פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גיל הזהב: הקשישים הופכים לגיבורי אליפות העולם

      צילום: GettyImages

      לואיס סקולה בן ה-39 מזכיר לארגנטינה את מראדונה, אנדרסון ורז'או בן ה-37 מוגדר בברזיל כנס רפואי, ובן ארצו אלכס גרסיה, הנושק ל-40, "בועט לאנטטוקומפו בתחת". מונדובאסקט 2019 מסתמן כשעתם הגדולה של אנשי הברזל של כדורסל הנבחרות, שמשיבים משהו מהכבוד האבוד של הענף

      בעולם מתוקן, כל ערוץ שמשדר את המונדובאסקט על פני הגלובוס היה מתחייב להוסיף כיתוב קבוע בתחתית המסך.


      אזהרה: צפייה במשחקים עלולה לגרום לחוסר התמצאות בזמן ובמרחב.


      ככה זה כשבמרקע מתרוצצות יותר מדי דמויות שהכרנו מזמנים וממקומות אחרים. כאלה מהסוג ששמותיהן מופיע, והאינסטינקט הראשוני הוא לרוץ ללוח השנה. את קיומן של חלקן הספקנו לשכוח, או לכל היותר לזכור ולתייג כשחקני עבר.


      אבל אליפות העולם 2019 - מסתבר - היא שעתם הגדולה. לואיס סקולה, 39, הפך שלשום לקלע השני בטיבו בתולדות המונדובאסקט, והוביל את ארגנטינה המלהיבה לניצחון שני בטורניר; אנדרסון ורז'או, 37, סחף אתמול את ברזיל המפתיעה לסנסציה מול יוון של יאניס אנטטוקומפו, עליו הופקד בהגנה רוב הזמן אלכס גרסיה, 39; סייען בכיר בהפתעה של הסלסאו היה לאנדרו ברבוסה, 36;


      הם רחוקים מלהיות הזקנים-במונחי-כדורסל המוצלחים היחידים בסביבה: אצל שש מהנבחרות המשתתפות בטורניר ספקי הנקודות העיקריים עד כה חצו את גיל 33 - ארגנטינה (סקולה), ברזיל (ברבוסה), יוון (יורגוס פרינטזיס), סין (יי ז'יאנליאן), הרפובליקה הדומיניקנית (ויקטור לוז) ואיראן (חאמד חדאדי).


      חלקם הגדול ראוי להגדרה קצת יותר מהודרת מ"וותיקים". סקולה, ורז'או, ברבוסה וגרסיה, למשל, ראויים להיקרא אנשי הברזל של כדורסל הנבחרות. זוהי הופעתם החמישית באליפות העולם - שווה לשיא כל הזמנים - ועד כה היא אפילו איכותית יותר מרוב קודמותיה.

      אנדרסון ורז'או, לואיס סקולה, אלכס גרסיה (מערכת וואלה! NEWS)
      הזקנים באים. ורז'או, סקולה וגרסיה (צילום: אילוסטרציה)

      בעידן שבו כדורסל הנבחרות נמצא בדעיכה מתמדת ומאבד מיוקרתו - גם בארצות הברית וגם באירופה - לואיס סקולה הוא גלולת אסקפיזם טהורה: הופעת הבכורה שלו במדים הלאומיים היתה אי שם במונדובאסקט 2002, ומאז בקושי היה זמן לכבס אותם. הוא חרש עם האלביסלסטה את העולם כולו, זכה במדליות, הגיע לשיאים, הפך לגדול שחקני ארגנטינה בכל הזמנים לצד השותף לחדר מגיל 16 מאנו ג'ינובילי, אבל לא התעייף.


      זו אליפות העולם החמישית שלו, כאמור, והוא לא נותן לנסיבות בדרך להפריע לו. גם לא העובדה שנותר השריד האחרון מדור הזהב הארגנטינאי, שמלבד הישגיו המופלאים היה גם מגובש בצורה יוצאת דופן. האחווה המיוחדת בין ג'ינובילי, סקולה, פריג'יוני, נוצ'יוני, אוברטו והחבר'ה היוותה טריגר לסרט תיעודי בארגנטינה ולכתבת מופת ב-ESPN, ועכשיו - כשכולם יצאו לגמלאות - אפשר היה לצפות שגם סקולה הישיש, שעדיין מצליח להתפרנס מהמקצוע בליגה הסינית, לכל הפחות יוריד הילוך. אבל "לופיטה", כך הוא מכונה בארגנטינה, לא כאן לא בשביל חברים, ולמען האמת גם לא בשם אהבת המולדת. ההתייצבות הסדרתית לנבחרת - גם בטורנירי מוקדמות זניחים יותר - נובעת מסיבות הרבה יותר פשוטות: הוא פשוט נהנה מזה.


      "העיתונאים והקהל בוודאי היו שמחים אם היית אומר שאני עושה את זה כי אני אוהב ללבוש את המדים הלאומיים, אבל האמת היא שאין לי חיבה מיוחדת לנבחרת. אני פשוט שחקן כדורסל שנהנה לשחק. כל פעם מחדש אני מגלה שאני פשוט אוהב את המשחק הזה. זה הדלק שמניע אותי, ולא שום דבר אחר", אמר לאחרונה בראיון ל"אולה" הארגנטינאי.


      וכמה שהוא מתודלק. לאליפות העולם, אירוע ספורט שהפך זניח עם השנים, הוא מתייחס בחרדת קודש כאילו היה לו את ההילה של מונדיאל. ההכנות לטורניר הנוכחי, למשל, כמו לקוחות מסיפורים מיתולוגיים על אימוני הקיץ של מייקל ג'ורדן: הן כוללות בנייה של מגרש אימונים מאולתר בחצר ביתו הפרטי בקאסטלי, פרבר של בואנוס איירס, ושעות של עבודה סיזיפית עם מאמן כושר ומאמן אישי שהושכרו במטרה אחת - להביאו לטורניר בסין בכושר אופטימלי.


      "הוא קם כל בוקר בשש, עבד בלי סוף על הכושר ועל האתלטיות, וזה דבר מדהים כשלוקחים בחשבון את גילו ואת מה שכבר השיג בקריירה. כל קבוצה זקוקה למנהיג כמוהו", אמר השבוע מאמן ארגנטינה סרחיו הרננדס.

      לואיס סקולה, נבחרת ארגנטינה חוגג (AP)
      מתדלק את עצמו. סקולה (צילום: AP)

      "האימונים האלה הם לא דבר חדש אצלי. זה ריטואל שאני משמר כבר כמה שנים, מדי קיץ", סיפר סקולה ל"קלארין". "ההבדל היחיד הוא שהפעם לא הגעתי לפלייאוף בליגה הסינית, ולכן היו לי שלושה חודשים להתכונן. אני נהנה מזה. בגלל שאני מרגיש את הסוף, אני מתענג על כל רגע של כדורסל, גם אם זה במגרש מאולתר בבית עם המאמן האישי שלי".


      הרגל או שגרה, התקשורת הארגטינאית דיווחה בהתלהבות על המאמץ העילאי של סקולה. כל כך בהתלהבות, עד שב"לה נאסיון" עשו חילול הקודש והעזו להשוות בין סקולה לבין דייגו מראדונה - שהתכונן חודשים מראש למונדיאל 1994, שכר מאמנים אישיים והשיל עשרות קילוגרמים עודפים.


      על דבר אחד אין עוררין: דינו של "לופיטה" לא יהיה דינו של דייגיטו - שסיים את הקמפיין ההוא בהשעיה שערורייתית מגביע העולם בשל שימוש בסמים. איש הברזל של הכדורסל הארגנטינאי לא צריך שום עזרים חיצוניים - רק כדור וסל.

      גיבור לאומי, 1994

      גיבור לאומי, 2019

      לא רחוק משם, בנקודה אחת על מפת סין, אנדרסון ורז'או לא מסגיר אף פרט על השנה הנקובה בתעודת הזהות. הרעמה אותה רעמה, השטיקים אותם שטיקים, הפלופים אותם פלופים - גם בגיל 37, שנתיים אחרי שנפלט מה-NBA. הוא הגיע לאליפות בלי קבוצה ובלי עתיד, עם רגל וחצי בקריירה השנייה. פלמנגו, הקבוצה אותה אהד בילדות, הראתה לו את הדרך החוצה עם הצעה מעליבה לקיצוץ של למעלה מ-70 אחוז מהשכר, ובלי מילים אמרה שהגיע הזמן לפרוש.


      גם הרופאים לא המליצו לורז'או להצטרף לנבחרת ברזיל באליפות העולם - לא בגילו, לא בכושרו הפיזי, לא אחרי היסטוריית הפציעות שלו, כולל קרע בגיד אכילס. "אני מתכוון להוכיח באליפות הזאת שאני עדיין מסוגל להמשיך בקריירה", אמר ל-ESPN ברזיל עם קריצה לרופאים ולאקסית פלמנגו.


      בקצב הזה, עם 12.5 נקודות ו-9 ריבאונדים למשחק, אחרי מופע של 22 נקודות ו-9 ריבאונדים מול יוון ויאניס אנטטוקומפו, הוא עוד עלול למצוא את עצמו שוב ב-NBA.

      שחקני נבחרת ברזיל אנדרסון ורז'או, אלכס גרסיה חוגגים (רויטרס)
      אחים בדם. ורז'או וגרסיה (צילום: רויטרס)

      במקרה שלו, הוא רחוק מלהיות לבד. אם המניע של לואיס סקולה האהבה למשחק, את ורז'או - מלבד יצר הנקם בפלמנגו - הניעה גם האפשרות להתאחד עם חברים טובים. שניים מהם, לאנדרו ברבוסה ואלכס גרסיה, עורכים יחד איתו עם ההופעה החמישית באליפות העולם. באליפות הראשונה שהופיעו, את הסגל עיטר עוד ורז'או, סנדרו, היום בן 47.


      ברבוסה בן ה-36, יחד עם אלכס גרסיה בן ה-39, הגיעו לסין בעקבות החברות ארוכת השנים. "אנחנו החברים הכי טובים. 20 שנה שאנחנו חולקים את אותו חדר במלונות, ומסתובבים כל היום יחד. אני מאושר מכל רגע שיוצא לי לשחק איתו", אמר ברבוסה לאתר פיב"א.


      עבור חובבי הכדורסל הישראלי גרסיה יוגדר לעד כ"אקס מכבי תל אביב", אבל בברזיל הוא בראש ובראשונה האיש למשימות מיוחדות של הסלסאו. הוא הצליח להקשות בעבר על לברון ג'יימס ומאנו ג'ינובילי, ממרום 192 סנטימטריו אפילו הופקד פעם על טים דאנקן, ואמש (שלישי) הצמיד גופייה ליאניס אנטטוקומפו. המאמץ היה קבוצתי, ומפעם לפעם הסלסאו החליפו שומרים על MVP העונה של ה-NBA, אבל בסופו של ערב מאמן ברזיל אלכסנדר פטרוביץ', אחד שראה מאחיו דראז'ן בעיקר תצוגות התקפה גדולות,
      יצא מגדרו דווקא בגלל התעלות הגנתית.


      "זה מה שיפה בכדורסל - MVP בן 23 נעצר על ידי ברזילאי שנמוך ממנו ב-20 סנטימטר ונושק לגיל 40", אמר.


      "אלכס גרסיה בעט לו בתחת".


      כי זה מה שהמבוגרים עושים בטורניר הזה, לפחות בינתיים.