26 בספטמבר 2018. ג'ולן לופטגי הגיע לרמון סאנצ'ס פיחואן כמאמן ריאל מדריד, מוליכת הטבלה בצוותא עם ברצלונה. לבלאנקוס היו אז 13 נקודות מתוך 15 ונדמה היה שהם יוצאים לחיים חדשים וטובים גם בלי כריסטיאנו רונאלדו. אלא שאז סביליה הנחיתה את לופטגי חזק לקרקע המציאות. 0:3 מהדהד, עוד במחצית הראשונה, החזיר את ריאל מושפלת למדריד ושלח אותה לרצף עגום שכלל נקודה מתוך 15 בליגה, הפסד לצסק"א מוסקבה בליגת האלופות, ולקינוח: מאניטה מברצלונה בקלאסיקו שחרץ את גורלו של המאמן אחרי 14 משחקים בלבד.
22 בספטמבר 2019. ביום ראשון הקרוב, קצת פחות משנה אחרי, לופטגי וריאל שוב בפיחואן. רק הפעם כיריבים. "נצטרך למצוא קבוצה שנוכל לעשות בה הרבה רעש", אמר בתחילת הקיץ המאמן הבאסקי לאחד מעוזריו, כאשר סירב להצעה כספית מפתה מאנגליה. אז הוא נחת בסביליה, שבינתיים אכן מרעישה עם מקום ראשון ופתיחת עונה היסטורית שכוללת שלושה ניצחונות חוץ רצופים.
האם יסגור את מעגל הנקמה ויקרב את זינדין זידאן לפיטורים באוקטובר?
כזכור, לופטגי הוא האיש שנקרא לדגל כדי להחליף את זידאן בקיץ שעבר, במשימה כמעט בלתי אפשרית אחרי שלוש זכיות רצופות בליגת האלופות. לופטגי היה אז מאמן נבחרת ספרד שהתכוננה למונדיאל ברוסיה, וכשנודע כי הוא סגר עם הבלאנקוס על הצטרפות בסיום הגביע העולמי, בחרה ההתאחדות הספרדית לפטרו - יומיים לפני המשחק הראשון. הוא בנה תלכיד נהדר בנבחרת והיה בלתי מנוצח עם 14 ניצחונות ושש תוצאות תיקו בקצת פחות משנתיים, כולל הפרש שערים 13:61. אבל את חלום המונדיאל לא זכה להגשים.
כך, במקום להיות במסיבת העיתונאים של לה רוחה ב-14 ביוני לקראת המשחק הראשון במונדיאל מול פורטוגל, הוא הוצג כמאמן ריאל מדריד, הזיל דמעה ותיאר את רגע הפיטורים מהנבחרת כ"יום העצוב בחיי אחרי מות אמי".
רונאלדו עוד היה אז שחקן הבלאנקוס והקבוצה אמורה הייתה להמשיך להיבנות סביבו, אבל הכוכב הפורטוגלי התעקש לעזוב והמאמן החדש לא קיבל מחליף. "ריאל שדדה את הבן שלי", תקף האב לופטגי לאחר הפיטורים. "היא לקחה ממנו 50 שערים ולא הביאה את ניימאר למרות כל ההבטחות". לופטגי ניצח שישה משחקים והפסיד שישה ב-14 שהיו לו בכל המסגרות, כאשר הרצף העגום מאז המשחק בסביליה הסתיים עם אותה השפלה בקאמפ נואו שהביאה לפרידה המוקדמת.
פלורנטינו פרס רצה לפטר אותו עוד לפני הקלאסיקו, אחרי ההפסד 2:1 ללבנטה, אבל השחקנים בראשות סרחיו ראמוס ומרסלו פנו אליו ישירות וביקשו שיעניק למאמן צ'אנס נוסף. זה החזיק רק עוד משחק אחד. בסוף העונה הודה הנשיא שיכול להיות שמיהר מדי: "הפסדנו כמה משחקים והבנו שהמצב לא בר תיקון. הלחץ הכביד על השחקנים שלא הגיבו בצורה טובה. בדיעבד, אני לא יודע אם היה נכון לפטר את לופטגי. אבל כשאתה רואה שמשהו לא הולך, אתה צריך לנסות לשנות את המצב".
אז ריאל שינתה את המצב, אבל התרסקה גם עם סנטיאגו סולארי ואחרי עוד ארבעה חודשים חזרה לזידאן. גם איתו, עדיין לא נראה שהיא מוצאת כיוון. למרות השקעת עתק ברכש במהלך הקיץ, הבעיות נותרו בעינן. המנהיגים של ריאל לא חזרו לתפקד (ולא ברור אם יחזרו בגילם המתקדם) ומחסור השערים של רונאלדו עדיין קיים, למרות כושר ההבקעה המצוין של קארים בנזמה. את העונה הזו בליגת האלופות החלה ריאל עם תבוסה 3:0 בפריס, כשאת הקודמת פתחה עם 0:3 על רומא של מונצ'י. אולי זה המשחק שהוביל אותו לבחור בלופטגי כמאמן שיעמוד בראש הפרויקט החדש שלו בסביליה. או כמו שהוא קורא לזה: הסנדק 2.
כאשר מונצ'י חזר לסביליה אחרי שנתיים בבירת איטליה ונשאל כיצד יעמוד בהשוואה לקדנציה הקודמת, במהלכה האנדלוסים זכו ב-11 תארים והוא הפך לגאון ההעברות של אירופה, המנהל הספורטיבי טען כי "יש מקרים שסרטי ההמשך טובים מהמקור, כמו הסנדק למשל". רבים יחלקו על הקביעה הזו, אבל בכל מקרה מונצ'י הגיע נחוש לשחזר ימיו כקדם וראה אצל לופטגי, שוער עבר קצת יותר מוצלח ממנו, את הרעב הדרוש: "הוא מאמן שצריך את ההצלחה הזו".
לופטגי סומן מיד מבין 25 מועמדים והפך למאמן השביעי של סביליה תוך פחות משלוש שנים. רק שבניגוד למקובל אצל מונצ'י, הוא קיבל חוזה לשלוש שנים ולא לשנה או שנתיים. האוהדים בסביליה לא ממש התלהבו מהמינוי ופקפקו בהתאמה של לופטגי כי הם רגילים לכדורגל מהיר וישיר, בעוד המאמן דוגל קודם כל בשמירה על הכדור, אבל מונצ'י הבהיר: "לנו לא היה ספק לגביו. זה היה המאמן האידיאלי כשבחנו את השוק. הוא היה האופציה הראשונה והיחידה שלנו. לקחתי הימור? אני לא מהמר, אבל אם כבר, אז אני בטוח שאנצח בהימור הזה".
עד עכשיו, זה נראה כמו שידוך משמיים. ברקע מבצבצים כמובן הזיכרונות מפתיחת העונה הטובה עם ריאל והמהירות שבה התחלפו אז התחושות, אבל אי אפשר להתעלם ממה שעושה עד כה לופטגי בסביליה. השינוי הוא דרסטי. מקבוצה שמקבלת שערים קלים ובכמויות, סביליה הפכה להגנת ברזל שבקושי מאפשרת ליריבות שלה לאיים על השער וספגה שער אחד בלבד עד כה. מקבוצת חוץ איומה שלא מסוגלת לחבר שני ניצחונות, נוצרה יחידה שלראשונה פתחה עונה עם שלושה ניצחונות כאורחת - כולם על האפס, כולל אחד במנדיסורוסה של אלאבס אחרי 18 שנה.
הכדורגל אולי לא סוחף במיוחד ועדיין לא נמצא השילוב ההתקפי המתאים, ובכל זאת סביליה מנצחת ומייצרת הרתעה. הרעיון של החזקה בכדור כנשק ההגנתי הראשון במעלה, עובד היטב בינתיים. מוליכת הליגה הספרדית מאפשרת ליריבותיה רק 5.5 איומים (חטאפה היא היחידה שמקדימה אותה) לעומת יותר מ-10 שמאפשרות ברצלונה וריאל. אלאבס, למשל, לא הצליחה לבעוט כדור אחד למסגרת של תומאש ואצליק, שגם השער היחיד שספג עד כה, ב-1:1 הביתי מול סלטה, היה מאיום בודד למסגרת של האקס דניס סוארס.
את כל זה עושה סביליה אחרי קיץ עמוס בשינויים, ועם לא פחות מ-13 שחקנים חדשים. במחזור הפתיחה, למשל, פתחו שבעה שחקני רכש ועוד שניים נכנסו כמחליפים ב-0:2 אצל אספניול. קבוצה חדשה לגמרי, עם סגנון חדש ושיטה שונה, ובכל זאת מחוברת. "אני אוהב מאוד לראות את הקבוצה של ג'ולן", פרגן איקר קסיאס, "בעיקר כי היא כל כך חזקה ודומיננטית במשחקי חוץ. יש ללופטגי סגל חזק ורחב מאוד, לא אפספס את המשחק מול ריאל".
הרוב המכריע של שחקני ריאל מדריד, כאמור, לא תמך בפיטורי לופטגי. דני קרבחאל, שפרח אצל המאמן בנבחרת, המשיך לטעון גם לאחר הפרידה: "הוא המאמן הכי טוב שהיה לי בקריירה, ואמשיך להגיד את זה כל עוד לא יגיע מישהו אחר שיוכיח לי אחרת. לצערי לא היה לו מזל איתנו. אני מסכים איתו לגבי הצורה בה הוא רואה את הכדורגל, מנהל את הסגל ומתנהל עם השחקנים. אמרתי את זה לפני שהוא מונה למאמן ריאל מדריד, ואגיד את זה גם עכשיו".
קרבחאל אהב את הסגנון של לופטגי, שבונה חלק ניכר ממשחק ההתקפה שלו על המגנים. עכשיו המרוויח העיקרי מכך הוא המגן השמאלי סרחיו רגילון, שערך את הבכורה במדי ריאל אצל לופטגי וחבר אליו כמושאל העונה. לעמדת השחקן האחרון בקישור, שם נתקע בעונה שעברה עם טוני קרוס ("אני לא מתאים, אני לא קאסמירו") כאשר קאסמירו לא עמד לרשותו, הביא לופטגי יחד עם מונצ'י את הברזילאי פרננדו. ז'ואן ז'ורדן מתגלה כהברקה בקישור ואחראי לבדו על שש נקודות עד כה, וה-4-3-3 של לופטגי מתחיל לצבור תאוצה.
המאמן שיחגוג בשבוע הבא יום הולדת 53, נלחם העונה על המעמד והמוניטין שלו. הוא לא ייתן גם לסוגיית מונס דאבור להסיט אותו מהמטרה. הייתה לו הצלחה גדולה בנבחרת הצעירה עם הזכייה ביורו 2013 בישראל, לאחר מכן כישלון של שנה וחצי ללא תואר בפורטו (אם כי הגיע לרבע גמר ליגת האלופות) ואז קמפיין נטול הפסדים בנבחרת הבוגרת שהסתיים בפיטורים, וכמובן האפיזודה הקצרה בריאל שפגעה קשות בשמו. "שיחקנו כדורגל טוב בפתיחת העונה, אבל אז היו שלושה שבועות רעים מאוד", הזכיר בראיון לאחרונה. "במצב כזה אתה רק מקווה לקבל זמן כדי למצוא פתרון ובטוח שהמשבר יחלוף כי דברים מתאזנים, אבל בריאל פשוט לא נתנו לי זמן".
והנה הוא שוב פוגש את הבלאנקוס. בזמן שזידאן בפלונטר אחרי התבוסה בפריס ושומע שז'וזה מוריניו כבר מתחמם על הקווים ולוחש על אוזנו של פלורנטינו, לופטגי רגוע מתמיד. בניגוד לימיו בריאל, הוא מתנהל בצורה שלווה יותר בסביליה ומקבל גב מההנהלה ובעיקר ממונצ'י שערב לו ועשה הכול כדי למלא את בקשותיו.
בשבת שעברה, היו אלה בורחה מאיורל וגונסאלו מלרו, שני בוגרי מחלקת הנוער של ריאל, שכבשו לרשתה במדי לבנטה, אם כי לא גרמו נזק בסופו של דבר. באמצע השבוע הגיע תורם של קיילור נבאס ואנחל די מריה לחגוג על חשבון האקסית בליגת האלופות. עכשיו גם לופטגי רוצה טעימה מהנקמה, ויש לו את האקסים רגילון וצ'יצ'אריטו כגיבוי.
