צילום: , דני מרון

קץ הסכסוך

לכבוד יום הולדתו ה-50 של אלי סהר הוא נפגש סוף סוף לשיחה ארוכה על כוס קפה עם הנמסיס הוותיק צביקה שרף. סהר: "אתה לוקח יותר מדי ללב. הטעות הבסיסית הייתה שלי". צביקה: "לכן עברתי שני צנתורים, אני רגיש, אבל מבין שלא כולם יכולים לאהוב אותי". יאללה, סולחה

צביקה שרף ואלי סהר. אלי סהר וצביקה שרף. האחד, מבכירי מאמני הכדורסל בישראל. השני, מבכירי הפרשנים בענף. במשך 17 שנים שרר ביניהם נתק מוחלט, והסכסוך המתוקשר ביניהם הפך לסמל; סהר ביקר בחריפות את שרף כמאמן מכבי תל אביב ונבחרת ישראל, ושרף לא שתק וירה אליו בחזרה בחמת זעם מול מצלמות הטלוויזיה ועל גלי האתר ברדיו.

אבל המציאות השתנתה. השבוע, כששרף נכנס לבית הקפה שבו קבענו להיפגש, על הגבול בין פתח תקווה לגבעת שמואל, סהר קם לקראתו והשניים לחצו יד. עבור כל מי שגדל על שידורי הכדורסל בערוץ 1 בסוף שנות ה-90, מדובר בסיטואציה שספק אם היה אפשר בכלל לדמיין אותה.

הסכסוך ביניהם חוסל באופן די מקרי, ובשנים האחרונות עלה סהר מדי פעם בפעם לשידור באמצעות הטלפון בתוכנית הספורט היומית של 103FM, בשעה ששרף יושב באולפן. הם מעולם לא ליבנו את שורשי הסכסוך, ואין בכוונתם לעשות זאת, אבל עכשיו, לראשונה, הושבנו אותם לשיחה ארוכה פנים מול פנים, לכבוד יום הולדתו ה-50 של סהר, שחל ממש היום על פי התאריך העברי.

הסכסוך ביניהם חוסל באופן די מקרי (צילום: דני מרון)

"לפני חמש שנים באתי לנחם את זיל [סוכן השחקנים אבי זילברמן], שישב שבעה על אביו שנפטר [שמואל ז"ל]. היו שם ארז אדלשטיין, פיני גרשון ואלי. עברתי אחד אחד, וכשהגעתי אליו, הושטתי לו יד ולחצנו ידיים", מספר שרף (67). "זה היה ספונטני, לא ידעתי שהוא יהיה שם".

סהר: "חודש לפני כן, יום אחרי שצביקה ישב עם יצחק פרי על חביתה ומונה למאמן מכבי ראשון לציון, כתבתי מאמר ב'ישראל היום' תחת הכותרת 'שיהיה בהצלחה'. בשבילי זו הייתה הפתעה, הפתעה טובה. צביקה אימן מאז בראשון ובמכבי אשדוד, ותמיד כשפרשנתי במשחקים שלו, באתי ללחוץ לו יד ואיחלתי לו הצלחה".

- עד כמה הסיטואציה הזאת הייתה מוזרה עבורכם? בכל זאת, שברתם נתק בן 17 שנים.

שרף: "מוזרה? תלוי בעיני מי".

- בעיניך.

"תשאל את אשתי, בבסיסי אני איש טוב. אבל אני דורש צדק ואני ישר מדי".

סהר: "אתה לוקח יותר מדי ללב".

שרף: "זה נכון, לכן עברתי כבר שני צנתורים".

"הטעות הבסיסית בריב הזה הייתה שלי", מודה סהר. "אני מייחס בפרשנות שלי יותר מדי השפעה למאמנים, ולפעמים זה לא נכון. אתה משרטט תרגיל, אתה מתרגל אותו, ובסוף הכדור בורח לשחקן מהיד. מה אתה יכול לעשות?".

"היום זה אפילו יותר בולט", משיב לו שרף. "פעם למאמן הייתה יותר סמכות. היום יש מאמנים פחות טובים, אבל יש להם סגל שחקנים כל כך עמוק ומוכשר, שקשה להיכשל איתו. כשמחליפים מאמן כל שנה, או אפילו פעמיים-שלוש במהלך העונה, זה מפחית את האפשרויות שלו לבצע דברים".

סהר: "הטעות שלי הייתה שבסוף המשחק עם אפס פילזן [שהביא להדחתם של שרף ומכבי תל אביב מגביע אירופה בסדרת פלייאוף ב-1997] ייחסתי לצביקה את זה שהוא מתייחס יותר מדי לתקשורת. לדעתי, ואתה רואה גם היום בסיפור עם ביבי, התקשורת היא המטוס שמפזר את ענני הגשם. אם צביקה ינצח וייקח את גביע אירופה, אז מה יכתבו, שהוא לא מאמן טוב? הוא עשה כל כך הרבה מהפכים במכבי.

"הדעה שלי גרמה לי לריב עם כל מאמן שהיה במכבי בשנים שפרשנתי את המשחקים בגביע אירופה בערוץ 1. כשטסנו למשחק בבולוניה ב-1998, מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ז"ל הצטרף אלינו. וינקו ילובאץ בא ביקש לפגוש את הבוס שלי, אבל מוטי הצדיק אותי ב-100 אחוז. עם פיני גרשון רבתי, וגם עם דיוויד בלאט. פעם אחת, במשחק ליגה בגבעת שמואל, הוא דחף אותי. כתבתי באותו יום שהוא איבד שליטה במכבי, כי הביאו לו את דורון שפר על הראש".

הרגע הזכור ביותר, שהביא לפיצוץ היחסים, התרחש לפני 22 שנים, במהלך יורובאסקט 1997 בספרד. נבחרת ישראל ניצחה את צרפת, ומעמדת השידור באולם בג'ירונה נעדר סהר, מכיוון שהמשחק נערך בשבת; מיד בסיום זעק שרף לכיוון מצלמת הטלוויזיה "שסרוסי יז****!" ועורר סערה.

סהר: "אבנר קופל בא לחדר שלי במלון והביא לי בקבוק יין, כדי שאני אירגע. אבל לא יכולתי לשתות, כי זה היה מה שנקרא יין נסך [יין של גוי]".

שרף: "אחרי האליפות ואחרי מה שקרה איתך, [יו"ר האיגוד] דני קסטן ז"ל הדיח אותי מהנבחרת. העיפו אותי".

סהר: "בגלל זה הדיחו אותך? אם היית מנצח במשחק אחד נוסף, נגד טורקיה, ועולה לרבע הגמר, לא היו נוגעים בך".

שרף: "עזוב, הדיחו אותי".

סהר: "אבל אחר כך החזירו אותך".

שרף: "שלוש פעמים החזירו אותי. אמרתי באותה שיחה לדני: 'אתה יכול לזרוק אותי מהאיגוד, ואני אוהב אותך, והבן שלך הוא החבר הכי טוב של הבן שלי, אבל אתה טרמפיסט. לי אין לאן ללכת. אני לא אלך לקונצרטים או לאופרה. אלך לראות משחקי כדורסל. כשאתה לא תהיה יו"ר האיגוד, אתה תלך למקום אחר'. דן חלוץ היה אותו דבר".

סהר: "חלוץ רצה לתת לך את אימון הנבחרת כדי שלא תצעק, וסירבת. שיבחתי אותך על זה".

שרף: "המינוי שלו ליו"ר היה לא חוקי".

סהר: "למה הלכת בכלל לאיגוד? אתה היית צריך לבוא רק כיו"ר".

שרף: "הייתי במו"מ עם קופל לתפקיד יו"ר הוועדה המקצועית באיגוד. נפגשתי איתו שלוש פעמים, ובכל פעם, כשהגעתי לאוטו, הרגשתי שיצאתי עירום, הרגשתי שהוא משקר אותי. ואז החלטתי ללכת נגדו. שאול איזנברג הציע לי להיות בראש סיעת עוז. רציתי להיות יו"ר האיגוד ולפעול לטובת הכדורסל. אבל היום, כל פוליטיקאי צריך להיות שקרן, ואני לא יודע לשקר".

הטור של סהר שקדם לסולחה, בדצמבר 2013 (צילום: צילום מסך)

- למה לא ליבנתם את מה שקרה ביניכם? העדפתם פשוט להשאיר את זה מאחור.

סהר: "לא הייתי אז מיושב בדעתי. היום אני מבין שיש דברים יותר חשובים מלריב. גם כשכועסים עליך, וגם כשקורים לך דברים רעים, אתה צריך לקבל אותם באמונה. מישהי נכנסה בי עם הרכב בחניה בשבוע שעבר, אז מה, אני אצרח עליה? צביקה צריך להמשיך ולהשמיע את דעתו. המסר שהייתי יכול לתת לו לפני 20 שנה? להגיד ברוך השם שאני מאמן מכבי ונבחרת ישראל, וכל השאר לא חשוב".

שרף: "אני מבין שלא כולם יכולים לאהוב אותי".

סהר: "ברור שלא. יש פה בארץ יותר מדי קנאה, וצביקה היה הרבה שנים בטופ".

- לפני עשר שנים היית מסוגל לסלוח?

שרף: "תשמע, עשיתי כבר סולחות עם פיני, עם אריה מליניאק, עם ערן סלע. אני אדם רגיש".

סהר: "מליניאק היה נושא הדגל... הוא גידל דורות על המאבק שלו עם צביקה".

שרף: "אני למדתי המון משמלוק מחרובסקי ז"ל. הייתה לו יריבות ארוכת שנים עם עמי שלף ז"ל, אבל כשעמי חלה ואושפז בתל השומר, שמלוק הלך לבקר אותו בבית חולים כמה פעמים בשבוע. הצטרפתי אליו מדי פעם".

- ואיך צביקה המאמן משנות ה-90, שלא חשש להתעמת עם מי שמבקר אותו, היה מתמודד עם הדברים של צביקה הפרשן בימינו?

שרף: "הוא היה מתווכח איתי על מה שאני אומר. כשאני מפרשן, אני שם את עצמי במקומו של המאמן, עם מה שעשיתי ועברתי. מישהו אמר פעם: אני מוכן לקבל פרשנות של צביקה שהיה מאמן, יותר מאשר אקבל פרשנות של אלי שלא היה מאמן".

סהר: "לפי התזה הזאת, נחום ברנע לא יכול לכתוב ביקורת על ראש הממשלה".

שרף: "נכון, אבל ניהול משחק, עד שאתה לא חווה אותו, קשה לך לעמוד בו".

סהר: "המטען של מאמן שבא לפרשן הוא גדול יותר, וכשהייתי פרשן צעיר, ניסיתי לחפות על זה בכמה שיותר ידע. הכנתי את עצמי. הייתי מנוי על מגזינים מאיטליה, למדתי וקראתי המון".

שרף: "אני הייתי מנוי על מגזין 'ג'יגאנטס' בספרדית ובאיטלקית, והייתי מקבל אותם חודש אחרי עם כל הסטטיסטיקות. לא היה אז אינטרנט, לא היו פלאפונים ומחשבים, לא היו שידורים מהליגה הספרדית או של משחקי יורוליג שאינם של מכבי תל אביב. הכל היה מגיע באיחור. היום אתה נכנס למחשב, ובלחיצת כפתור רואה כמה פיק אנד רול עושה כל קבוצה במשחק".

סהר: "כשהייתי כתב צעיר נהגתי לפרסם ב'הארץ' רשימות של שחקנים, ופעם, עוד לפני שהפכתי לפרשן, נפגשתי עם מישהו ממכבי תל אביב והוא ביקש ממני המלצות על זרים".

שרף ויאנאקיס ב-1993, לאחר הזכייה עם אריס סלוניקי בגביע המחזיקות (צילום: אתר רשמי, Action Images)

השיחה בין השניים הפליגה למחוזות מרוחקים, מהמשבר בעקבות סגירת שדה דב ועד למחדלים סביב השיפוץ באיצטדיון בלומפילד. "צביקה ואני מחזיקים באותן דעות בהרבה נושאים", אומר סהר. "לא יכול להיות ששחקני נבחרת ישראל בכדורגל ילכו לקזינו אחרי שהם מקבלים בראש. ילדים בני 12 באים לראות אותך ואוכלים את הלב בדרך הביתה. אז מה אתה משדר? שאתה לא שם עליהם בכלל".

שרף: "תראו, עליי אומרים שלפני כל ישיבה אני קורא את כל המסמכים...".

סהר: "קראת את 61 העמודים של המסמך על הכסף שיועבר ממשרד הספורט למנהלת הליגה, לא?".

שרף: "קראתי הכל, ואני לא מטומטם, אבל לא הצלחתי להבין מזה כלום. זאת שערורייה. קראת את זה?".

סהר: "לא, אני סומך עליך...".

שרף: "אז מה אני בעצם אומר כאן? גם אם השחקנים לא קראו את הקוד האתי, ברגע שווילי רוטנשטיינר בא ואמר להם לא לצאת, נגמר הסיפור, אפילו אם זה לא היה כתוב. אני זוכר שכשאימנתי את נבחרת ישראל ב-2005, הגענו מטורניר ההזדמנות האחרונה לאליפות אירופה בנובי סאד, ובקומה הראשונה במלון היה קזינו. עודד קטש הגיע לשם כפרשן, הוא היה אז קצת אחרי הפרישה, וחלק מהשחקנים היו חברים שלו. הוא הלך לקזינו, ואמרתי לשחקנים: חבר'ה, אני מבין את הסיפור ואני מבקש, כדי שלא יהיו בעיות, אל תלכו לקזינו. בזה זה נגמר. הם לא הלכו, ואני יודע שמי שאכפת לו, לא מסוגל להירדם אחרי הפסד".

סהר: "חסר היום מבוגר אחראי שיקבל החלטות לטובת הכדורסל, כמו צביקה".

שרף: "אין אחד כזה, כולם אינטרסנטים. אני כבר התייאשתי. הכלי היחיד שנשאר לי זה לדבר. אתה יודע מה התפקיד הכי חשוב היום בקבוצות? היחצ"ן, שקוראים לו דובר. זה שיכול לעוות את המציאות. אתה קם בבוקר, נותן הדלפה לעיתונאי כדי שלא יכתוב נגדך. אני לא חלק מהמשחק הזה".

סהר: "לפני כמה שנים שאלתי במסיבת עיתונאים את ראשי הטוטו למה הם לא משלמים תמריץ לקבוצות שמשחקות באירופה. אחר כך הם באו אליי ושאלו: 'מישהו שלח אותך?'. עניתי: מה פתאום, אני צריך שקופל או שמואל פרנקל ישלחו אותי לדבר איתכם?".

סהר ועמית הורסקי בעמדת השידור של ערוץ 1 (צילום: אתר רשמי, מתוך עמוד הפייסבוק של קול הספורט)

סהר: "אני זוכר את הסיפורים עליך כשחקן, שפעם קלעת 46 נקודות".

שרף: "נכון. כששיחקתי במכבי דרום קלעתי 46 נגד הפועל צפון והורדתי אותם ליגה. פיני היה הרכז ואני הקלע. לי הוא מסר... היינו חברים טובים, פאוור קאפל".

סהר: "למה לא התפתחת כשחקן?".

שרף: "אני גדלתי במכבי תל אביב. נח קליגר ז"ל היה אז יו"ר המועדון, וקראו לנו לפגישה אצלו - אני, פיני, האח של שמלוק, שלום מחרובסקי, ובחור בשם איציק. 'אתם שחקנים הרי לא תהיו', הוא אמר לנו, 'אז אני מציע לכם ללכת להיות מאמנים. אני אשלח אתכם לקורס מאמנים, נשלם עליכם 60 לירות'. פיני ואני באנו ממשפחות עניות, אז הלכנו על זה. יצאנו לקורס של שלושה שבועות. אחר כך שנינו התנדבנו לשפוט בליגת הקטסל שמליניאק אירגן, כי האיגוד לא רצה לשלוח לשם שופטים.

"אחרי שהתחלתי לאמן, התחלתי לראות את המשחק אחרת. בהתחלה הייתי בא למשחקים של מכבי כמו אוהד, שקופץ וצועק, אבל החלטתי להתיישב בכל יום חמישי מאחורי ספסל היריבה ביד אליהו ולעקוב אחרי המאמנים. הסתכלתי על בוגדן טאנייביץ', אצה ניקוליץ', סנדרו גמבה. בערב שלפני, כשהקבוצות האורחות היו מתאמנות, הייתי מתיישב בשורה האחרונה ביציע, איפה שלא יראו אותי, וצופה בהם כדי ללמוד".

- מה דעתך על מה שקורה היום במכבי תל אביב? יאניס ספרופולוס היה העוזר שלך בפאוק סלוניקי לפני 21 שנים.

שרף: "יום לפני שיאניס טס חזרה ליוון, ישבתי איתו".

סהר: "הוא לא קיבל הוראה לא לדבר איתך?".

שרף: "אנחנו בקשר בשקט... בדרך כלל אנחנו נפגשים בקניון רמת אביב. אנחנו חברים, הוא בחור זהב. זה לא מונע ממני לכתוב מה שאני רוצה ואיך שאני רוצה".

סהר: "הוא נראה איש טוב. אני לא חושב שהקדנציה שלו כל כך מוצלחת עד עכשיו. למרות הפתיחה החלשה של העונה, מכבי הייתה יכולה וצריכה להגיע לשמינייה, כי בניגוד לשנה הבאה, היורוליג היה בינוני".

שרף: "מכבי זו בעיה, וזה כואב לי. אבל זה מה יש".

צפו במפגש בין שרף לסהר

צילום: דני מרון, עריכת וידאו: מתן חדד
  • צביקה שרף
  • אלי סהר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully