גבירותיי ורבותיי, מהפך.
יד אליהו, יום חמישי, רפי גינת, יורוליג.
דיוויד בלאט באולימפיאקוס, יאניס ספרופולוס במכבי תל אביב.
במשך ארבע עונות רצופות עמד ספרופולוס על הקווים בהיכל השלום והאחווה. הוא הצעיד את אולימפיאקוס לשני גמרי יורוליג ולשתי זכיות באליפות יוון, ורשם את הקדנציה הממושכת ביותר במועדון מאז ימיו של יאניס יואנידיס המיתולוגי בשנות ה-90; אבל הערב (חמישי, 21:05) הוא יאמן נגד האקסית לראשונה מאז עזב אותה. עם כל הכבוד למפגש בין בלאט למכבי, הפיקנטריה האמיתית תהיה בצד היווני של המתרס.
ספרופולוס פגש בעבר את אולימפיאקוס, עוד לפני שאימן אותה, וזה לא נגמר בטוב מבחינתו. כשעבד בקולוסוס רודוס ובפאניוניוס, הוא לא מצא דרך לגשר על הפערים שבין הקבוצות, ומאזנו העגום עמד על 17 הפסדים ב-17 משחקים. כעת, כשהוא נמצא במועדון עם מעט יותר אמצעים, הוא יקווה לנפץ את הנאחס ההיסטורי. בעזרת מקורות יוונים, הנה כמה מהסיפורים שלא סופרו על הקדנציה של המאמן בנמל פיראוס.
הבחירה
לא מעט גבות הורמו בנובמבר 2014, כשדווקא ספרופולוס החליף את יורגוס ברצוקאס כמאמן אולימפיאקוס. הוא היה דמות מוכרת במועדון, עוד מהשנים שבהן שימש עוזרם של יונאס קזלאוסקאס ופיני גרשון, ולזמן קצר עבד גם תחת פנאיוטיס יאנאקיס, אבל במשך שלושה שבועות חיפשו האדומים אחר האיש הנכון והתקשו למצוא: תחילה סיכמו עם ונסן קולה, אולם שטרסבורג סירבה לשחררו; אחר כך סגרו עם חאריס מרקופולוס, אבל משלחות אוהדים שיכנעו אותו להישאר בפאוק סלוניקי.
כשהגיע, הציב ספרופולוס סטנדרטים שעמדו בניגוד לתדמית שלו. על אף שרבים מאנשי אולימפיאקוס היו מיודדים איתו מתקופתו כעוזר המאמן, הוא הקפיד שלא יפנו אליו עוד בשמו הפרטי, אלא בתואר "קואוץ'". היווני התברר כמאמן קשוח שמרבה לגעור בשחקניו (בדומה ליואנידיס, המודל שלו לחיקוי), קיים הכנות מדוקדקות ותדריכי וידאו ממושכים לפני משחקים, ותמיד היה האחרון לעזוב את היכל השלום והאחווה. השיטה הוכיחה עצמה, ובעזרת הנדוניה המצוינת שהשאיר לו ברצוקאס הוא סיים את עונת הבכורה כסגן אלוף אירופה וכאלוף יוון. כל סימני השאלה לגביו הוסרו.
הכוכבים
כדי לשרוד במערכת תובענית ולחוצה כמו אולימפיאקוס, הבין ספרופולוס מהרגע הראשון מי הן דמויות המפתח שאיתן יצטרך להסתדר. ולא, לא מדובר רק באחים פנאיוטיס ויורגוס אגלופולוס שהם בעלי המועדון.
הוא הזמין את שני כוכבי העל המקומיים, ואסיליס ספאנוליס ויורגוס פרינטזיס, לשיחות אישיות רבות שבמהלכן התייעץ איתם בנושאים מקצועיים ונתן להם להרגיש שעבורו הם יותר מסתם עוד שחקנים; אלא שלעיני שאר חבריהם לקבוצה, באימונים ובחדר ההלבשה, הוא הפגין קשיחות יתר דווקא כלפי השניים הללו.
הבנים המועדפים
השחקן שמזוהה יותר מכל עם ספרופולוס הוא הרכז המחליף הנצחי של אולימפיאקוס, ונגליס מנצריס. הוא עונה על הטייפקאסט המועדף על המאמן היווני: שחקן בעל אוריינטציה הגנתית, נטול אגו, שאינו נהנה מכישרון רב מדי, ומחפה על חסרונותיו ההתקפיים בעזרת פיזיות ורוח לחימה.
מנצריס בוודאי לא היה מתנגד להישאר בתל אביב ולהתאחד מחדש עם מאמנו הקודם, בשעה שחבריו לקבוצה יטוסו מחר חזרה לאתונה. בחודש האחרון הוא נמחק לחלוטין מהרוטציה של בלאט, ובעונתו השמינית בקבוצה הוא מעמיד מספרי שפל. למעט התבוסה הביתית לאולימפיה מילאנו, שבה קלע 12 נקודות, הוא לא ממש קיים: ב-14 הופעותיו האחרות ביורוליג תרם 0.3 נקודות ו-0.2 חטיפות ב-13 דקות. מצבו ילך ויחריף לאור החתמתו הטרייה של בריאנטה וובר.
ההחמצה
שחקן נוסף שספרופולוס חיבב באופן מיוחד הוא קוסטאס פפאניקולאו, שהוחזר למועדון בשלהי עונת 2015/16 לאחר שנפלט מה-NBA. היה מחיר בצד הבאתו: היא עצרה לחלוטין את התפתחותו של יואניס פפאפטרו, שלא הצליח למצוא את עצמו ולא קיבל תפקיד מוגדר, ובסיומו של המהלך המתגלגל "ערק" הקיץ לפנאתינייקוס.
אבל אם יש פספוס אחד שמכתים את שנותיו היפות של המאמן היווני בפיראוס, הרי ששמו הוא קוסטאס סלוקאס. בסיום עונתו הראשונה של ספרופולוס, ביקש השחקן לשוחח עימו. אחרי שש שנים באדום, חוזהו הסתיים והוא רצה להשתחרר מצילו של ספאנוליס; הוא ביקש לקבל את האפשרות לתפקד כרכז ולשחק לצד הכוכב - ולא רק במקומו. המאמן דחה את הבקשה, בעוד סלוקאס חתם בפנרבחצ'ה לאחר שז'ליקו אוברדוביץ' הבטיח להפקיד בידיו את מפתחות ניהול המשחק. היום הוא נחשב לאחד הרכזים המובילים באירופה.
התקשורת
ספרופולוס, כפי שכבר אפשר היה להבחין בחודשים הראשונים שלו בישראל, מצטיין במלאכת ההתנהלות התקשורתית. כך היה גם ביוון: כשאימן את אולימפיאקוס הוא הפך לחביבם של האתרים והעיתונים המזוהים עם המועדון, מעולם לא סירב לראיונות ותמיד השיב באריכות לשאלות. הוא נודע כאחד שקורא כל מילה, ולא חשש להעיר לעיתונאים שביקרו אותו או שאלו שאלות שאינן לרוחו. אנשי התקשורת כיבדו אותו על כך.
יש רק נקודה אחת, מספרים באתונה, שיכולה להוציא את ספרופולוס מכליו - כשאומרים עליו שהוא מאמן הגנתי ומותחים ביקורת על השטף ההתקפי של קבוצותיו. לפני שבועיים, ערב ביקורה של פנאתינייקוס בתל אביב, הוא התראיין לערוץ טלוויזיה יווני והלין על כך שעיתונאים בני ארצו מסקרים אותו בעוקצנות בעת שהוא עובד במדינה אחרת.
ההנהלה
לצד השורה המרשימה של ספרופולוס באולימפיאקוס, ידע המאמן גם משברים: הוא סיים את ארבע שנותיו בתפקיד עם שני תארים בלבד (בשנתיים הראשונות); פנאתינייקוס, על אף השחיקה במעמדה מאז עזיבתו של אוברדוביץ', זכתה בשתי האליפויות האחרונות; ב-2016 נעדרו האדומים מרבע גמר היורוליג, בפעם היחידה מאז 2005; ושרונאס יאסיקביצ'יוס, השנוא במיוחד על האוהדים בהיכל השלום והאחווה, זכר לימיו בפאו, הפך לנמסיס של ספרופולוס - את ניצחון הבכורה שלו באירופה רשם נגדו (ועוד בסטייל, 55:75 לז'לגיריס קובנה) ואשתקד העפיל על חשבונו לפיינל פור עם 1:3 על אף חסרון הביתיות.
הפרידה בתום העונה שעברה נתפסה טבעית ואף מתבקשת, לאור תחושת המיצוי שריחפה באוויר, ונעשתה בצורה מהירה, שקטה וג'נטלמנית, וללא משקעים. ספרופולוס, מצידו, הבין לאן הרוח נושבת עוד לפני שקיבל את ההודעה על סיום תפקידו, וניהל שיחות עם ולנסיה ובאיירן מינכן, בעוד גישושים הגיעו גם מכיוונה של מכבי תל אביב. לבסוף הוא פתח את העונה הנוכחית כשהוא מחוסר עבודה, אבל לא לאורך זמן.
האוהדים
אוהדי אולימפיאקוס התאהבו בספרופולוס. מדובר במשימה שאינה מובנת מאליה; לא קל להגיע למועדון כזה בלי תארים בארון או אפילו משחק יורוליג אחד ברזומה בשנים שאחרי הזכיות של דושאן איבקוביץ' וברצוקאס בגביע אירופה. קלף אחד שיחק לטובתו: הוא ידע היטב איך לנצח את פנאתינייקוס. בשנתיים הראשונות שלו בתפקיד, הוא זכה בשתי אליפויות יוון, כולל אחת באואקה, על ראשם של 18 אלף ירוקים. בסיום המשחק, אחרי שכבו המצלמות, הוא נעמד מחוץ לחדר ההלבשה במבצרה של היריבה, ופשוט פרץ בבכי.
ספרופולוס תיחזק היטב את הקשר עם האוהדים. הוא נהג להזמין את ראשי שער 7 (הגוש המעודד בהיכל השלום והאחווה) לפגישות אישיות, שבהן שוחח איתם בפתיחות, וגם סייע לקהל כשהתבקש ודיבר בשבחו בכל הזדמנות. גם כשאולימפיאקוס נקלעה לאותם משברים שהוזכרו לעיל, הדעתנים ביציע לא הפנו לו גב. איש לא התנגד לפרידה ממנו, שנתפסה טבעית, אבל מערכת היחסים נותרה תקינה ומלבבת, והמאמן היווני יתקבל בוודאי בכבוד מלכים כשישוב בעונה הבאה להיכל השלום והאחווה עם מכבי תל אביב.