גם אם הידטושי נקאטה הוא לא הסיפור של המונדיאל הזה (והוא לא), וגם אם נקאטה הוא אפילו לא הסיפור של הנבחרת היפנית במונדיאל הזה (והוא לא), נקאטה הוא הסיפור של הכדורגל היפני ואולי גם של העם היפני בעידן הזה. ואת הסיפור הזה (לפחות בחלקו) צריך לספר:
לפני שעזב את יפן והשתקע בפרוג'יה האיטלקית, הרגיש הידטושי נקאטה שהתקשורת היפנית נוטה שלא לפרש את דבריו כהלכתם. אז לפני משחק גביע העולם 98' הוא השיק את nakata.net בשביל לבטא את עצמו ללא הפילטרים של העיתונאים. מה שהחל כעמוד אינטרנט בודד, התנפח לממדים עצומים ונהיה לקונצרן תקשורת רב-לשוני. נקאטה כותב אימיילים למעריצים, משוחח על משחקים ועל בוטיקים בפאריס, והכל ביפנית, קוריאנית, סינית ואנגלית. הוא מציג באתר תמונות וקטעי וידאו, מארח צ'טים, מפנה גולשים לאתרים האהובים עליו ומבקש בכל לשון של בקשה לכתוב לו מכתבים אישיים. התופעה לא נעצרת כאן.
לפני משחקו הראשון בסידני 2000, קיבל נקאטה 10,000 אימיילים ביום אחד. ביום ממוצע נצפים באתר כ-700,000 דפים. מאז נוסד גם nakata.net TV - תוכנית כדורגל שבועית, nakata.net Mobile שירות סלולרי המספק הודעות טקסט והודעות קוליות מפיו של נאקאטה עצמו, nakata.net Kids סרטונים אנימציה לילדים, club.nakata.net - מועדון מעריצים פרטי המונה 8,000 חברים ואין לשכוח את הnakata.net.cafe - בית קפה בטוקיו, שפועל ברוחו. נתון אחרון לסיבור האוזן: 30,000 יפנים ביקרו את נקאטה בפרוג'יה (עיר המונה 351,000 תושבים) בעונתו הראשונה. מותג לכל דבר.
אז מיהו הידטושי נקאטה? גדול שחקני הכדורגל היפניים בהיסטוריה. נקודה. "נקאטה סוחב את הנבחרת היפנית כולה על כתפיו", "אלוהי הכדורגל היפני", "נקאטה הוא הכדורגל היפני" בחברה תמימה כמו החברה היפנית ביטויים כאלה הם עניין שבשגרה. כשהגיע בגיל 21 לליגה האיטלקית, ב-24 ביולי 1998 עצרה אומה שלמה את נשימתה. נקאטה היה לסנסציה ספורטיבית, אדם נרדף עלידי כלי תקשורת ומעריצים, שראו בו ביטוי לפוטנציאל הטמון בארצם. הקיצר, סלב. סופר סלב. "אין ספק שנקאטה היה מעל כולם בליגה היפנית", אומר עיתונאי ספורט בכיר ביפן, "אבל ב-98' הוא הוכיח ששחקן יפני יכול לשחק לצד הטובים ביותר באחת הליגות הטובות באירופה."
אבל, נקאטה של היום הוא גם, ואולי קודם כל, איש עסקים. יותר מכל כדורגלן אחר על הפלנטה. השוק האירופי לא יכול בכלל להתחיל ולהתחרות עם השוק היפני בפרט והמזרח אסיאתי בכלל, ועל איזושהי השוואה לאנרגיות ההערצה המזרח-אסיתיות אין בכלל על מה לדבר. כל מי שראה בימים האחרונים מפגני תמיכה על סף הפשיזם בנבחרת דרום קוריאה מבין שאין מקום להשוואה. את מי נקאטה מפרסם? את מי לא - "סובארו", "קאנון", "מאסטרקארד", "פילה" ועוד. ובכל זאת, נקאטה הוא גם בן אדם. הוא מעיד על עצמו כפריק MTV ומאנגה. הוא חי בשביל נקניקיות, ספרי הארי פוטר ואופנה איטלקית. הוא מבלה חמש שעות בממוצע באינטרנט. הוא בן 25 והוא בחור יפני רגיל לחלוטין.
עבור מי שעוקב ברצינות אחר נקאטה בשנים האחרונות, השינוי שחל בשחקן ובאדם הוא דבר שקשה להתעלם ממנו. במשך שנים היה נקאטה אדם מסתורי מאוד עבור התקשורת. הוא נמנע מראיונות וגילה מעט מאוד רגשות במהלך משחקים. ארבע שנים מאוחר יותר, נקאטה הוא אחד מחמש הכדורגלנים העשירים בעולם (וזה בדוק) אבל גם אדם סימפטי הרבה יותר. הוא מקשקש בשלוש שפות שונות (יפנית, אנגלית ואיטלקית), הוא חוגג עם חבריו לאחר כיבוש שערים, ואלוהים, הוא אפילו שר את ההימנון היפני.
"קשה למצוא את המילים לתאר את עצמי," אמר פעם נקאטה בראיון, "אבל יש כמה שמביעות את מה שאני מאמין בו: חופש, סקרנות, אתגר וידע". איך זה יעבוד מול הטורקים עדיין לא ברור, אבל התופעה, וזה כבר ברור מזמן, היא כאן בשביל להישאר.
ונקאטה בו יומם ולילה
16.6.2002 / 18:58