתו בשלהי העונה, העלה אותה במו רגליו לליגה האירופית, ו-2017/18 היתה אמורה להיות עונת הפריצה הגדולה שלו. היא נמשכה שמונה דקות בלבד. כבר בפתיחת המשחק באיינדהובן במחזור הראשון קרע הנער רצועות בברכו. תהליך השיקום, שהחל אצל רופא בעל שם עולמי בפיטסבורג, נמשך 432 ימים.

עוד קודם לכן, גם בואדו נאלץ לבקר בפיטסבורג. באלקמאר האמינו כי הנער בן ה-16 בשל לשחק בליגה הבכירה, אבל כאבים בברכו גרמו לעיכוב מסוים. בשלב זה, במאי 2017, קיבל החלוץ זימון לנבחרת עד גיל 17 לקראת אליפות אירופה. הוא היה השחקן הצעיר ביותר בסגל - כולם היו ילידי שנת 2000, בואדו היה היחיד שנולד ב-2001. המועדון התנגד וטען כי אינו כשיר בריאותית, אך הסקורר התעקש להצטרף לחוויה הגדולה - וקרע רצועות בברכו כבר במשחק הראשון. אז הוא הגיע למרפאה בארצות הברית, שם פגש את זלאטן איברהימוביץ' אשר בדיוק נפצע בברכו אף הוא. השבדי מבוגר מההולנדי בשני עשורים, אבל הם מצאו מיד שפה משותפת, וזלאטן הצהיר: "נעשה את זה ביחד". "הגישה והמנטליות שלו עזרו לי מאוד והיוו השראה עבורי", סיפר לימים בואדו.

הוא נדרש להיזכר בגישה הזו, כי זמן קצר מאוד אחרי שביצע את הקאמבק למגרשים והחל את העונה שעברה עם שלושה כיבושים, הכל שוב התפרק. המשחק מול פיינורד בספטמבר 2018 היה מרגש מאוד עבור בואדו שפגש לראשונה על המגרש את ואן פרסי והתלהב ללחוץ את ידו. וזה נפתח נהדר כאשר הנער בישל את שער היתרון של אלקמאר, אבל החלום הפך לסיוט עוד לפני השריקה להפסקה - תיקול שגרתי של קפטן פיינורד אריק בוטגין ריסק במפתיע את קרסולו של הכוכב הצעיר. עוד עונה ירדה לטמיון, ושתי הפציעות ביחד גרמו לבואדו להיעדר מהמגרשים אפילו יותר מסטנחס, 463 ימים במצטבר.

למזלם, הם עודדו זה את זה ללא הפסקה. החברים הקרובים שרדו את המכות שנחתו עליהם בגבורה ועם לא מעט הומור בריא. הם עבדו בצוותא בחדר הכושר, הלכו בצוותא לטיפולים, והמתינו בסבלנות להזדמנות לשחק בצוותא על הדשא. סטנחס חזר לפעילות בנובמבר האחרון, ונכנס בהדרגה לכושר טוב. בואדו הצטרף אליו באפריל. במחנה האימונים לקראת העונה הנוכחית הם כבר היו בריאים לחלוטין, והמאמן החדש ארנה סלוט בנה את ההתקפה סביבם. הוא הרי היה עוזרו של ג'ון ואן דן ברום בשנתיים הקודמות והכיר מקרוב את הפוטנציאל האלוהי. לצד המשמעת הנוקשה בכל הקשור למשחק הלחץ ללא כדור, הצמד קיבל יד חופשית ליצור ולאלתר כאשר הכדור ברגליהם - והתוצאה עוצרת נשימה.

השתתפות בשלושה סיבובים מוקדמים בליגה האירופית במהלך הקיץ בהחלט תרמה לחיבור, והסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה. ב-19 המשחקים בשתי המסגרות סיפק בואדו 10 שערים ותשעה בישולים. סטנחס השיג ב-20 משחקים מאזן דומה - שמונה שערים ותשעה אסיסטים (מתוכם חמישה לבואדו). במחזור הפתיחה בשלב הבתים בליגה האירופית, מול פרטיזן בלגרד של ביברס נאתכו שכבש צמד, הם בישלו זה לזה בתיקו 2:2. לאחר מכן, הגיע גם המפגש הביתי מול מנצ'סטר יונייטד, והם שוב חברו כדי למצוא את הרשת - אבל השער של בואדו נפסל בצדק בגלל נבדל, והקרב הסתיים בתיקו 0:0.

מבחינת בואדו היה זה ערב מכונן, והוא כבר מחכה בקוצר רוח לביקור באולד טראפורד בדצמבר. החלוץ הוא אוהד יונייטד שרוף, אם כי בחר בילדותו דווקא את תיירי הנרי כמודל לחיקוי, וקישט את חדרו בפוסטרים של הכוכב הצרפתי. ובאמת, יש בו משהו שמזכיר את הנרי - בואדו קטלני מול השער, אבל נייד מאוד, מהיר, ניחן בטכניקה גבוהה, וממש לא אנוכי כפי שיעיד מאזן הבישולים שלו.

לעומתו, סטנחס התאהב בילדותו אך ורק בברצלונה, בעיקר בזכות רונאלדיניו. הברזילאי היה ונשאר אלילו, והוא לא מהסס לנסות מדי פעם אפילו מסירות בלי להסתכל, בעין עקומה, אשר כה איפיינו את רונאלדיניו בקאמפ נואו. במראהו החיצוני, מזכיר סטנחס את לירוי סאנה, והוא גם קל רגליים כמו הגרמני. האלגנטיות שלו שובה לב, כישורי הכדרור יגרמו לרוב הברזילאים לקנא, וראיית המשחק גובלת לעתים בגאונות. מדובר בשחקן שמסוגל להנדס מצבי הבקעה מכלום. בקצב ההתפתחות הנוכחי, השאיפה לשחק בקאמפ נואו מציאותית לחלוטין, ובשנתיים האחרונות אפילו יש לו קשר אישי הדוק עם כוכב בארסה לשעבר - סטנחס מנהל מערכת יחסים רצינית עם בתו של פרנק דה בור, והשניים מתכננים חתונה. הבלם האגדי היה אתמול אחד הראשונים לברך את חתנו לעתיד אחרי הניצחון המזהיר על איינדהובן.

שניהם מצהירים נחרצות על הכוונה להפוך לשחקנים המובילים בעולם, אבל ההמולה הגדולה סביבם לא גרמה לשתן לעלות להם לראש. ראיולה אולי מנהל את ענייניהם, אולם הם חתמו על חוזים ארוכי טווח באלקמאר ונחושים להתפתח בקצב הדרגתי. הם מודעים היטב לסכנות, ולכך שפציעות עלולות לשבש את הכל. סקאוטים עוקבים אחריהם מזמן, אבל הם סירבו בנעוריהם לכל ההצעות המפתות לעבור לאקדמיות של המועדונים הגדולים, כי האמינו שהחממה שלהם מיטיבה איתם. הם סבורים כך גם היום, והמעברים הגדולים יחכו בינתיים. כאשר יגיעו, הסכומים יהיו גבוהים, ובראיון משותף שנערך לאחרונה כל אחד טען שעמיתו יכניס לקופת המועדון סכום גבוה יותר. "קלווין יציב יותר ממני, וגם יותר יצירתי", אמר בואדו. "מיירון יותר סקורר ממני, וזה מעלה את תג המחיר", אמר סטנחס.

דבר אחד בטוח - כולם מחכים לקומאן. כוכב העבר הגדול וים ואן האנחם מוביל את דעת הקהל: "הם חייבים להיות בנבחרת". אולי זה יקרה כבר בנובמבר, מול צפון אירלנד ואסטוניה במוקדמות היורו, ואולי ההמתנה תתארך מעט, אבל בסוף זה יגיע. סטחנס קיבל בינתיים זימון לסגל המורחב, אך כולם מצפים ליותר. רק שיישארו בריאים ויטפחו את שיתוף הפעולה בכל שבוע. זו רק ההתחלה. ביחד עם דה יונג, ואן דה בק ודה ליכט, הם עשויים לעצב את הולנד הגדולה בעשור הקרוב.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק