9 באוקטובר: יהודים, הושיעו! סכנה!

ג'ובאני רוסו לא יהודי! בשום אופן לא יהודי! הוא גוי של ממש! הוא שייגץ! אוי ויי!

רוסו הגיע לפה בצעירותו, בתחילת שנות העשרים שלו, והוא עוד כאן כשהוא מתקרב לשלושים. הוא חי בדרום בבאר שבע, אחר כך חי בצפון בחיפה. הוא פעיל בתרבות הישראלית, כי כדורגל זה תרבות, הוא מעורב בחברה הישראלית, הוא משחק בליגה הישראלית, הוא מייצג קבוצה ישראלית באירופה, אבל, ירחם השם, שומו שמיים, הוא גוי. לא חתכו לו! בשום אופן לא חתכו לו!

ועכשיו הוא מבקש אזרחות. החוצפן. את האזרחות של ישראל, הנפלאה במדינות, הוא מבקש לעצמו. החזיר הקטן, הגוי העלוב. את מתת האל הזו, אזרחות ישראלית, הוא בא לבקש. היית מת, שייגץ! שכח מזה!

אברם גרנט הצהיר במפורש שהוא רוצה את רוסו לנבחרת ישראל. רוסו אמר במפורש שהוא רוצה לשחק בנבחרת. אבל סבתא שלו, אבוי, נוכריה! אולי הוא שחקן מצטיין, אולי הוא יכול לתרום משהו לנבחרת שלנו, אמה מה – הוא נוצרי! נוצ-רי! כופר בן כופר! ימח שמם של הגויים כולם.

שהגוי הזה יתפוס בסגל הנבחרת את מקומו של אבי סטרול? חלילה וחס וחלילה שוב. שהרי אין הוא בן לעם הסגולה, עם הספר, עם הקודש, ה-עם ה-י-הו-די. והוא חלילה עוד יכול לקום יום אחד וללכת מפה, ולקחת איתו את אותו יהלום נוצץ וייחודי הקרוי אזרחות ישראלית. ומה נעשה אז? איפה נקבור את הבושה?

אז מאות אלפי אזרחים ישראלים, כשרים בני כשרים, חיים את חייהם בארצות-הברית ובמדינות אחרות, משלמים לגויים את מיסיהם וחובותיהם לחברה, אבל אזרחי ישראל הם, בעלי הזכויות כולן. שהרי יהודים בני יהודים הם. אבל קרואטי שמבקש אזרחות ישראלית? תיצלנה האוזניים. כי מי יודע מה הגוי הזה זומם: לגזול את כספנו? לרמותנו? לעשוק את כולנו? אבוי. היזהרו לכם, יהודים!

לא, לא ניתן לו! בשום אופן לא! ולא משום שאנחנו גזענים, חלילה (הנה, אפילו ערבים יש לנו בנבחרת!), ולא משום שאנחנו מתנשאים חלילה, ולא משום שאנחנו כל כך אוהבים לשנוא אחרים, ולא משום שאנחנו מקנאים זה בזה (הוא הרי ממכבי חיפה), משום ש… משום ש… משום שככה. מה פתאום שניתן לו אזרחות, בחינם, והוא יחזק את הנבחרת שלנו? למה מה, אנחנו פראיירים אנחנו?

זהירות, יהודים, ג'ובאני רוסו, קרואטי, גוי, רוצה את האזרחות שלכם. סכנה מרחפת מעל העם היהודי! אבוי! הושיעו, יהודים, הושיעו!