אריק בנאדו. הקפטן שלכם

מעניין מתי בפעם האחרונה הסתובב אריק בנאדו ברחובות חיפה. לא במשחקי הפרנג'ליקו, בקפה גרג או בטראסה של התות על ציר מוריה, אלא בסביבת שוק תלפיות בהדר, בסמטאות הצרות של העיר התחתית, בשכונות המצוקה ההולכות וגדלות בשולי נוה דוד, נוה יוסף וחליסה. וגם אם במקרה עבר שם, מעניין אם אריק בנאדו שם לב לעזובה, לעליבות, לעצב, לעוני. מעניין אם אריק בנאדו הסיט את מבטו לעבר הקבצן פושט היד או העולה החדשה שנוברת בפחי הזבל כדי להביא אוכל לאמה החולה ולבתה שהולכת לבית הספר עם בטן מקרקרת. הלב נכמר. לא אצל אריק בנאדו.

הקפטן, האיש שאמור להיות הדבק של הקבוצה, האדם שהאוהדים רואים בו, וממש לא ברור למה, סמל, לא ראוי ללבוש את המדים הירוקים של מכבי חיפה. בוודאי שלא לענוד את הסרט. כי בשעה שאלפי אנשיפ מנסים לגייס 600 דולר עבור מסע קצר של יום למנצ'סטר, בנאדו שוב מאיים שלא לבוא למשחק. בדיוק כמו שעשה לפני שנתיים, באמצע העונה, לפני משחק ליגה קריטי מול מכבי תל אביב. בדיוק כפי שעשה לפני פתיחת העונה שעברה כשהחוזה שהוצע לו (150 אלף דולר, רק בשביל לרענן את הזיכרון), נראה לו נמוך מדי. בדיוק כפי שעשה לפני פתיחת העונה הנוכחית כשהיה מאחרוני הנעתרים לקיצוץ.

יעקב שחר החליט בצעד של מחווה (אצילות קוראים לזה החנפנים בעיתונות החצר) להעניק לשחקנים למעלה מ-200 אלף שקל כל אחד עבור ההעפלה לליגת האלופות. כבונוס, מתנה. כמה זמן לוקח לאוהד הממוצע, לאדם הממוצע, להרוויח 200 אלף שקל? שישה חודשים? שנה? שנתיים? אולי קצת פחות, אולי הרבה יותר. אריק בנאדו עשה את זה ב-180 דקות. שלוש שעות. וגם בהן היה רחוק מלהצטיין. ואם בנאדו באמת חושב שהסכומים האלה מגיעים לו, מדוע לא עיגן אותם בחוזה? ואם הוא חושב שזאת היתה טעות מצדו, למה שחר צריך לשלם עליה? ואם הוא חושב ששחר צריך להתחלק איתו בהכנסות, אולי ישתתף גם בהוצאות? ואלה כמובן לא חסרות.

אבל בנאדו, עם הפרצוף הכי אומלל שהצליח לגייס, שממש לא עולה בקנה אחד עם התספורת א-לה בקהאם (וזה מה שבאמת חשוב, נכון אריק?), התלונן בכל ערוץ בטלביזיה ותחנת רדיו שהדבר שהכי פגע בו (וכמובן שבחבריו השחקנים, שהרי אותם הוא מייצג, לא את עצמו) הוא העובדה שהם לא שותפו בהחלטה. ממש קורע לב. שחר לא שיתף את בנאדו בהחלטתו על המתנה אותה הוא מתכוון להעניק. בושה, שערורייה, תוקם ועדת חקירה ממלכתית לאלתר.

הצעד הבא של שחר מתבקש, צועק לשמיים. יודח אריק בנאדו מתפקיד הקפטן. אדם שהאיומים הפו אצלו לדבר שבשיגרה, אדם שמעולם לא ידע לקבל ביקורת, אדם שמזלזל בנשיא שלו, אדם שמזלזל בסמל, אדם שמזלזל בכם. בושה. בושה לסמל.