העניין הראשון בסיפור של אנטוניו בראון הוא שהוא ממש טוב בפוטבול.
למעשה, שש העונות האחרונות שלו בליגה טובות יותר מכל תקופה זהה של כל תופס אחר לאורך ההיסטוריה. מדהים, בהתחשב שבדראפט 2010 הוא נבחר במקום ה-195 על ידי פיטסבורג. מאז הוא לובש את חולצה מספר 84, והסביר ש-8 כפול 4 זה 32 ו-32 זה מספר קבוצות הליגה שדילגו עליו בדראפט. בעונה האחרונה הוא היה מדהים במיוחד, עם שיא קריירה של 15 טאצ'דאונים ב-15 משחקים.
זה כי באחרון של העונה הסדירה, ה-16, הוא לא שיחק. בלגן עם הקוורטרבק הוותיק בן רות'ליסברגר ובראון נעדר מאימוני הקבוצה לקראת משחק הנעילה החשוב. אין אימונים, אין משחק, העונה שלו ושל פיטסבורג נגמרה. בפברואר, למרות שיש לו עוד שתי עונות בחוזה 68 המיליונים, היקר ביותר לתופס, הכריז שהגיע הזמן לעבור הלאה.
כמובן שהוא עשה את זה בטוויטר.
כי זה העניין השני בסיפור על אנטוניו בראון: הוא מנהל קריירה דרך הרשתות החברתיות.
הניצוצות היו שם בפלייאוף 2017. אחרי ניצחון דרמטי על קנזס סיטי בראון צילם בלייב-פייסבוק את אסיפת הקבוצה בחדר ההלבשה, כולל התבטאות חריפה של המאמן מייק טומלין כנגד היריבה הבאה של הסטילרס, ניו אינגלנד. בפיטסבורג קנסו את בראון ב-10,000 דולר, דמי כיס ביחס לשכרו וביחס לדיווח לפיו פייסבוק עמדה מאחורי המהלך, דיווח אותו הכחישו אנשי הרשת החברתית.
בראון למעשה ביקש את הטרייד דרך טוויטר, וקיבל. אוקלנד לקחה את התופס המוכשר עבור בחירות בסיבוב השלישי והחמישי, זול ביחס לכישרון. כפי שיתברר בהמשך, אין מתנות בחינם.
הוא חתם על חוזה במדי הריידרס, בו 30 מיליון דולר היו מובטחים. הוא הגיע למחנה האימונים על כדור פורח אבל לא התאמן - תודות לכוויות קור בעקבות טיפול רגליים שהשתבש. הרגליים המחרידות צולמו לתוכנית Hard Knocks, שבכל עונה עוקבת אחר קבוצה אחרת בליגה בזמן מחנה האימונים והעונה עשתה את זה סביב הריידרס - מי היה מאמין. הקבוצה המשוגעת שמינתה בעונה שעברה את ג'ון גרודן למאמן לאחר 12 שנות פרשנות, ושהג'נרל מנג'ר שלה, מייק מיוק, שיחק בעבר אבל אף פעם לא ניהל. קרקס.
כשהוא סוף סוף חזר להתאמן, גילה שנאסר עליו לחבוש את הקסדה האהובה עליו. ענייני בטיחות השחקן. בראון נעדר ממחנה האימונים כשבועיים וחוזר לאחר שהגיש תביעות נגד הליגה להחזרת השימוש בקסדה הישנה. כשהוא מפסיד, הוא מפסיק להתאמן שוב. העניינים מתחממים כשמיוק אומר למצלמות שהגיע זמנו של בראון להחליט - אתה לגמרי איתנו או לגמרי לא? בראון סיפר לאנשים שהוא אול אין, אבל כשהעלה לסטורי באינסטגרם קנס שקיבל מהקבוצה, 54 אלף דולר, הרוחות החלו להתחרפן. דיווחים ממחנה האימון גרסו שמיוק ובראון הגיעו לכדי עימות, במהלכו זרק התופס למנהל קללה גזענית. לאחר מכן פורסם שהוא עשה אייל גולן והסיר עוקב מהקבוצה באינסטגרם. יום לאחר מכן, בחדר ההלבשה, הוא התנצל בפני כולם.
ואז הלוניטיק לכאורה העלה ליוטיוב סרטון משוגע ומושקע בן שתי דקות, בו מובאת שיחת טלפון בינו לבין המאמן גרודן. המאמן הסביר שהוא מבין אותו ופשוט ביקש 'תחליט אם אתה רוצה להיות פה', בראון ענה שהוא מאוד רוצה 'אתם תחליטו אם אתם רוצים אותי'. אחרי השיימינג החולני הזה, גרודן התראיין ואמר שהסרטון של בראון 'אדיר'.
יום לאחר מכן מגלים שבראון נקנס ב-215 אלף דולר, ובשקלול הדולרים והעבירות למעשה מבטלים את 30 המיליונים המובטחים בחוזהו. קצת יותר מחודש לאחר פתיחת העונה הרשמית, ומבלי שעדיין החלה הקבוצה לשחק, בראון מבקש להשתחרר.
באינסטגרם.
עוברות כמה שעות, והוא מקבל את בקשתו: אוקלנד משחררת אותו. לא טרייד. חופשי. איך הגיב? מיד תראו איך, אבל מה שחשוב זה - איפה? והתשובה: ביוטיוב.
כשברקע, על הקיר בסלון, תמונה של הריידרס. איך לא.
אוקיי, בראון שחקן חופשי. החל מרגע זה קבוצות ראשיות לנהל איתו מו"מ. ייקח בטח זמן עד שמישהי תסכים לגעת בו.
בערך שלוש שניות לאחר מכן: ניו אינגלנד מחתימה את אנטוניו בראון על חוזה לעונה אחת. 9 מיליון מובטחים. בערך ארבע שניות לאחר מכן, בראון מעלה לאינסטגרם תמונה שלו במדי הקבוצה החדשה. מוזר, לא?
מה שמביא אותנו לעניין השלישי בסיפור על אנטוניו בראון: תיאוריית הקונספירציה.
בעיני כל מי שלא אוהד אותה, ניו אינגלנד היא השטן מחופש לקבוצת פוטבול. הם תמיד מקבלים את מי שהם רוצים, תמיד יודעים לשחרר את מי שצריך מתי שצריך, הורשעו כבר כמה פעמים ברמאויות במגוון סוגים, הקוורטרבק שלהם - אחד, טום בריידי - מוצלח מדי ונשוי לג'יזל, והמאמן שלהם מחייך בערך פעם בשנה כי הוא מחייך רק כשהם זוכים בסופרבול. הם תמיד זוכים בסופרבול.
השבוע פורסם שכשבראון דרש טרייד מפיטסבורג, ניו אינגלנד היתה בין המחזרות. שם זכרו את שיתוף הפעולה האדיר בין טום בריידי לרנדי מוס האגדי והאז-אולי-בעייתי, ורצו לשכפל. בפיטסבורג דרשו יותר מדי, למעשה סירבו להעביר את בראון לידי יריבה משמעותית בחטיבה. בשבוע שעבר סיפר איש התקשורת ביל סימונס בפודקאסט שלו שבשיחה פרטית במהלך הקיץ סיפר לו בראון שההתקפות האהובות עליו הן של קנזס סיטי וניו אינגלנד. וראו איזה פלא: בראון מגיע לאוקלנד, ומהרגע הראשון עושה את כל המהלכים הכי בומבסטיים למען שחרורו. ואז השמועות מתחילות לרוץ, לרוץ מהר, ואולי בניו אינגלנד עשו את מה שבפייסבוק אולי עשו בתקרית הראשונה - עזרו לזה לקרות. לכאורה!
אבל כל עוד כלום לא מוכח, ניאלץ להתייחס לכל זה כאל קפריזה תורנית של שחקן נהדר שפשוט צבר המון כוח.
מה שמביא אותנו לעניין הרביעי בסיפור על אנטוניו בראון: האם לספורטאים יש יותר מדי כוח?
לא משנה אם אתם בעד או נגד, התשובה היא כן. אנחנו רואים את זה בכל ענף - כשמועדון רוצה להעיף שחקן תחת חוזה, הוא משלם. כששחקן תחת חוזה באמת רוצה ללכת, הוא הולך.
אנטוניו בראון פשוט לקח את זה לקיצוניות. הוא השמיד את תדמיתו כאילו בחסות החופש, כאילו לא הוא זה שדרש לעבור מפיטסבורג ולנטוש את החוזה הגדול ביותר דאז, כאילו לא הוא יצר את כל הבעיות באוקלנד - הרגליים, הקסדה, הקללה באימון, הקנס הווירטואלי, הסרטון השיימינגי, בקשת השחרור, הסרטון החוגג - כאילו לא הוא הפגין חוסר כבוד כלפי הקבוצה, אנשיה, שחקניה ואוהדיה, ונזק תדמיתי לליגה שביקשה יח"צ אבל לא כזה. והעונש שלו? צ'אנס להניף גביע עם הקבוצה והקוורטרבק הטובים בעולם. מה שבטוח - אם זה היה מתוכנן, זה היה מבריק וזה הצליח.
העניין החמישי בסיפור של אנטוניו בראון הוא שלפני שהספיק להתאמן בכלל עם הפטריוטס, הוגשה נגדו ביום שלישי תביעה אזרחית בחשד לאונס.
מאמנת כושר שלו לשעבר טוענת שבראון תקף אותה מינית אותה פעמיים ב-2017 בזמן אימון, וב-2018 בזמן בילוי לילי. ההאשמות קשות ומוזרות וכוללות איבר גברי, אורגזמה, גב וסרטי דת באייפד, ולמזלו של בראון, וכנראה של העולם כולו, את האירועים האלה - בינתיים - לא ראה העולם ברשתות החברתיות. רק בטקסט. הפטריוטס הגיבו מיד וסיפרו שהם מתייחסים ברצינות לחשדות, ויחקרו. גם הליגה. ביום ראשון צפוי אנטוניו בראון לשחק לראשונה העונה, לראשונה במדי הפטס, במיאמי, פלורידה, עיר הולדתו.
העניין השישי בסיפור על אנטוניו בראון יגיע בקרוב מאוד.
רפרשו.
orenjos@walla.co.il