"כשאני מוניתי ליושב ראש מנצ'סטר סיטי המועדון היה תקוע אי שם במאה ה-19, היום זה נראה כמו מועדון מעולם אחר", מודה דייויד ברנשטיין. בגיל 76 איש העסקים היהודי-בריטי, שאף שימש כיושב ראש ההתאחדות האנגלית בין 2011 ל-2013, מביט בהערצה על מועדון נעוריו, ומספר בראיון לוואלה! ספורט על תחילת הדרך המורכבת על כר הדשא ומחוצה לו, האתגרים של תקופת השפל ובניית הבסיס לתקופת הפריחה הנוכחית.
כאשר אתה מביט באופן כללי על איך שמנצ'סטר סיטי מתנהלת כיום, עד כמה זה שונה מתקופתך כיו"ר בין 1998 ל-2003?
"זה התבטא במרכיבים המרכזיים כמו מתקן אימונים ראוי לקבוצה הבוגרת וחנות מועדון איכותית, וגם בהיבט הכלכלי-מסחרי לא הייתה לנו מחלקה ראויה שידעה לעבוד מאחורי הקלעים, לקדם ולהתמודד עם מה שמועדון פרמיירליג אמיתי אמור לספק בהיבט המסחרי, דבר כל כך שונה ממה שסיטי מייצגת כיום. בתקופה שלי ניסינו ליצור תשתית ראויה שתכין את סיטי באופן מיידי לאתגרים שהמשחק הציב בפנינו - החל מבניית אצטדיון חדש, ראוי ומרשים, מתקן אימונים מפואר ויצירת שדרה ניהולית מנוסה שתדע להתוות דרך לשנים הבאות. על 'תיאטרון החלומות' של מנצ'סטר יונייטד כולנו שמענו. טרם תקופתי סיטי כונתה לעתים בלעג 'תיאטרון הקומדיה' באצטדיון מיין רואד ותראה היכן הם כעת - כנראה שזה מועדון הכדורגל העשיר ביותר בתבל".
מה מידת ההשפעה של הבעלים הנוכחיים של סיטי על ההצלחה האדירה של הקבוצה?
"לאחר עזיבתי המועדון נמכר לבעלים תאילנדי במהלך שהיה שגוי לחלוטין לדעתי. לא חשבתי בזמנו שהוא אדם ראוי לעמוד בראש מועדון בתהליך חיובי כמו מנצ'סטר סיטי. ניסיתי כמיטב יכולתי, כמעט באופן פיזי, למנוע את הרכישה, ובהמשך ראינו בפועל שהוא לא עמד בחלק ניכר מההתחייבויות שהבטיח כאשר השתלט על הקבוצה. לשמחתי כעבור מספר שנים קבוצת הרכישה של שייח מנסור מאבו דאבי קנתה ממנו את המועדון ותראה לאיזו דרך נהדרת הם מובילים אותו".
"מעבר להשקעה במועדון הכדורגל", ממשיך ברנשטיין. "הם מבינים את הקשר בין הקבוצה לבין העיר עצמה ומשקיעים הון תועפות כדי להמשיך ולטפח את שיתוף הפעולה עם העיר והאוהדים באופן עקבי. הם יצרו מועדון אדיר שמתברג בטופ האירופאי ומכוון גבוה ולא פחות חשוב - נמצא ביתרון משמעותי על פני מנצ'סטר יונייטד. זה משפט שלפני לא מעט שנים מרביתנו לא היינו אפילו חולמים להגות -''סיטי מובילה על יונייטד, בפער ניכר?!'', זה לעתים פשוט לא נתפס. הם רוצים לזכות בליגת האלופות, זאת מטרת העל, והם ימשיכו לשדרג ולהשתפר עד שהם יעמדו במטרה העילאית שהם הציבו לנגד עיניהם".
אין הרבה מנהלים שמכירים את סיטי עמוק מבפנים. יש מודל מסוים שהם מנסים להשתוות לו, אולי אפילו לעקוף אותו?
"כן, המודל של מועדונים כמו ברצלונה או ריאל מדריד. הם עדיין לא שם, אבל זה עניין של תהליך. ההופעות שלהם בליגת האלופות עדיין לא משביעות רצון ורחוקות מהמטרה האמיתית, אבל מה שיפה בעיני הוא שהבעלים לא משקיעים רק בפן המקצועי עם מאמן ושחקנים מהטופ העולמי. הם באמת מבינים את ה-DNA של המועדון, משמרים ומנסים ללא הפסקה לקדם את הקשר של מנצ'סטר סיטי עם הקהילה. זה דבר שהנחלתי בתקופתי כיושב ראש, לדאוג לקדם את היחסים הרשמיים וגם הבלתי אמצעיים עם כל חוגי האוהדים. גם בתקופתי הצבנו את האוהדים בעדיפות ראשונה, לא רק כסיסמה, אלא בפועל. כמובן שהמועדון מצליח אז האוהדים מאושרים, אבל גם בתקופתי כאשר המועדון חווה רגעים לא פשוטים האוהדים היו שם וגיבו אותנו במאת האחוזים. יש מועדונים שרואים את האוהדים שלהם רק כלקוחות, לא כך עבדה או עובדת מנצ'סטר סיטי בימינו".
בחמש השנים שכיהנת כיו"ר, הייתה נקודת קושי ממשית שבה חשבת לעצמך: 'גרוע מזה כבר לא יכול להיות'?
"בהחלט. ממש בסמוך למחזורי חג המולד ב-1998 חווינו נקודת שפל אמיתית והתסכול היה עצום. ניצבנו במקום ה-12 בליגה השלישית לאחר הפסדים לקבוצות כמו יורק סיטי וג'ילינגהאם. שאחזור על שמות הקבוצות הללו? היום סיטי פייבוריטית מול קבוצות כמו ליברפול, ארסנל וטוטנהאם, כשהתחלתי את כהונתי נאלצנו להתמודד מול יריבות אלמוניות שהציגו מוטיבציית שיא נגדנו ולא היססו להביט לנו ישר בעיניים. המטרה לשוב לפרמיירליג נראתה כמעט בלתי אפשרית, אבל כן הייתה לנו אמונה במאמן דאז, ג'ו רויל, ולשמחתנו ידענו לשמור על איפוק ואפשרנו לו מרחב ניהול לקבל החלטות נכונות".
"העונה התחילה כמדרון שלילי ביותר", משחזר ברנשטיין. "אבל הסבלנות שלנו השתלמה והובילה אותנו לרגעי אדירים. באותה עונה כבר הגענו לגמר הפלייאוף באצטדיון וומבלי נגד אותה ג'ילניגהאם, ולמרות פיגור של שני שערים הצלחנו להשוות, לגרור את המשחק לדו קרב פנדלים בו ניצחנו ועלינו ליגה. העונה התחילה באופן שלילי עם פסימיות מקיר לקיר, אבל ההחלטות הניהוליות שקיבלנו וההבנה שאנחנו בעיצומו של תהליך מורכב אפשרו לנו להשיג תוצאות חיוביות ומשמחות בהמשך. אני יכול לומר לך באופן ברור שהניצחון ההוא על ג'ילינגהאם הוא הרגע הגדול והמכונן בהיסטוריה של מנצ'סטר סיטי, יותר מכל זכייה באליפות או בגביע כלשהו. לא רק בגלל התוצאה, אלא בעיקר בגלל ההשלכות האדירות לגבי המומנטום, הכיוון ובעיקר - העתיד שאליו המועדון שלנו צעד".
עושה רושם שכיום אין באמת מגבלה ליכולות הפיננסיות והתקציב שעומד לרשות סיטי. עד כמה זה שונה מהמצב הכלכלי שאיתו נאלצת להוביל את המועדון בתקופתך?
"התקציב שלנו עמד על בסך הכל 13 מיליון ליש''ט, מספר מגוחך בהשוואה לתקציב כעת. היינו מוכרחים להיות קפדניים ויצירתיים כדי להנחית שמות רלוונטיים. במאי 2002 המאמן קווין קיגן סימן את ניקולא אנלקה כמטרה אבל לא באמת יכולנו להרשות לעצמנו להחתים אותו, אז היינו מוכרחים למצוא פתרון: פשוט קנינו אותו מפריס סן ז'רמן שלשמחתנו הסכימה לפרוש את התשלום על השחקן על פני לא פחות משבע שנים. היינו זהירים כאשר ביצענו רכישות וידענו להתמקד בשחקנים שבאמת היינו זקוקים להם, אבל על דבר אחד לא התפשרתי למרות המצב הכלכלי המאתגר - אקדמיית השחקנים. הבנתי את החשיבות שבהשקעה בדור הבא של שחקנים ומאמנים שיכולים לצמוח מתוך המערכת, ולשמחתי זה התברר כצעד נבון שסייע לנו בהמשך כדי ליצור תשתית ראויה".
לאחר שתי אליפויות ברצף גווארדיולה יודע שזכייה נוספת תציב אותו ברשימה היוקרתית שכוללת אך ורק את סר אלכס פרגסון. מה דעתך על החזון שלו?
"גווארדיולה הוא פרפקציונסט. צריך לדעת לנהל כוכבים בסדר גודל כזה, כשיש חדר הלבשה מלא באגו וכישרון אתה באמת חייב להיות אמן כדי לעשות זאת כראוי וגווארדיולה מוכיח זאת כל עונה מחדש. הוא יסודי, מוטיבטור בחסד עליון והטקטיקה שבה הוא משתמש פשוט יוצאת דופן. זהה באופן מוחלט לאופן שבו סר אלכס פרגסון בנה את האימפריה האדירה שלו במנצ'סטר יונייטד לאורך השנים. כמובן שקל להצביע על הצ'ק הפתוח שמאפשר לו לרכוש למעשה כל שחקן שעשוי להיות מתאים לסיטי, אבל צריך מיומנות באמת נדירה כדי לדעת כיצד לחבר את כל החלקים בפאזל בצורה ראויה. הוא מבין את נפש השחקן, השחקנים באמת נהנים לעבוד איתו. אמנם הוא זכה עם סיטי בכל תואר אפשרי באנגליה אבל זכייה בליגת האלופות הוא הצעד הבא. לפי דעתי העונה זה יקרה. הם כבר טעמו את טעם ההדחות המוקדמות והכישלון היחסי, אבל בלתי אפשרי ללכת עד הסוף במפעל יוקרתי כמו ליגת האלופות מבלי לבצע שגיאות".
אי אפשר בלי שאלה על ה-VAR, עושה רושם שהוא משנה את הפרמיירליג באופן מוחלט.
"עוד לפני שמונה שנים כשהתמניתי לתפקיד יושב ראש ההתאחדות הכדורגל האנגלית הדגשתי את החשיבות של צירוף עזרי טכנולוגיה ומשאבים מגוונים כדי להפוך את המשחק עצמו לשוטף יותר ועד כמה שניתן נטול טעויות שיפוט. זה אחד הדיונים העיקריים שהיו לי עם נשיא פיפ''א בזמנו, מישל פלאטיני, שהתנגד נחרצות למהלך. אני חושב שבמציאות הכלכלית כיום של הכדורגל המקצועני אנחנו מחוייבים להעניק לצופים, לשופטים ובעיקר לשחקנים הזדמנות אמיתית לחוות כדורגל קרוב לנטול שגיאות על כר הדשא. זה בלתי אפשרי לביצוע במאת האחוזים ולדעתי הטמעת המערכת באופן מושלם בפרמיירליג תיקח זמן ובעיקר תחייב את כל המעורבים בסבלנות. באופן כללי, אני חושב שההתאחדות האנגלית, איגוד השופטים וגם השחקנים עצמם כן מגלים כעת הבנה ומקבלים את המערכת בברכה. לא ניתן לשלב מהלך כל כך דרמטי מבלי לחוש התנגדות מגורמים מסוימים, אבל אני משוכנע שלאורך זמן התוספת של המערכת תסייע להפוך את המשחק למהנה וצודק יותר מבחינה ספורטיבית".
* הכותב משמש כשדר קווים של הליגה האנגלית בערוצי ספורט1.
