"אני לא מבין למה לא מבטלים את המפעל הזה".
לראשונה מאז 2006, ליברפול תשתתף במשחק מגן הקהילה המסורתי. הדאבליסטית מנצ'סטר סיטי מחכה לה בוומבלי ואין דרך טובה יותר להוציא לדרך עונה חדשה מאשר עם קרב הפסגה של העונה הקודמת, אבל קשה לומר שיורגן קלופ מתרגש. "אם נדבר בכנות, אני לא יודע למה צריך לקיים משחק שהוא חסר משמעות", תהה השבוע אלוף אירופה. "בגרמניה זכיתי בתואר הזה חמש פעמים ולאף אחד לא אכפת, אבל משחקים מדי שנה. זה הסופרקאפ - אם אתה מנצח אז זה חסר חשיבות ואם אתה מפסיד אז אומרים שאתה צריך להיות מודאג".
האמת היא שקלופ לא טועה. בשנים האחרונות הפך מגן הקהילה לעוד משחק הכנה. קבוצות עלו בהרכבים משניים, מאמנים ניצלו עוד הזדמנות להריץ צעירים שלאחר מכן לא ראו דקה בליגה, וגם זהות הזוכה בתואר הראשון של העונה נשכחה תוך זמן קצר. מאמן שהפסיד הגדיר את האירוע כמשחק ידידות, ומאמן מנצח ראה במגן הקהילה פרס נחמד להתהדר בו לפני הליגה. לא מעבר.
אבל היו ימים, חלקם לא ממש מזמן, בהם זה נראה אחרת. עם שוער שכבש ממגרש שלם, יריבויות בלתי נשכחות, דרמות גדולות, סגירת חשבונות ואלימות שלעתים חצתה גבולות ולעגה למושגי ה"צדקה" וה"קהילה" שהוצמדו למשחק אלוף האלופים האנגלי. חזרנו לכמה מהרגעים היותר זכורים של המפעל.
1967: פט ג'נינגס בבעיטה מחוף לחוף
שוער סופג שלושה שערים במשחק על תואר, ובכל זאת הוא האיש שכולם זוכרים גם 52 שנים אחרי. מחזיקת הגביע טוטנהאם הגיעה באוגוסט 1967 לאולד טראפורד כדי לפגוש את האלופה מנצ'סטר יונייטד, ובדקה השביעית עלתה ל-0:2 מרגלי השוער שלה. כן, כן. פט ג'נינגס בסך הכול רצה להרחיק כדור מהרחבה שלו, ואז ראה אותו משייט על פני מגרש שלם וחולף מעל ראשו של אלכס סטפני בשער השדים האדומים. קריאות הלם נשמעו מהיציעים וגם השדר קנת' וולסטנהולם התקשה לעכל מה התרחש לנגד עיניו. השוער הצפון אירי עוד שמט כדור שאפשר לדניס לואו להשוות ל-3:3 ותואר מגן הצדקה התחלק בין הקבוצות (כל אחת מחזיקה בו חצי שנה), אבל הרגע שלו תפס מקום של כבוד בדברי הימים של המפעל.
1974: מכות, מכות ועוד קצת מכות
זה היה הדבר הכי רחוק מ"משחק ידידות עם גביע". כשהאלופה לידס יונייטד פגשה את מחזיקת הגביע ליברפול ב-10 באוגוסט 1974, זו הייתה הפעם הראשונה שמגן הצדקה נערך באצטדיון וומבלי, ובתקופה בה המהומות ביציעים היו עניין שבשגרה. אלא שבמקרה דנן, הבלגן האמיתי היה על כר הדשא. בריאן קלאף ערך אז בכורה כמאמן לידס, בעוד ביל שאנקלי הפורש הצעיד את שחקני ליברפול אל המגרש והעביר את שרביט האימון לעוזרו בוב פייזלי. אבל הממלכתיות נעלמה ברגע שנשמעה שריקת הפתיחה. אלן קלארק חימם את האווירה עם כניסה ברוטאלית שגרמה לפיל תומפסון להזדקק לטיפול כבר בדקה הראשונה, ובהמשך כוסח בעצמו. המיין-איבנט נשמר למחצית השנייה.
קווין קיגן סיפק אישית לוחצת מדי על ג'וני ג'יילס, וזה הגיב עם אגרוף היישר לפניו של כוכב ליברפול ואיכשהו נחלץ מהאירוע עם צהוב בלבד. לא חלפו כמה דקות וקיגן פצח בתגרת רחוב עם הקפטן היריב בילי ברמנר. הפעם שני השחקנים הורחקו, זרקו את החולצות שלהם והואשמו בביזוי הכדורגל האנגלי. לידס, שאהבה את הסגנון האגרסיבי, הסתגלה מהר יותר למצב ואיזנה ל-1:1 בדקה ה-70. בניגוד לשנים עברו, ב-1974 הוחלט לקיים לראשונה דו קרב פנדלים במקום לאפשר זכייה משותפת. אחרי 5:5, שוער לידס דייויד הארווי בעט החוצה ואיאן קלגאן כבש תוך כדי החלקה והעניק לליברפול את המגן ולשאנקלי את התואר האחרון בקריירה. אחרי גינויים מקיר לקיר ושימועים שנערכו לקיגן וברמנר, השניים נקנסו והושעו מ-11 משחקים. כשברמנר חזר לסגל, קלאף כבר לא היה מאמן לידס. שנים לאחר מכן הוא האשים את הקפטן בהתנהגות שערורייתית וטען כי אחת התקריות הכי ידועות לשמצה בתולדות וומבלי קרתה בגללו.
1984: שער הפינבול של ברוס גרובלאר
כ-100 אלף צופים - שיא כל הזמנים של משחקי מגן הצדקה/הקהילה - הגיעו לוומבלי בצהרי 18 באוגוסט 1984 וראו שער אחד מוזר במיוחד מכריע את הדרבי של מרסיסייד. זו הייתה הפעם השנייה ששתי היריבות נפגשו במעמד הזה, והטופיז ניצחו באותה תוצאה בה הפסידו במגן הצדקה ב-1966. מחזיקת הגביע אברטון הייתה עדיפה על האלופה ליברפול, אבל את השער היחיד שלה כבש דווקא שוער האדומים ברוס גרובלאר. גרהאם שארפ נעצר בניסיון הראשון אצל גרובלאר, אבל הכדור השני שלו פגע באלן האנסן וממנו קפץ לרגלו הימנית של השוער ומשם אל הרשת. שער הפינבול הקלאסי הזה, תוצרת מומחה רגעי הביזאר גרובלאר, סידר לאברטון זכייה ראשונה מבין ארבע רצופות שלה במגן (כולל אחת משותפת עם ליברפול ב-1986).
1992: אריק קאנטונה אומר "או-רבואר" עם שלושער
18 שנה אחרי הרויאל ראמבל שלהן במגן הצדקה, לידס (שוב כאלופה) וליברפול (שוב כמחזיקת הגביע) חזרו לזירת הפשע והפעם התמקדו בכדורגל נטו. ועוד איזה כדורגל. עידן הפרמיירליג החל בקול תרועה רמה. שלושה חודשים לפני עזיבתו, אריק קאנטונה הפך לראשון מאז טומי טיילור ב-1957 שכובש שלושער במסגרת מגן הצדקה והוביל את הקבוצה מיורקשייר לניצחון 3:4, כשאצל ליברפול פתח רוני רוזנטל שגם בישל בהרמה מצד שמאל לאיאן ראש את ה-1:1 בדקה ה-34. גם שער עצמי מגוחך של גורדון סטראכן בדקה ה-89 לא מנע מלידס זכייה שנייה במפעל, אבל בישר בהחלט על העתיד לבוא. את עונת הבכורה של הפרמיירליג סיימה האלופה במקום ה-17 ורק שתי נקודות מעל הקו האדום, קאנטונה כאמור נמכר כבר בנובמבר למנצ'סטר יונייטד, וההמשך ידוע.
1993: הפנדל העדין של דייויד סימן
שנה חלפה, ושוב קאנטונה הגיע למגן הצדקה בוומבלי כשחקן האלופה, רק הפעם במדי מנצ'סטר יונייטד שהחזירה לעצמה את התואר אחרי 26 שנים. המאסטרו הצרפתי הקפיץ ברחבה ובישל בדקה השמינית למארק יוז שהבקיע שער נהדר בחצי מספרת, אבל איאן רייט איזן עם הקפצה יפה מקצה הרחבה בדקה ה-40. רוי קין (אנחנו עוד נחזור אליו) ערך את הופעת הבכורה ונעצר אצל דייויד סימן, ופול אינס לא קיבל פנדל לאחר שהוכשל בבירור ברחבה, כך שהתוצאה לא השתנתה וההכרעה עברה אל הנקודה הלבנה. סימן הדף את הפנדל השלישי של דניס אירווין והתואר כבר היה בידיים של התותחנים, אבל רייט החמיץ את הפנדל החמישי והאחרון, והדו-קרב נמשך. בריאן רובסון דייק ואז דווקא סימן ניגש לבעוט, הסתפק בצעד הרצה אחד ונעצר בקלות אצל פטר שמייכל. השוער הדני אפילו לא חגג, אלא ניגש ללחוץ יד לקולגה האנגלי שכלל לא אמור היה לבעוט. פשוט מאמנו ג'ורג' גרהאם היה משוכנע שהתואר מתחלק בין הקבוצות כמו בשנים קודמות ולכן חשב שהפנדלים חסרי חשיבות ונתן לשחקנים לקבוע את סדר הבועטים.
2000: רוי קין לא שוכח ולא סולח
מנצ'סטר יונייטד הגיעה כאלופה למגן הצדקה של המילניום, אבל עם צלקת כואבת של תבוסה 5:0 מול צ'לסי בליגה. ואם יש מישהו שלא שוכח ולא סולח ביונייטד, זהו רוי קין. האירי הקשוח התעמת עם גוסטבו פוייט כבר ב-1997, ומאז כל מפגש ביניהם היה נפיץ. בדקה ה-62, קין איבד את העשתונות עם דריכה מכוערת מאחור על השוק של הקשר האורוגוואי וספג כרטיס אדום ישיר לפני שדחף גם את רוברטו די מתאו. פוייט בישל עוד במחצית הראשונה את שער הבכורה של חלוץ הרכש ג'ימי פלויד האסלביינק, וגם השער השני של צ'לסי היה תוצרת הולנד, כשהמגן מריו מלכיוט הפתיע את פביאן בארטז והראה לאלוף אירופה הטרי שהחיים בפרמיירליג לא יאירו לו פנים. צ'לסי זכתה במגן לראשונה מאז 1955 וקין נותר המורחק האחרון של וומבלי הישן.
2003: דרישת שלום מאריק דג'מבה-דג'מבה
בזמן שוומבלי עבר שיפוצים, אצטדיון המילניום בקרדיף היווה אכסניה חלופית וזו אחת הסיבות שאירוע הפתיחה של העונה איבד מקסמו (המסוים). ובכל זאת, למרות מעבר האצטדיון, שינוי השם (שנה קודם לכן הפך למגן הקהילה) והתחושה כי מדובר בעוד משחק הכנה, לא היה שום דבר ידידותי במפגש בין האלופה מנצ'סטר יונייטד למחזיקת הגביע ארסנל. פיל נוויל ואשלי קול היו עם כרטיס צהוב אחרי 72 שניות וגם שוויון אדיר של תיירי הנרי בבעיטה מ-35 מטרים לא מנע את המשך הברוטאליות. אריק דג'מבה-דג'מבה (תשע שנים לפני שהגיע להפועל תל אביב) ציין את הופעת הבכורה שלו עם רגל לתוך המפשעה של סול קמפבל, שהגיב בבעיטת קראטה מסובבת לישבנו של הקמרוני. המחליף של יונייטד יצא מזה ללא כרטיס, אבל פרנסיס ג'פרס מארסנל לא היה כזה בר מזל אחרי שבעט בנוויל השרוע על הדשא. התותחנים הצליחו להגיע לדו קרב מהנקודה הלבנה, שם טים הווארד רשם שתי עצירות בבכורה שלו והעניק עוד תואר לפרגוסון.
2011: הקאמבק שלא חזה את חילופי השלטון במנצ'סטר
לראשונה מאז 1956, משחק אלוף האלופים האנגלי הפגיש בין שתי הקבוצות של מנצ'סטר. יונייטד הגיעה למגן הקהילה בפעם החמישית ברציפות לאחר שהבטיחה את האליפות ב-14 במאי, ובאותו יום בדיוק זכתה סיטי בגביע החמישי שלה וקבעה דייט עם היריבה המרה. פרגוסון הציג את השוער החדש דויד דה חאה שספג שני שערים אותם יכול היה למנוע, ויונייטד מצאה עצמה בפיגור 2:0 בסיום המחצית הראשונה. המאמן הסקוטי הכניס במחצית את הבלמים הצעירים פיל ג'ונס וג'וני אוואנס, ויתר גם על מייקל קאריק בקישור לטובת טום קלברלי, וקיבל מהפך מבריק בתום דרמה גדולה. כריס סמולינג איזן, נאני השווה אחרי דאבל-פסים ועקבים בדקה ה-77, ובתוספת הזמן ניצל טעות של וינסנט קומפני ועקף את ג'ו הארט כדי לקבוע 2:3. השדים האדומים צהלו באוגוסט עם קאמבק כמיטב המסורת, אבל תשעה חודשים לאחר מכן הייתה זו היריבה העירונית שהקדימה אותם בזכות הפרש שערים וחגגה אליפות היסטורית בתוספת הזמן.