מעבר לכדורגל נטו

אני, כמו רבים אחרים שהם לא איטלקים, שמחתי מאד כשוואן הקוריאני נגח את שער הזהב הנהדר והכל כך מגיע (יש מגיע בכדורגל) לזכות המארחת המפתיעה מקוריאה. שמחנו כי ראינו היום משהו אחר, משהו מסעיר שיש בו מעבר לכדורגל נטו גם אומץ, יופי, שמחה והרבה מאד שכל.

איטליה הגדולה שיחקה היום בשביל לא להפסיד, נקודה. האשליה שגם דל פיירו גם טוטי וגם ויירי בהרכב אז איטליה בהרכב התקפי, התבררה מהר מאד כבולשיט. המערך שהציב טראפטוני הורכב מארבעה שחקני ההגנה, שלושה קשרים אחוריים, שני קשרים קדמיים, וחלוץ בודד(4:3:2:1). זוהי שיטת משחק די חדשנית שמשתמשות בה בעיקר קבוצות שרוצות להתגונן ולנצל את המערך הגמיש הזה
א. בכדי להחזיק יותר בכדור
ב. לשחק מתפרצות בעיקר דרך החלוץ (ווירי) תוך הצטרפות מהירה של שני הקשרים הקידמיים (טוטי ודל פיירו).
ג. להתגונן תוך שימוש בכל שחקני השדה כשהחלק הקידמי משמש קו הגנה ראשון.

המערך הזה מצריך משמעת טקטית יוצאת מן הכלל מכיוון שהשחקנים צריכים להקפיד על מספר כללים, שאם מפרים אותם חוטפים בראש. הכלל הראשון הוא חזרה מהירה לעמדות מוצא הגנתיות לאחר שמסתימת התקפה. לדוגמא: ויירי חייב לחזור במהירות לאזור מרכז המגרש, שם הוא אמור להפריע ולמנוע מבלמי היריב להניע את הכדור ולצאת קדימה. טוטי חייב להיות מאחוריו בחצי ימין ודל פיירו מאחוריו בחצי שמאל בכדי למנוע מהקשרים האחוריים של קוריאה לנהל את המשחק. ומאחורי קו ההגנה הזה פרושים שלשה קשרים אחוריים ימין אמצע ושמאל, ואם זה לא מספיק אז בסוף המבנה ישנם עוד ארבעה שחקני הגנה.

הכלל השני החשוב הוא שלא יוצאים להתקפה שניים שמשחקים על אותו צד בו זמנית, כלומר אם יצא מגן ימני להתקפה חייב הקשר הימני להשאר לסגירה, ובסך הכל לא לתקוף עם יותר מארבעה שחקנים כדי לא להיות חשופים למתפרצות של קוריאה.

אחרי השער המוקדם שמרה איטליה היטב על הכללים והחזיקה מעמד עד דקה מהסיום כשטעות באמת לא צפוייה ולא אופיינית לשחקן הגנה איטלקי כמו פאנוצ'י, הביאה את השיוויון הדרמטי (אבל בינינו, המתבקש). בהארכה קרה הדבר האחר המסעיר שדיברתי עליו בפתיחה, קוריאה שעשתה מאמצים אדירים במשך 70 דקות להשוות, לא הסתפקה בכך ובעידוד מדהים של הקהל הביתי, פשוט שיחקה כמו נבחרת מנוסה, מיומנת מהירה ונחושה – בדיוק מה שהיינו מצפים מאיטליה.

קוריאה הפכה את היוצרות וגרמה לאיטליה להיראות כמי שעדיף לה להגיע לפנדלים ואולי לעלות בפוקס לרבע הגמר. היא הניעה כדור מהר בין אחד לשני, פעם דרך האגפים ופעם דרך האמצע, היא לחצה את איטליה בשטח שלה ולא איפשרה לה להחזיק בכדור יותר משתי מסירות. כך יכולנו לראות שוב ושוב את שחקני ההגנה של איטליה משחקים ארוך על ווירי כי פשוט לא היה להם למי למסור.

שער הזהב ריחף באוויר ואכן, אחרי ההרחקה הלא מוצדקת של טוטי, דקה לסיום (כמה סימלי) הצליחה קוריאה להניע כדור מצד לצד ואז הגבהה נהדרת עם רגל הפוכה פנימה מה שמקשה מאד על שחקני ההגנה והנגיחה של וואן שהתרומם מעל מלדיני פנימה. אמרתי לפני כמה ימים יפן וקוריאה עד חצי הגמר, נשארתי אמנם רק עם קוריאה אבל יש על מי לסמוך.