מגיע לשמעון עוד גביע

לא חובה לאהוב, לא חובה לאהוד, אבל חובה להעריך את המושג הזה שנקרא מכבי תל אביב בכדורסל. המותג הזה כבר מזמן חרג מהמאפיינים של מועדון ספורט עם קהל אוהדים. איך שלא נבחן את הסוגיה, מכבי תל אביב זה מועדון הספורט היחיד בחברה הדמוקרטית בעולם שבין נכסיו הוא יכול לציין גם מדינה.

שמעון מזרחי יושב ראש הדירקטוריון, מנהל את ההצגה הזו מעונת 1969/70 ובאותו להט שאיפיין אותו כאשר נקרא להציל את המועדון (אז מחלקה) שהפסיד תואר אליפות להפועל תל אביב. הוא השקיף מהצד בהתמוטטות של הפועל ת"א, הפועל ר"ג, הפועל חיפה, הפועל עפולה/העמק, הפועל חולון ומכבי ראשל"צ - קבוצות מקומיות שליושבי הראש שלהם היה חלום להיות שמעון מזרחי. יש לו חשבון פתוח עם גליל עליון, על התאונה המצערת בעונת 1992/93, שהתבטאה באיבוד התואר. הוא כמעט בא על סיפוקו העונה, אבל השר מתן וילנאי הבטיח להזרים חמצן כלכלי למועדון הזה. מזרחי יודע שזה זמני, שהם חייבים להתרסק.

מאז שנכנס דייויד פדרמן למעורבות פעילה במועדון ובהמשך לשותפות בחברה המסחרית שמפעילה אותו, היו הערכות שמאפיינים עסקיים יתפסו את מקומה של הפנאטיות שעטפה כל התבטאות של מזרחי ושמלוק (שמואל מחרובסקי) ובהמשך מוני פנאן. פדרמן אולי חושב אחרת מהמייסדים, אבל הרצון להיות הטובים ביותר שיש, הביא גם אותו להצביע בעד החתמת נייט האפמן, על אף שהיה ידוע מראש שהמהלך הזה יביא את מכבי להפסד כספי ניכר.

החברות בדירקטוריון של מכבי מתעלה על פני כל שיקול אחר. היריבות העסקית בין דייויד פדרמן למיכאל שטראוס בשליטה על חברת עלית, לא מנעה מהשניים לשתף פעולה במעבר של מכבי מעמותה לחברה כלכלית. אבל על אף כל השינויים שנעשו בתוך הבית מבחינה אירגונית וכלכלית, לא היתה פגיעה במעמדו של מזרחי, שבצוותא עם מוני פנאן והמנכ"ל אמי אשל, מנהלים את העניינים היומיים של מכבי.

מזרחי כותב מינשרים לאוהדים לפני כל משחק ביתי ביורוליג. לעיתים הוא לא נותן למציאות שיצר להפריע לו, אלא ממשיך לנסות לשכנע את קוראיו בצדקת דרכו. לפני המשחק הביתי נגד טאו מויטוריה (6.3), הוא קבל בעיני המנויים על העיוות שנוצרה בארץ בענין הפחתת מספר שחקני הבוסמן משניים לאחד. הוא רק לא ציין שהוא חתם על ההסכם עם אירגון השחקנים שהגדיר את מיכסת הבוסמנים. מצד שני כאשר מכבי החתימה את ניקולה ווייצ'יץ' אחרי שרכשה אותו בקרואטיה ולבסוף נאלצה להשאיל אותו לוילרבאן, זה כאב, אין ספק. בנוסף הוא קבל על העובדה שבטאו ויטוריה משחקים חמישה מתאזרחים. הוא לא ציין בפני הקוראים שבקבוצתו משחקים שבעה שחקנים שלא נולדו בארץ והגיעו אליה כבוגרים. בקיצור הכל תלוי מאיזו עמדה בוחנים את המצב.

הערב כל הלהקה הזו מתייצבת למבחן נוסף - הפיינל-פור השישי של המועדון. ניצחון על פנאתינייקוס, ומכבי בגמר האלופות העשירי שלה ב-25 השנים האחרונות - הישג חסר תקדים בכדורסל האירופי - שספק רב אם מועדון כלשהו מסוגל להגיע אליו בשנים הקרובות.

אם מזרחי, פנאן, פדרמן, שטראוס, אשל ונמי גולדשטיין - חלק מחברי הדירקטוריון - היו עולים לפארקט, ללא שום קשר לתוצאה הסופית, אפשר היה לומר שהחבר'ה בצהוב הקיזו דם על הפארקט. אבל כאשר עולים השחקנים, חברי הדירקטוריון יכולים רק להתפלל, כי הם מצידם עשו את המקסימום.

הערב נדע סופית אם נייט האפמן הגיע לבולוניה במעמד של משתתף או במעמד של מתחרה. הסקאוט'ס ביציעים יודעים עליו הכל, הם רק רוצים להיות בטוחים שיש בו את החומר של שחקן שמסוגל להתעלות במשחקים גדולים. אריאל מקדונלד שהיה מוכן להיות 'שאהיד' אם היה פלשתיני, יכול למצוא תחליף באמצעות פיצוץ חיובי של יכולתו מול היריבה היוונית. אמנם ישראל היא מדינה בה ניתן לומר הכל וגם תמיד יהיה מי שיקשיב, אבל כאזרח במעצמה ששכלה אלפי חללים ב-11 בספטמבר, חייב היה אריאל לשקול מילים. כאשר ידונו במכבי על הארכת חוזהו, ההתבטאות הזו תובא בחשבון.

חוסיין בשוק הדהים בויטוריה, הערב יש לו הזדמנות בלתי חוזרת להשתלט על עמדת שחקן הציר של מכבי בעונה הבאה. מספרים כמו אלו של ויטוריה - 14 נק' ו-12 ריב' - יכולים לשכנע את בלאט להמר דווקא עליו.

פיני גרשון, שהוביל את מכבי לשתי הופעות בפיינל-פור, אמר בשתיהן שבטורניר לא מנצחים מחוץ לקשת אלא בתוך איזור הצבע. דייויד בלאט לבטח הפנים את המסר. בלאט יהיה ה'רוקי' בין ארבעת המאמנים עתירי הניסיון, והמאמן היחיד מבין הארבעה שהגיע לפיינל-פור, על אף שקבוצתו סיימה את השלב המוקדם במקום השני בבית. אובראדוביץ' בהופעה שמינית בפיינל-פור ועם ארבעה תארי אליפות, מייק ד'אנטוני עם עבר ב-NBA ואטורה מסינה, הניף בעונה שעברה את גביע היורוליג.

בלאט, חסיד שיטת הרוטאציה מודע לחשיבות שחקני הספסל. עובדתית, לנדב הנפלד וגור שלף היתה תרומה מכרעת בפיינל-פור של הסופרוליג בפאריס 2001. אמנם הנפלד מסיים עונה אירופית עם המספרים הנמוכים ביותר בקריירה שלו שהחלה במכבי ב-1991, אבל החשיבות שלו על הפארקט מכרעת, לפחות הערב בניטרול של בודירוגה או כל יווני אחר.

אבל הנתון החשוב ביותר הוא ההופעה הקבוצתית. שחקני מכבי חייבים להשאיר את האגו בבחדר ההלבשה, ואם הם לא יודעים איך, שישאלו את הקפטן נדב הנפלד.

שמעון מזרחי ושות' הביאו בחשבון שהעונה תעדר הקבוצה מהפיינל-פור, אחרי שני השיאים בעונות הקודמות. ויטוריה היתה התעלות יוצאת מן הכלל, וקשה יהיה לשחזר את המפגן הערב בבולוניה. אבל יתכן שאפילו 90%-80% מהיכולת בויטוריה תספיק מול פאנתינייקוס, כדי להגיע לגמר.

נכון שמזרחי, פדרמן ופנאן דומעים מאושר בכל עונה כאשר הם גוזרים רשתות בטקס השגרתי הזה של אליפות המדינה, על אף שהם מתמודדים מול אויר. אבל אם יש פעולות שמזרחי אוהב במיוחד, הן שיחות הטלפון מרוה"מ (שלושה התחלפו בשלושת טורנירי הפיינל-פור האחרונים), הטיסה הביתה עם גביע אירופי, וההילולה בכיכר רבין.

לא חייבים לאהוב את הדרך של שמעון מזרחי, אך אין ספק שחובה להעריך את האיש שמהוה כאן 32 שנה אי של יציבות. בריה"מ התפרקה, גרמניה התאחדה, סאדאם חוסיין שוב מאיים לשגר טילים, אוסלו זה כבר לא הסכם וגם לא בית קפה בצפון ת"א, כדורסל ישראלי זה בכלל אניגמה. אבל רק שמעון מזרחי, ביציבות נדירה מסתער בכל אוקטובר על אירופה.

מגיע לו עוד גביע.