הסיפור התחיל בתעלול, והוא בכלל לא היה של רונאלדיניו.
אדילסון, חלוצה של קורינתיאנס ומי שהיה שותף לשתי אליפויות רצופות של פלמייראס חמש שנים לפני כן, החליט להתגרות קצת בשחקני האקסית. הוא קבע 2:2 בדקה ה-74 וגמר טורניר הפאוליסטה למעשה היה כבר מוכרע בזכות ה-0:3 מהמשחק הראשון, אבל אז בחר מספר 10 בלבן-שחור להשפיל את יריביו. הוא החל להקפיץ את הכדור, החזיק אותו בצורה מתגרה על העורף והרתיח את שחקני פלמייראס. אחד ניסה לפגוע בו, שלושה פתחו במרדף אחריו ועל המגרש התפתחה תגרה המונית. בעיטות קונג-פו נשלחו לכל עבר, אנשים מהספסל ומהיציע הצטרפו וכוחות השיטור התקשו להשתלט על המהומה.
השופט נאלץ להכריז על סיום המשחק (בדקה ה-76) וקורינתיאנס חגגה זכייה בתואר, אבל בבוקר שאחרי - ב-21 ביוני 1999, בדיוק לפני 20 שנה - כולם דיברו על אדילסון, כולל מאמן הנבחרת ונדרליי לושמבורגו. "נבחרת ברזיל זה הטופ של הטופ, כאן אתה צריך להוות דוגמה לכולם", הטיף המאמן במסיבת העיתונאים לקראת פתיחת ההכנות לקופה אמריקה בפרגוואי. "זה הכעיס אותי מאוד, אנחנו צריכים להוקיע התנהגות כזו. אדילסון הכתים את התואר של קורינתיאנס, דברים רעים יכולים היו לקרות בגלל המעשה שלו. הוא לא יכול להיות חלק מהסגל".
אדילסון נזרק שמונה ימים לפני פתיחת הטורניר, ובמקומו הוזעק מפורטו אלגרה אשף כדור אחר: רונאלדיניו. "הוא שחקן התקפה מאוד צעיר ומוכשר שהרוויח את המקום שלו בנבחרת", הסביר לושמבורגו באותה מסיבת עיתונאים. "הוא היה מלך השערים של אליפות גאושו, עבר בכל הנבחרות הצעירות והוא כישרון מבטיח מאוד של הכדורגל הברזילאי". וכך, במקרה, החל הקיץ הקסום שבו רונאלדיניו הפך לכוכב עולמי.
באותו ערב בו הטריק של אדילסון יצא משליטה, רונאלדיניו סיפק תעלולים למכביר. הכוכב הצעיר של גרמיו היתל ללא הרף בשחקני אינטרנסיונל שהצליחו לעצור אותו רק בעבירות, והגדיל לעשות כשהביך פעמיים את אלוף העולם ומאמנו לעתיד דונגה - תחילה עם השחלה בין הרגליים ובהמשך עם הקפצה מעליו. שער הניצחון שלו באותו גמר היה שולי. "אני אוהב את זה כל כך", התרגש רונאלדיניו בסיום. "אם זה תמיד היה ככה, עם אצטדיון מלא וקהל תומך, הייתי משחק בחינם. לא הכסף גורם לי אושר אלא אהבת הקהל הזה".
למרות ההופעה המהפנטת, רונאלדיניו לא יועד לצאת לקופה. לושמבורגו, שגם בהמשך הדרך לא נתן בשחקן אמון רב והתעמת איתו לא פעם, חשב שזה מוקדם מדי עבורו. הוא תכנן לזמנו לגביע הקונפדרציות בהמשך הקיץ, לא לפני. אלא שסערת אדילסון טרפה את הקלפים וכך מצא עצמו הילד בן ה-19 מפורטו אלגרה בסגל אחד עם הכוכבים רונאלדו וריבאלדו, וחמישה ימים לאחר מכן כבר בישל לאל פנומנו בהופעת הבכורה מול לטביה במשחק הכנה. זו הייתה הפעם הראשונה בה השניים שיתפו פעולה, בחיבור שהצית את הדמיון מבחינת אוהדי הסלסאו.
חלקם כבר ראו את רונאלדיניו מבריק באותה שנה במדים הלאומיים, כשהעלה את הנבחרת עד גיל 20 לאליפות העולם עם שלושה שערים בטורניר המוקדמות בינואר, והוסיף עוד שלושה במונדיאליטו עצמו בחודש אפריל בניגריה, שם אורוגוואי עצרה את ברזיל ברבע הגמר. המהלכים עוצרי הנשימה בליגה, ובעיקר ההצגה הטרייה מול דונגה בדרבי, רק הגבירו את הציפיות לקראת הבכורה הרשמית. איכשהו, רונאלדיניו הצליח להתעלות גם עליהן.
ברזיל, שנה אחרי טראומת התבוסה לצרפת בגמר הגביע העולמי והמסתורין סביב מצבו של רונאלדו באותו ערב, קיבלה יריבה בהזמנה בפתיחת הקופה. ונצואלה החלשה ספגה פעמיים מרונאלדו ונכנעה גם לאמרסון ואמורוסו, לפני שרונאלדיניו נכנס בדקה ה-72. היהלום של גרמיו החליף את אלכס ואחרי שתי דקות כבר הצטרף לפנתיאון המפעל עם אחד השערים היפים בהיסטוריה של הקופה, במהלך שהושווה מיד לביצוע של פלה מול שבדיה בגמר מונדיאל 1958.
"תראו מה הוא עשה! תראו מה הוא עשה! תראו מה הוא עשה!", צווח השדר גלבאו בואנו, ולמעשה הכיר לעולם כולו את רונאלדיניו.
המחליף הצעיר קיבל את הכדור מקאפו בקצה הרחבה, שם סומבררו על ראשו של חוסה מנואל ריי בדיוק כפי שעשה לדונגה 10 ימים קודם לכן, סחב את הכדור עם רגל ימין ומול השוער רני וגה ירה פנימה את ה-0:5 של ברזיל. משחק שני, בכורה רשמית, שתי דקות ושער בכורה שבעקבותיו שמחה טהורה. מספר 21 בצהוב-כחול לא ידע מה לעשות עם עצמו. הוא קפץ שלוש פעמים ופשוט חייך מפה לאוזן. "הוא הגיע שקט, רזה, עם שיער קצר והשיניים האלה בחוץ", נזכר המגן המבשל קאפו. "ופתאום בא הרגע הזה".
הגולאסו של רונאלדיניו היה גולת הכותרת ב-0:7 של ברזיל. זו הייתה תעודת הזהות שלו, השער שסימן אותו באמת כדבר הגדול הבא גם מחוץ לדרום אמריקה. הקהל דרש לראותו על המגרש למשך זמן ארוך יותר, אבל לושמבורגו לא נענה לקריאות ושיתף אותו כמחליף גם במשחקים מול מקסיקו וצ'ילה. ברבע הגמר מול ארגנטינה הוא לא שיחק, בחצי הגמר מול מקסיקו הסתפק ברבע שעה וגם את ה-0:3 על אורוגוואי בגמר ראה מהספסל. כך, השער מול ונצואלה נותר היחיד של רונאלדיניו במסגרת הזו במהלך הקריירה, ולמעשה הוא מעולם לא פתח במשחק קופה אמריקה. ארבע הופעות כמחליף, גול בלתי נשכח וגביע.
שישה ימים לאחר הנפת הגביע היבשתי, רונאלדיניו הוביל את הסגל של לושמבורגו בגביע הקונפדרציות במקסיקו. המאמן בחר לוותר על הכוכבים רונאלדו, ריבאלדו, רוברטו קרלוס וקאפו, והתבסס על שחקני הנבחרת האולימפית כהכנה לסידני 2000. הטאלנט מגרמיו קיבל מקום בהרכב, הפעם עם החולצה מספר 7, ורקד על המגרש במשחק הפתיחה מול גרמניה. פרט ללהטוטי הכדור, היו לו גם שני בישולים ושער בריבאונד אחרי החמצת פנדל ב-0:4 המהנה.
רונאלדיניו כבש בכל ארבעת המשחקים בדרך אל הגמר, כולל שלושער ב-2:8 מול ערב הסעודית בחצי הגמר, עד שנעצר בהפסד 4:3 למקסיקו המארחת בקרב על התואר. למרות זאת, הוא סיים כשחקן המצטיין של הטורניר וכמלך השערים, והשלים את שנת הפריצה שלו: ארבעה טורנירים בינלאומיים, בהם כבש 13 שערים והצהיר נאמנות לז'וגו בוניטו. לא דרך רעה להציג עצמך לעולם בגיל 19.
בספטמבר של אותה שנה, רונאלדיניו ורונאלדו סיפקו הצגה משותפת ב-2:4 על ארגנטינה במשחק ידידות, ומשם לאיש לא היה ספק. הרבה לפני ימי ברצלונה, הוא כבר לא היה "רונאלדו האחר", אלא אייקון לאומי בפני עצמו. הקוסם שהצליח לגרום גם לכדור לחייך.
