המוות של דרל קייל, הזורק של סט. לואיס קרדינלס, בעת שנתו במלון בשיקגו, מוות מעט מסתורי לספורטאי בן 33 בשיא כושרו וללא היסטוריה משפחתית של בעיות לב. העפיל בקלות לראש עמודי החדשות במדורי הספורט (ולא רק) בעיתונים, באינטרנט, בתוכניות הרדיו ובטלוויזיה. מוות הוא תמיד נושא טוב לכותרות, בעיקר ביום שבו לא קורה דבר: הליגות בכדורסל ובהוקי תמו, הדראפט מחרתיים, הבייסבול תופס תאוצה רק אחרי פגרת האולסטאר, ווימבלדון מעבר לפינה, טייגר וודס נח.
ביום שישי, תשע וחצי בבוקר שעון מקומי נגמר כאן המונדיאל. זאת אומרת הוא ממשיך ומגיע לשלביו המכריעים והמותחים ביותר, אבל כאן, אצל הדוד סם, אין מונדיאל. כל עוד אמריקה שם ואפשר להראות את דגל הפסים והכוכבים ולשיר שוב את ההמנון הפטריוטי, אז המונדיאל הוא אישו. בלי ארצות הברית, לחדשות על המונדיאל יש חשיבות של טישו.
כבר שנתיים ימים שמתחוללת מהפכה עולמית, מהפכה ששיאה הגיע בספטמבר לפני שנה. זו תקופה בה אירופה מתאחדת, שוברת גבולות, מקדמת מנהיגים אנטי אמריקאיים ומנהיגה מטבע אחד, וזאת כדי ליצור אלטרנטיבה חדשה למעצמה היאנקית. ישראל? אירופה תגיד ההפך מאמריקה. רוסיה? צ'צ'ניה תישכח ובלבד שתטה את המשקולות לבדם. זה כמעט שלוש שנים שאירופה החליטה לנסות ולהביא למשפט מנהיגים רצחניים, חלקם פרי בטנה של אמריקה.
ספורט הוא חלק, עדיין שולי, מהמלחמה הזו. הבייבסול נשאר ענף אמריקאי מוחלט, הפוטבול נדחף לאירופה, בעיקר לגרמניה, אולי המדינה האמריקאית ביותר ביבשת. כוכבים אירופאיים לא ניסו לכבוש את ה-NBA., הם השתלבו בה. הכדורגל האמריקאי, לעומת זאת, נשאר במדגרתו והלך לקחת משהו שהוא לא שלו. כעת, מבחינת הכיסוי, ארה"ב אולי נכשלה, אבל זה כבר לא חשובהאירוע, בלעדיה, ממילא לא נחשב.
היהירות הגועלית הזו היא עוד דוגמא לחוסר הקשר של אמריקה, מקום שבו כבר תשעה חודשים גדל בה דור שממש, אבל ממש, לא מבין,למה יש אנשים שחושבים שהם הרעים בסיפור הזה ולמה מאיימים להם על החיים. המונדיאל, מתוקף היותו מונדיאל, היה יכול להיות בית ספר מצוין. לקרב בין אוכלוסיות או סתם ללמד שיש מדינות מוסלמיות (כמו טורקיה וסנגל שהגיעו לרבע הגמר), שהן מוסלמיות לייט, מדינות שההצלחה שלהן יכולה לגרום לילדים מוסלמים ברחבי העולם (וגם באמריקה) לפתח הערצה כלפי סוג אחר של סלבריטיס. אבל אמריקה לא רואה את הדברים הללו ממטר. אמריקה, עם מנהיג שגורם לכמה אנשים כאן להתגעגע לניקסון, רואה עכשיו רק את הראש של המנהיג העיראקי. למונדיאל אין שום כוח לרגש חברה שבעה, שכבר לא מתרגשת מכלום.
ביום שבו הודחה ארה"ב מהמונדיאל, יצא דו"ח חדש לאוויר העולם. ארה"ב,כך מתברר, היא אחת משש המדינות היחידות בעולם שמוציאה להורג ילדים מתחת לגיל 18. יחד עמה נמצאות: פקיסטן, אירן, ערב הסעודית, ניגריה ותימן. כמו במונדיאל, גם בדו"ח, אמריקה נמצאת הרבה לפני חמש המדינות הללו. בלהרוג ילדים היא מספר אחת בעולם.
אם אנחנו לא שם, זה לא קיים
24.6.2002 / 11:26