עכשיו אתה חוזר בחזרה

"רציתי לחזור לסרייה A, הליגה שוב מתפתחת ובמגמת עלייה. יובנטוס מנצחת כבר שנים ועדיין בפער על כולם, וננסה לצמצם אותו ככל האפשר. זה לא יקרה ביום אחד, אבל נגרום לאחרים לפחד מאינטר".

חמש שנים אחרי שנטש בפתאומיות את יובנטוס, אותה הצעיד לשלוש האליפויות הראשונות ברצף הנוכחי, אנטוניו קונטה חזר לסרייה A כדי להיות האיש שיעשה סוף לשושלת. אינטר עבדה קשה כדי לאזן את הספרים ולהתמודד עם עונשי הפייר פליי הפיננסי. ברגע שהשלימה את המשימה הכלכלית, היא שמה את כל יהבה על המאמן בן ה-50, מתוך אמונה שיביא עמו את המנטליות המנצחת שחסרה למועדון כבר שנים.

לוצ'יאנו ספאלטי אמנם החזיר את המועדון לליגת האלופות אחרי שנים ארוכות, אבל לא הצליח להביא תואר ראשון מאז הגביע ב-2011 או להתקדם מעבר למקום הרביעי. למעשה, מאז עונת הטרבל של ז'וזה מוריניו ב-2009/10, התחלפו במועדון שלושה בעלים ולא פחות מ-13 מאמנים, והנראזורי נותרו מחוץ לטופ 3. קונטה מגיע עם רקורד מוכח (אליפות וגביע עם צ'לסי ועבודה בנבחרת אחרי הזכיות עם יובנטוס) כדי לקחת את אינטר לשלב הבא, עם רעב גדול אחרי שנת שבתון ואולי גם עם רצון עז להרוס לאנדראה אניילי שהטיל וטו על חזרתו ליובנטוס כי הוא עדיין פגוע מאירועי קיץ 2014.

בצד השחור-כחול של מילאנו ראו את קונטה נכנס מיד לפעולה. הוא ניקה את חדר ההלבשה בקיץ, בניסיון לנער את העצלות שהשתרשה במועדון בשנים האחרונות, ויתר על שחקנים בכירים וחיפש את אלו המתאימים ביותר לסגנון שלו. בפה מארוטה הביא לו רכש ראוי בדמות רומלו לוקאקו שקורא לו "המאמן הטוב בעולם", דייגו גודין שינהיג את ההגנה ב-3-5-2 הקבוע ושחקני הנבחרת ניקולו בארלה וסטפנו סנסי. גם אלכסיס סאנצ'ס וארתורו וידאל עוד עשויים להגיע, ובאיטליה מקווים שהצמד מארוטה את קונטה, שבנה יחד את יובנטוס הבלתי מנוצחת, יידע להפיל את הענק. או לפחות לקרוא עליו תיגר.

"אמא שלי בכתה כשסיפרתי לה על האפשרות שאגיע לברשיה. שאלתי מה דעתה והיא פשוט התחילה לבכות. אבי המנוח היה מברשיה. הוא היה אוהד הקבוצה וחלם שאלבש את מדיה. אני חושב שגם הוא שמח עכשיו".

מריו באלוטלי בחר לחזור הביתה, לאזור בו גדל כילד מאומץ אצל סילביה ופרנצ'סקו. למרות הצעה אטרקטיבית מפלמנגו הברזילאית, החלוץ בן ה-29 החליט לחתום על חוזה לשלוש שנים אצל העולה החדשה שבעצמה שבה לסרייה A אחרי שמונה שנים, בתקווה להגיע בעזרתה לסגל נבחרת איטליה ליורו 2020. רוברטו מאנצ'יני תמיד אהב אותו, ואם סופר-מריו ימשיך בכושר ההבקעה שאפיין אותו בחצי העונה במארסיי, אז סיכוייו טובים מאוד.

"באלוטלי במשימה, בדיוק כמו רוברטו באג'ו", ערך "האח הגדול" מרקו מטראצי, שטיפח את החלוץ באינטר לפני יותר מעשור, את ההשוואה לכוכב הנבחרת לשעבר שעשה גם הוא את המעבר המפתיע לברשיה בשנת 2000. "מריו במשימה עבור עצמו ועבור העיר שלו. זו משימה מסובכת, גם בגלל שיחזרו להעליב אותו ולשרוק נגדו, אבל זה רק יעשה לו טוב".

באג'ו אמנם הלהיב במדי ברשיה, הוביל את הקבוצה לתקופה הכי יפה שלה ופרש כשיאן השערים שלה בסרייה A, אבל לא הגיע למונדיאל 2002. באלוטלי יעשה את התיקון?

"כבר כשעזבתי לפני חמש שנים ידעתי שאחזור מתישהו, אבל לא חשבתי שזה יקרה כל כך מהר. לפעמים יש מצבים שהופכים את ההחלטה שלך לקלה יותר. החיים קצת הכריחו אותי".

כשראג'ה נאינגולן מדבר על החיים, הוא מתכוון למאבק של אשתו במחלת הסרטן. אינטר רצתה לשלוח אותו לסין אחרי עונה מאכזבת מאוד, ובאיטליה היו לו הצעות מפיורנטינה וסמפדוריה, אבל הקשר הבלגי הלך בעקבות הלב. בתחילה נדמה היה כי מדובר בהזיית קיץ מצד שני הצדדים, בטח בהתחשב בשכר הגבוה שלו באינטר (4.5 מיליון יורו לעונה) אבל בתחילת אוגוסט זה כבר היה ממשי לגמרי. נאינגולן חזר במפתיע לקליארי - קודם כל למען רעייתו קלאודיה לאי, שתעבור את טיפולי הכימותרפיה בתמיכת המשפחה והחברים בסרדיניה.

נאינגולן רשם 137 הופעות במדי קליארי בין השנים 2010 ל-2014, הפך בעזרת הקבוצה לשחקן נבחרת בלגיה ושם גם הכיר את אשתו, קצת אחרי שאיבד את אמו בגלל המחלה הארורה. כשעזב לרומא הבטיח לחזור ביום מן הימים, והבעלים תומאסו ג'וליני אמר שחולצה מספר 4 תחכה לו. נסיבות החיים הובילו לכך שהאיחוד קורה בדיוק עם הכניסה לשנת ה-100 של המועדון.

כמה מאות אוהדים קיבלו את "נינג'ה" בשדה התעופה, הבעלים דיבר על היום היפה בהיסטוריה והמאמן רולאנדו מראן הכריז בהתרגשות: "נאינגולן הוא חיה, הוא יכול לעשות הכול על המגרש". אחרי יותר מדי כותרות צהובות ובעיות משמעת, זה בדיוק מה שנאינגולן צריך. יהיה לו קהל חם שיתמוך בו, אתגר שיניע אותו (כרטיס לאירופה בשנת ה-100) ומקום שייתן לו להרגיש חשוב.

"לטוב ולרע, זה היה שיעור עבורי. לא הייתי מספיק זמן בגנואה כדי שיוכלו לשפוט אותי כמאמן סרייה A. אני חוזר אחרת. בהשוואה לפעם הקודמת, אני מרוחק ומפוכח יותר. אני כבר פחות כדורגלן".

פאביו ליבראני, בן לאם סומלית ואבא איטלקי, עשה היסטוריה כפולה בארץ המגף. הוא היה השחקן השחור הראשון של נבחרת איטליה כשערך את הבכורה מול דרום אפריקה באפריל 2001, וקצת יותר מ-12 שנים אחר כך גם היה המאמן השחור הראשון בסרייה A. אלא שהתקופה הזו בגנואה, למרות 0:3 זכור ומרשים על סמפדוריה בדרבי, הייתה קצרצרה. אחרי חמש נקודות בשבעה משחקים - פתיחת העונה הכי גרועה של גנואה מאז 1983 - הוא כבר נחתך.

אבל האיש שהתגבר על גזענות בימיו כשחקן לאציו וסיים כקפטן הקבוצה ועם גביע אחד ביד, לא התכוון לתת לספתח הגרוע כמאמן לשבור את רוחו. הוא יצא לראשונה מאיטליה כדי לאמן חצי שנה בלייטון אוריינט האנגלית, חזר במרץ 2017 כדי להציל את טרנאנה מירידה לליגה השלישית ובספטמבר של אותה שנה נקרא למשימת שיקום בלצ'ה שהייתה אז בליגה השלישית. 20 חודשים לאחר מכן, הוא כבר חגג איתה את החזרה לסרייה A אחרי שבע שנות היעדרות.

ליבראני בן ה-43 עשה את זה בסטייל. הוא נבעט מחלון צדדי בליגה הבכירה, יצא למסע מפרך וחזר מהדלת הראשית, כאחד הכוחות העולים בקרב מאמני הכדורגל האיטלקי. בליגה השלישית הוא בנה קבוצה יציבה שמיעטה לספוג, אם כי לא ממש הבריקה. בעונה שעברה הצליח לשנות סגנון, כשלצ'ה סיפקה כדורגל מלהיב ולדעת רבים הייתה הקבוצה האיכותית בסרייה B. עם ממוצע של 1.88 נקודות למשחק, הוא סיים כמאמן הטוב ביותר של הליגה השנייה בשלוש השנים האחרונות ואפילו סומן על ידי האקסית לאציו כמי שעשוי להתמנות ביום שאחרי סימונה אינזאגי.

סוכניות ההימורים בכל זאת מציבות אותו כמועמד השני להיות המפוטר הראשון של העונה, אחרי איבן יוריץ' מוורונה. האם יחזיק הפעם יותר משבעה משחקים?

"זה אחד הימים היפים והמאושרים בחיי. עם החזרה ליובנטוס קיבלתי את האישור לכך שהחיים הם מדהימים ותמיד משתלם להמשיך לחלום".

קצת יותר משנה אחרי פסטיבל הפרידה המרגש שערכה לכבודו יובנטוס לסיכום 17 השנים המאושרות יחד, ג'אנלואיג'י בופון חזר לזרועותיה של הגברת הזקנה. עונה אחת בצרפת הייתה די והותר מבחינת פריס סן ז'רמן וגם מבחינת השוער האגדי, אבל לא עד כדי הודעת פרישה. בגיל 41 הוא שוב בטורינו, במקום בו אין לו בעיה להיות השוער השני. פשוט כי הוא מרגיש שייך.

אמנם התגובות הרבה יותר איטיות והיכולת לא כפי שהייתה, אבל בופון עדיין מנהיג משכמו ומעלה, ונכס עבור מאמן חדש (מאוריציו סארי שבעצמו חזר לליגה אחרי שנה אחת בצ'לסי) שצריך להתמודד עם חדר הלבשה עמוס אגו כמו זה של יובנטוס. ומדי פעם, כשיידרש להחליף את וויצ'ך שצ'סני, גם יתרום את חלקו על המגרש, כפי שעשה למשל בדו-קרב הפנדלים מול אינטר בהכנה. המטרה: לפרוש בסיום העונה עם אליפות מספר 10 ואולי, רק אולי, להשיג את הפינאלה האולטימטיבי ולהגשים את חלום ליגת האלופות בשנייה האחרונה של הקריירה.