מיטש גולדהאר. ברני ארדוב
מיטש גולדהאר/ברני ארדוב

הסערה שלפני השקט

מאנה טוען שבלעדיו לוני לא מוכר, שעיה בטוח שבלי שניידר אין מיטש ולמזלם של אוהדי מכבי תל אביב, בושינסקי יודע לשחק סקווש. תהום כלכלית, צרות על הדשא, מכוניות מנותצות ועוד בוס שמתחנן: תוציא אותי מכאן. עשור להגעת גולדהאר, זמן מצוין להיזכר: כמה רע היה לפני

"שמנו 20 מיליון שקל במכבי ואמרנו - נלך לבדיקות נאותות", משחזר רוני מאנה בשיחת טלפון מגבול תאילנד-קמבודיה. "התחלנו לבדוק את נושא המספרים, ובין מה שלוני הרציקוביץ' אמר לנו לבין מה שהיה בפועל, היתה תהום עמוקה".

אבל בואו נחזור קצת אחורה, ואז ביחד, לעבר התהום.

ב-1995 קבוצת מופת רכשה את מכבי תל אביב אחרי חצי עשור מופתי, מכבי של נמני וזוהר וגרנט והחבר'ה. דרור קשטן מונה, דאבל, פוטר, גרנט חזר, מופת התפרקה, לוני נשאר. מחאות, אדריפדרין, שלמה שרף הגיע, עזב, ניר לוין הביא שני גביעי מדינה, קלינגר הגיע והצעיד את הקבוצה לאליפות על הפרש שערים, בקיץ הכול התפרק בין ניר לנמני לבנין, למרות זאת - יש צ'מפיונס עם אייאקס, יובה ובאיירן ושוב גביע המדינה, ואז ב-2005: גלקטיקוס. נמני הוחזר מבית"ר, ברקוביץ' חזר מבריטניה, ג'ובאני הגיע מחיפה, שיא מנויים, שיא בלגן. "היה הרבה אגו בקבוצה", נזכר יובל שפונגין, שנים של מכביזם, כיום במרמורק. "עם כל הכבוד, אלו לא היו שחקנים בשיא שלהם, וברגע שיש כל כך הרבה אגו, ברור שזה לא זה. בקדנציה השנייה שלי במכבי גם היו כוכבים, אבל אם היית רואה איך הם התאמנו ובאיזו רצינות, אז אתה מבין את ההבדל. כשג'ורדי הגיע הוא לא פחד להוציא לגלות את ברק יצחקי - כי זו היתה כבר מכבי שלא דופקת חשבון לכוכבים".

וכך הגענו לסוף עידן לוני. "הקבוצה היתה במצב כלכלי רע מאוד, לוני חיפש אנשים שיקחו ממנו את הקבוצה", מעיד עוזי שעיה, מנכ"ל המועדון בתפר שבין שניידר לגולדהאר - חכו, לשם גם נגיע. "היה צרפתי אחד", פיליפ חאבאבו-סולומון, אותו הגדיר הרציקוביץ' במסיבת עיתונאים כמתנה שמיים, וקרא למחרת במעריב את הפרסום של יניב טוכמן, היום בוואלה! - על קופת השרצים של האיש. לוני נסוג מהעסקה. "היו הרבה שמות באותה התקופה", נזכר אביב בושינסקי, תופר הקנדים למכבי, "חלקם הציצו ונפגעו, חלקם עשו סיבוב ועל חלקם עשו סיבוב".

ואז מאנה נכנס לתמונה. "מי שהיה אמור לקנות איתי את הקבוצה זה ג'רי שוורץ". המיליארדר הקנדי. כן, יש בסיפור הזה הרבה כסף מקנדה. מאנה מספר ששוורץ - אותו הכיר דרך מכר משותף של השניים, בנימין נתניהו - היה אמור לסגור את הבור, 5-7 מיליון דולר בשנה. "בושינסקי פוצץ את העסקה", טוען מאנה, "ועד היום אני לא מדבר איתו בגלל זה". בושינסקי: "זה נכון - עם כל הכבוד, אני מכיר את האופי של שוורץ. זה לא התאים לו, והוא הבין את זה. זה לא לאישיות שלו, הוא לא אוהב ספורט בכלל. מן הסתם, שניידר היה חיבור הרבה יותר טבעי. שוורץ היה נכנס ובורח מיד".

אביב בושינסקי יושב ראש מכבי תל אביב בכדורגל עם הבעלים מיטש גולדהאר. ברני ארדוב
ג'רי שוורץ לא התאים. גולדהאר כן. בושינסקי והבעלים הנוכחי/ברני ארדוב

מאנה נכנס, קיבל מלוני זכויות של יו"ר. "ניהלתי את הקבוצה חצי שנה, הבאתי את עזרן מאשדוד ב-800 אלף דולר, סידרתי לו את החיים", הוא צוחק. "אבי נמני עזר לי בניהול, לוני היה בעלים". אחרי הפסד אירופי מביש לסנטה קולומה ופתיחה רעה של הליגה ב-2007/08, דייט לילי משולש בסיטארה - בין מאנה לנמני לתמי פרידמן נציגת לוני - הוחלט על פיטורי אלי כהן. פרידמן, מספר מאנה, התקשרה למאמן לבשר זאת באותו הלילה. כמה ימים לאחר מכן, כשמאנה ונמני משקיפים על האימון, החמיא ללוין ואמר שמה שראה ממנו ב-20 דקות שווה יותר מחודשיים של עבודה עם כהן. השיחה צולמה לסרט על אבי נמני וכשמאנה הבין ותהה "אה, מקליטים אותי?", הוסיף את השורה "בסך הכול אלי מאמן טוב, שמע, אני מצטער שזה קרה לו". נמני פלט 'אתה גדול' והשניים צחקו.

מה שמאנה אומר היום, ובכלל לא בצחוק, זה: "מי שחתום על שינוי מכבי תל אביב זה אני". אוהדים ותיקים אמרו לו 'אם לא אתה, לוני היה איתנו עד היום'. "אם לא הייתי שם את הכסף ההוא", הוא מוסיף, "לא היינו עוברים בבקרה, ותרשום - הבאתי 10.2 מיליון שקל מספונסרים בעונה ההיא. תבדקו - עד היום באף קבוצת כדורגל בישראל לא הביאו יותר". מהברדק בין לוני שרצה למכור, למאנה ואנשיו, הרציקוביץ' היה חייב להיפטר מהקבוצה. מאנה טוען שהוא בעצמו שכנע את שניידר כי רצה להיכנס לשותפות איתו. "אני שכנעתי את שניידר, הם רק סגרו איתו", ומגדיל "אם לא אני, אין מיטש, בלי הקשר שלי לאיש העסקים מויש רונן, גולדהאר לא היה קונה".

קביעה עמה בושינסקי לא ממש מסכים, במילים עדינות.

seperator

שעיה הוא אוהד שרוף של מכבי, חבר קרוב של בושינסקי ואיש עסקים בעצמו. "הקבוצה היתה במצב כלכלי נורא ובמצב מקצועי קשה מאוד", הוא מספר על אותה העונה, במהלכה הסתבכה מכבי בתחתית הטבלה. "בצורה עדינה", הוא אומר, "הכרתי את שניידר ועזרתי להביא אותו. את המו"מ ניהל אביב". בושינסקי מספר שמאנה השתגע כי לא ידע מי הרוכש המיועד. הסיבה: אף אחד לא ידע. זה היה הקטע - "רצינו שקט תעשייתי", מספר בושינסקי. זה עבד: שניידר, איש עסקים עשיר שנולד ברוסיה והתגורר בקנדה, רכש 80% מהקבוצה. 20% נותרו בידי האגודה. שעיה התמנה למנכ"ל, בושינסקי ליו"ר, לוין היה המאמן, נמני מנג'ר. תם שלטון לוני.

זה המקום להבהיר: עשור גולדהאר שינה את מכבי ללא הכר, אבל מבחינה מקצועית צריך לחלק את הזמנים לטרום ג'ורדי ופוסט קרויף. תחילת עידן מיטש לא היתה שונה - אי הצלחה, פיטורים מוקדמים, בלגן מקצועי. השוני העצום בעידן גולדהאר היה בכל הקשור לפן הניהולי.

"ההכנסות העתידיות של הקבוצה היו במשכון, מבחינת כוח אדם לא היה כלום - מנהלת כספים אחת, גברת שהתנהלה מול מנויי הכבוד, בחורה בשם מרגלית שאחראית על קשר מול אוהדים ושלומי שהתנהל מול השחקנים הזרים וזהו", אומר שעיה. "זו היתה התשתית הניהולית של מכבי תל אביב". בחצי השנה הראשונה של שניידר כל שרצו היה להשאיר את הקבוצה בליגה על הדשא ומעל המים בבנק. "הקבוצה היתה חדורה לגמרי", שעיה מקונן. הוא נדהם כשבמשחק אחד נכנס לחדר ההלבשה ושטף את השחקנים:

"אתם לא מתביישים? איך מפסידים לקבוצה מליגה ג'?! איך אתם מפסידים ביום ההולדת של הבן שלי? גרמתם לו לבכות"; למחרת, מילה במילה, הדברים הופיעו בתקשורת. שחקן בקבוצה אף הגיב בוואלה! ספורט: "כמעט קמתי ודפקתי לו בעיטה בפרצוף". אז הבין שעיה לאן הגיע, עד כמה העסק פרוץ. "שחקנים עם עיתונאים, מאמנים מאכילים אנשי תקשורת, כולם מדליפים על כולם", הוא נזכר. מאז הבטיח לעצמו: יותר לא אדבר בחדר ההלבשה.

בעלי מכבי תל אביב אלכסנדר שניידר עם יושב ראש הקבוצה עוזי שעיה עם המנהל הספורטיבי אבי נמני. ברני ארדוב
עידן חדש - בערך. שניידר ונמני/ברני ארדוב

יובל שפונגין הוא מהבודדים ששיחקו גם במצב ההוא וגם תחת מכבי של גולדהאר. הוא זוכר ממכבי ההיא: "אין דבר כזה - שומרים בקרית שלום. הכול פרוץ. הרבה פעמים אחרי הפסדים היו פוגעים לנו במכוניות. היום הכול יותר סגור, היום הרבה יותר קשה להיכנס. אצל לוני היו חוזים גבוהים, בטח אצל שניידר, אבל מיטש הוכיח את עצמו - הוא הגיע כדי לעשות שינוי, לא סתם לקנות קבוצה. היום במכבי מסתכלים על אופי ועל סיכויי התאמה - לא רק על יכולת. היו אז כל כך הרבה טעויות, העסק כל כך רציני עכשיו".

שניידר התחיל להשקיע כסף, בעיקר במחלקת הנוער. לוין הוסט לעמדת המנהל המקצועי של המחלקה, בקבוצה הבוגרת סגר רן בן שמעון כמאמן ומרקו בלבול כעוזרו. "הקבוצה היתה אפורה ומטה", מודה שעיה. רב"ש פוטר מהר ("זו היתה טעות", מודה שוב שעיה), נמני החליפו. "היה לחץ אדיר, העונה הסתיימה איכשהו בסדר ואז החל משבר הסאב-פריים בארצות הברית". שניידר היה חלק מהמשבר הזה. הכסף לא נכנס ובעל בית חדש היה צריך להיכנס. שניידר ביקש מבושינסקי - תוציא אותי מפה.

רצה הגורל והסקווש וזה היה מיטש גולדהאר. בושינסקי היה משחק עם הקנדי, הציע לו כמה אופציות, גולדהאר סירב בהתחלה, ביקר בקרית שלום, גם בבלומפילד, ואף אחד לא ידע. כנראה שאז, אפילו לא הוא. המתווה היה העברת הקבוצה משניידר, בחינם, וההתחייבויות יהיו על מיטש. היום לפני עשור - זה קרה. אחריו, המבול.

"מי שהציל את מכבי תל אביב זה אלכס שניידר", טוען שעיה. "אם לא שניידר, לא היתה מכבי תל אביב. היא היתה היום כמו הפועל תל אביב. מי שבנה את מכבי זה מיטש, אבל מיטש לא היה משקיע אז את הסכומים של שניידר". "לכל אחד היה תרומה", מוסיף בושינסקי, "שניידר ניקה את המועדון מהחובות ומהרבה תחלואים. גולדהאר הכניס תרבות ניהול שלא היתה קיימת אז, וגם כשאני הייתי - לא היתה מספיק טובה. אבל להיכנס למועדון הזה, עם כל החובות, המצב על הדשא, התחייבויות לטלוויזיה, לאן הלווה כסף למכבי - שתבין - בבלגן שהמועדון היה מצוי בו? אני לא חושב שאדם נורמלי היה נכנס לזה. ואני מגדיר את גולדהאר כבן-אדם סופר נורמלי".

מזל טוב.

מיטש גולדהאר הבעלים של מכבי תל אביב בחגיגות האליפות. יותם רונן
נתראה עוד עשור? גולדהאר/יותם רונן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully