לפני קצת יותר מ-10 שנים זכתה בית"ר ירושלים בתואר האחרון שלה, גביע המדינה 2009. אחרי שהכול כבר נרגע על הדשא באצטדיון רמת גן, עידן ורד, עוד לא בן 20, עמד כמעט לבדו סמוך לבמה כשהרגליים מכוסות בקונפטי. עדיין ילד תמים ונאיבי. הוא בדיוק קיבל את פרס השחקן המצטיין של הגמר וכולו התלהבות וסערת רגשות, לא כל כך מבין מה עובר עליו. הוא מסתובב אליי ואומר: "ראית? בחרו בי לשחקן מצטיין! לא האמנתי, הייתי בטוח שייתנו לברק או אבירם. לא להאמין. מדהים, מדהים".
כשמזכירים לעידן ורד את הרגע הזה, הוא אומר: "אני זוכר מאז בעיקר את התמימות, אבל גם אז וגם היום אני גאה בזה שאני אוהב את המשחק יותר מכולם ושואף אך ורק לתארים עם בית"ר".
10 שנים אחרי, ורד כבר מזמן לא תמים או נאיבי. הוא עבר והתחשל בכל המחוזות הבעייתייים של הכדורגלן הישראלי. בקיץ האחרון הוא מונה לראשונה לקפטן בית"ר ירושלים ובניגוד לילד שלא היו ממנו ציפיות לפני עשור, הפעם כל בית"ר הייתה על הגב שלו. כמה זה היה קשה? ורד אומר בפתיחות: "קרסנו. אני קרסתי וגם הקבוצה קרסה. זה לא הלחץ כמו שדברים לא התחברו, לא בחדר ההלבשה ולא על המגרש. בשורה התחתונה, לא הגיע לנו יותר ממה שעשינו".
כמה לחץ היה עליך כשגיא לוזון אמר בקיץ: "אם עידן ורד עוזב, זאת מכת מוות. הוא הקפטן, העוגן והשחקן הכי משמעותי של הקבוצה בשנה הזאת"?
"אני עברתי לחץ בקריירה שלי, לא באתי מקבוצות עם אווירה פסטורלית, אבל ברור שהשנה הלחץ היה הרבה יותר גדול. אם בשנים האחרונות המנהיגות התחלקה בין שחקנים, השנה לא היו הרבה כאלה. עזבו שחקנים משמעותיים כמו שכטר, קלאודיו ועזרא, חדר ההלבשה השתנה. גם מקצועית דברים לא התחברו, לא היה איזון בתוך הקבוצה וראו את זה כל שבוע על המגרש. גם כשיוסי בניון הגיע היינו מדברים כל יום ואומרים שיש כאן שחקנים מצוינים שעשו דברים גדולים בקריירה כמו טל בן חיים, דודו גורש, בוזגלו, דן... ועדיין, זה לא התחבר וקרסנו כולנו".
אולי היה שווה לך לוותר על תפקיד הקפטן? זה ייצר אצלך יותר לחץ.
"אתה לא מבין כמה אמרו לי את זה. אני לא נולדתי קפטן ואולי אני לא הקפטן האולטימטיבי, אבל זה משהו שתמיד רציתי ואני לא חושש ממנו. אני חושב שכל קפטן שהיה במקומי היה נופל בעונה הזאת, היה קורס יחד עם כל הקבוצה, כי הבעיות היו גדולות מסרט הקפטן או לא סרט הקפטן. אני לא בורח מאחריות וממנהיגות, ולהיפך, אני חושב שהשנה הזאת חישלה אותי ותביא אותי להוביל הרבה יותר טוב בשנה הבאה, גם כקפטן. עברנו שנה רעה מאוד, היו רגעים שהתביישתי להסתכל להנהלה בפנים. כקפטן ואחד שמזוהה מאוד עם המערכת והקהל, היו לי לילות בלי שינה. התביישתי באיך שאנחנו נראים וזה שאנחנו שולחים אוהדים עצובים הביתה כל שבוע. זה היה סיוט. בסופו של דבר כשחקן מוביל זה על המצפון שלך, אתה מרגיש שבגללך אנשים הולכים הביתה עצובים וזה קורע אותך".
אפרופו בניון, היחסים ביניכם התחזקו בשתי הקדנציות הקצרות שלו בבית"ר. גם בתפקידו החדש הוא מאוד מאמין בך לשנים הבאות.
"יוסי יעשה את מה שהוא חושב שנכון לקבוצה, הוא לא יראה בעיניים. זה לא תפקיד פשוט, הוא צריך לקבל החלטות קשות עם אנשים שעבד והכיר, אבל הוא יקבל אך ורק החלטות שהן נכונות מבחינתו עבור בית"ר ירושלים והצלחת הקבוצה. זה לא מרגיש מוזר בכלל שהוא בתפקיד הזה כי מאז שהוא חזר לארץ גם כשחקן היה לו תמיד מעמד אחר - מעמד של יוסי בניון שהוא מעל השחקנים בגלל כל מה שעשה באירופה. פעם אני ושכטר היינו איתו באמסטרדם, הכבוד שקיבלנו שם רק בגלל כמה חודשים ששיחק שם היה מדהים. אספו אותנו, דאגו לנו, בארנה אנשים מכל העולם מבקשים חתימות. הוא עשה משהו שאחרים לא עשו ואולי לא יעשו, ומכאן הוא מקבל את הכבוד הזה".
בוא נהיה כנים, בית"ר לא באמת רצתה את בוזגלו. למרות שאתה והוא ביחסים טובים וחברים, מה שהוביל יותר מכל להחלטה זו העובדה ששניכם לא יכולים להיות באותה קבוצה. שניכם על משבצת אגף ימין ואתה נפגעת השנה מהנוכחות שלו.
"אני לא צריך להיכנס לדברים האלה. אף פעם לא הכחשתי שאני בא הרבה יותר טוב לידי ביטוי באגף ימין, אבל זה לא הסיפור. באופן כללי אפשר למצוא מקום לשחקנים טובים אחד ליד השני, לפעמים זאת גם סיטואציה בעייתית של האיזון המקצועי של כל הקבוצה, ולא רק שחקן כזה או אחר. כשהקבוצה טובה אני יכול לשחק טוב גם באמצע או בשמאל, וכשיש בעיות אז הרבה שחקנים איכותיים נראים רע. בדיוק כמו השנה הנוכחית".
אבל יש מציאות. הסיבוב הראשון שלך היה מבחינת מספרים מהטובים בקריירה שלך, ומאז הגעת בוזגלו נעלמת.
"לא יודע אם יש קשר. זאת עובדה שהיה לי סיבוב ראשון מהטובים שלי מבחינת מספרים ואחרי זה תקופה מהחלשות ביותר בקריירה. אני אפילו מבין את זה שמסתכלים עליי כשחקן הכי מאכזב השנה, מצפים ממני להרבה וככה אני רוצה שזה יהיה. ברגע שלא יצפו ממני אז באמת גמרתי את הסוס. אבל די, זאת היסטוריה, אני רוצה לנקות את זה ממני ולפתוח דף חדש בעונה הבאה. אני בטוח שנהיה קבוצה איכותית יותר".
משה חוגג אומר שהקבוצה צריכה להתמודד על מקומות 3-1, עם פייט אמיתי על התואר.
"הוא צודק. אנחנו בית"ר ירושלים ולשם אנחנו צריכים לשאוף. אנחנו חייבים להיות פקטור בצמרת וקבוצה שלקהל כיף לבוא לראות אותה וללוות אותה. יש לנו היום הכול במועדון כדי להצליח וכולנו צריכים להרוויח את זה. באופן אישי, לא מעניין אותי כמה אכבוש או אבשל, אני רוצה לזכות בשנים הקרובות בתואר כקפטן בית"ר. אני יודע שאם לא יהיו רשומים עליי תארים כשחקן מוביל לא יזכרו אותי ואותנו. אנחנו חייבים את זה לעצמנו ולקהל, להיות אלה שחתומים על שושלת טובה ומצליחה של בית"ר עם תארים. מצדי לסיים עם 3 שערים ו-2 בישולים, רק שהקבוצה תזכה בתואר ונשמח את הקהל, את הבעלים וההנהלה. זה שווה יותר מהכול".
גם דן איינבינדר, שקרוב אליך, נשבר השנה כמה פעמים והתפרץ.
"כי אכפת לו. אנשים לא תמיד מבינים מאיפה זה בא. יש כאן שחקנים שרגילים להיות ברמות הכי גבוהות, במעמדים של מאבקי אליפות ותארים, ופתאום הקבוצה בסכנת ירידה והם לא מצליחים להשפיע. זה ריסק את כולנו. חוץ מאיתמר ניצן כולם קרסו. יש כאלה שמסתכלים מהצד וחושבים שלשחקנים לא אכפת, לא מבינים שחלק מאיתנו לא ישנים בלילה ואוכלים את הלב, הבריאות שלנו נפגעת, שמחת החיים. אני יכול להגיד לך באופן אישי שהקרובים אליי סבלו ממני מאוד בתקופה הזאת. אשתי והמשפחה ספגו הרבה אש ממני בחודשים האלה. זה כבר הגיע למצב של מאבקי ירידה שאנחנו לא מצליחים לחבר כלום, עד הגול של קלטינס נגד הפועל תל אביב שהרגיע הכול".
ראית בראש אופציה של ירידה עם בית"ר?
"היינו בסכנה, אבל אני לא נתתי לזה להיכנס לי לראש. תמיד חשבתי חיובי וזה שאנחנו בית"ר ירושלים ויוצאים מזה. מדהים שאתה בכלל שואל את זה ואני צריך לענות. אנחנו בית"ר ירושלים, קבוצה עם אלפים שמאחוריה בכל מקום, כל הכרטיסים למשחקי חוץ סולד אאוט בשנה כל כך קשה שאנחנו עם כדורגל שקשה לצפות בו ועדיין מגיעים ותומכים. יש כל כך הרבה כח למועדון הזה, יש את כל התנאים של מועדון גדול ואנחנו מדברים על מאבקי ירידה. זה בלתי נתפס".
אתם כל הזמן חוזרים על "יש תנאים כמו במועדון גדול". תסביר לקוראים על אילו תנאים מדובר, מה לא היה קודם?
"הייתי בבית"ר גם לפני עשר שנים וגם בשנים האחרונות, ולא היה את מה שיש היום. היום זה מועדון חזק, בריא. זה יישמע מוזר, אבל אלה דברים שלא היו, כמו בית מלון לפני משחק, ארוחות בוקר וצהריים, חדר כושר ראוי, הציוד, אמבטיות קרח או כל תוספת שצריך. אפילו ברמת הדיגיטל והמדיה זה משהו שלא היה בבית"ר ירושלים וחשוב למועדון גדול. זה עולם אחר ממה שהיה כאן קודם".
אבל אולי אלי טביב צודק ולא צריך את כל ה"פינוקים" האלה? הוא הביא יותר הצלחות, בלי תנאים ובכסף קטן.
"לוקח זמן לבנות מועדון, לוקח זמן לבנות קבוצה ולעשות סדר. זה קל להסתכל על השנה הזאת ולהגיד שלא צריך את כל הדברים האלה, אבל בטווח הארוך כולם יבינו כמה הדברים האלה חשובים ומובילים את בית"ר ירושלים למעלה. השחקנים שעברו משהו בקריירה יכולים להסביר היטב את המשמעות של זה, מועדון ששואף לתארים ולהישאר למעלה לאורך השנים, חייב את הדברים האלה. גם שחקנים שבאים מבחוץ, זה מרשים ומשפיע עליהם. הם רוצים תנאים ראויים לכדורגלן מקצוען. המועדון עשה שדרוג גדול וגם אם ייקח כמה שנים, יראו את התוצאות ובגדול".
אגב, ליבנת את העניינים עם טביב בחתונה של איינבינדר?
"כן, איתי שכטר דאג שנשוחח. הוא אמר את שלו ואני אמרתי את שלי, אבל זה כבר היסטוריה. לימדו אותי לתת כבוד לכן בן אדם שמבוגר ממני וזה מה שעשיתי. נגמר, ממשיכים הלאה".
