וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רק פראייר ישלם 4 מיליון דולר על בניון

24.2.2002 / 15:52

יכול להיות – למעשה, קרוב לוודאי – שהידיעות על ההרהורים השניים שיש ליעקב שחר באשר להארכת החוזה של בניון, הן לא יותר מאשר מהלכים טקטיים לשיפור עמדות בפתח המשא ומתן העתידי על השחקן המדובר ביותר בישראל. בניון, זה שלוש שנים, נהנה ממשכורת חייל (באופן רשמי לפחות), מרגיש – ובצדק – מקופח. ככוכב על בכדורגל הפקה פקה שלנו הוא מרגיש שתוגמל פחות מטל בנין ואבי נימני, שני המיליונרים מתל-אביב, אשר בכל האמור לתרומתם היחסית לקבוצתם, לא עולים עליו. גרוע מזה, בקבוצה שלו (ומכבי חיפה היא הקבוצה של בניון) הוא אינו המוביל ברשימת מקבלי השכר ואם רישומו כחייל היה תירוץ הולם עד היום, הרי שבעונה הבאה, בניון יבקש לא רק להשוות את תנאי שכרו להללו של בנין ונמני – לפחות (קפיצה של כמעט 400 אלף דולר לסביבות ה-700 אלף), אלא גם לקבל ריבית על השנים בהן חיכה לתורו בשקט.

אבל העניין מורכב מעט יותר מענייני משא ומתן. בניון היה אמור לעוף מכאן לריאל מדריד ביום בו צה"ל יחתום לו על פנקס השחרור משרות סדיר. לפי התוכנית המקורית – הסוכנים המובילים ביבשת היו אמורים לעמוד בתור אצל דודו בניון, אלי זינו ויעקב שחר כדי לתווך בין בניון לענקית כדורגל אירופאית. במושגים הלקוחים מעולם הבקר – שלוש השנים האחרונות היו תקופת השבחה עבור בניון.

אלא שאל מה שהיה נכון בגיל 16 ולא השתנה – הילד כשרון על – התווספו מספר גורמים אשר שינו במעט את התמונה ואת תחזיות גריפת הרווחים של כל האוחזים ביוסי. בניון, בנוסף ליכולת מבריקה על המגרש, הפגין גם מניירות מוגזמות של כוכב שהנוזל ההוא עלה לו לראש. גרוע מכך, שמו נקשר ביותר מדי שערוריות הנוגעות ליחסים עכורים עם חבריו לקבוצה, עם מאמנים (פרשת אלי כהן אינה סתם עוד אירוע בקריירה של השניים), עם הקהל, עם התקשורת וכמעט עם כל מי שנותר. הילד יצר לעצמו שם של פרובלמטור.

מבלי לגלות לאיש את אמריקה, בניון אינו הכשרון הגדול היחיד המסתובב כיום ביבשת. עיניהם של הסקאוטרים לטושות לדרום אמריקה, לאפריקה ולמזרח אירופה, שם ניתן למצוא כשרונות גדולים לא פחות מילד הפלא מדימונה, ללא מניירות הכוכב ולרוב גם, במחירים שאינם מעוררי גיחוך. אם זינו ושחר מאמינים באמת שימצאו קבוצה שתסכים לתג המחיר של 4 מיליון דולרים, שיבושם להם. רק פראייר ישלם כזה סכום על שחקן מוכשר, עם גליון מגרעות מכאן ועד הודעה חדשה.

השלטון של בניון בליגה הישראלית אינו מלמד דבר על סיכויי השתלבותו באירופה. הפרמטרים הטובים יותר הם הופעותיו בנבחרות השונות ובמשחקי המועדון באירופה. ואם בנבחרות הגילאים ובנבחרת הצעירה בניון הזדהר מעל לחבריו – הרי זה אישוש נוסף לטענתו של זלצר כי מבחינת הכשרון, בניון לא נפל (בשעתו) אפילו מאואן. אבל המעבר לליגה של הגדולים – למשחקי הנבחרת, שם הירארכיות ברורות, יחסי אנוש רעועים ופוליטיקה בשפע (שלא לדבר על רמת כדורגל תחרותית יותר) הוכיחה כי בניון עדיין אינו מוכן למעבר המלא, בוודאי לא בסטטוס של כוכב. בכל משחק תולות כותרות העיתונים את התקווה בו, ובכל פעם מחדש הוא מצליח להוכיח שהכותרות גדולות עליו. גדולות מאוד.

בניון יתחזק פיזית, ילמד אפילו משמעת טאקטית ברמות הגבוהות ביותר, אין ספק. אבל לשאלה האם יצליח להשתחרר ממניירות הכוכב, להפסיק להאמין למה שכתוב עליו בעיתונים, וחשוב מכל – להוכיח כי הוא באמת בשל למעבר לרמות התחרותיות והגבוהות ביותר, עדיין לא ניתנה תשובה של ממש. עד שזו לא תינתן – במגרש – קשה יהיה להאמין כי הידיעות על המעקב של מילאן אחרי בניון יתממשו לדבר מה רציני וגם אם כן, אם בניון בשל לעונות המחשלות והקשות שצפויות לו עד שייהפך לשחקן לגיטימי בדרגים הגבוהים.

הקונצנזוס בין אוהדי ואנשי הכדורגל בארץ מדבר על כך שבניון שייך מבחינת הכשרון למועדון הסגור של רביבו וברקוביץ. אבל נדמה כי מבחינת האופי, דרך ההתנהלות – למרות המגרעות של השניים – ויכולת ההתמדה, בניון נופל מהם בהרבה. הכדורגל הישראלי רווי בסיפורי כוכבי על שהגיעו לאירופה, נבהלו וחזרו לדשדש בביצה – משה סיני, איציק זוהר, רק לציין שניים. בניון נתקל בנעוריו, באייאקס, רק בדוגמית מהקשיים שצפויים לו ואם לא יוכיח – לעצמו בעיקר – כי הוא אדם אחר, בוגר יותר, אז אין על מה לדבר.

ובינתיים, מכיוון שגם בניון מודע לספקות שהתעוררו לאחרונה בקשר אליו – הוא מדבר בקול רם על רצונו להישאר במכבי חיפה, המועדון הכי אירופי בישראל והמקפצה הנוחה ביותר לאירופה. נדמה לי שאם יעקב שחר יתעקש מאוד, הוא יגלה שבניון יהיה מוכן להבליג גם הפעם, על מה שלפני שלוש שנים נשמע בעיניו כבדיחה רעה. מבחינה זו – עמדת המיקוח הטובה יותר במשא ומתן נמצאת בידיו של שחר.

שתיים קטנות לסיום

1. למה רק ישראל כהן ? – האם לא ראוי שמישהו ירים את הכפפה וישאל מספר שאלות נוקבות גם את ערן פרוסט. לאורך השנה הגנתי בתקיפות על זכותם של השופטים לטעות. אבל השיפוט של פרוסט, למיטב הבנתי, מצריך גם הוא מספר הבהרות. למטבע הזה יש שני צדדים.

2. והיה אם? והיה אם יגלו שישראל כהן מכר. (חס וחלילה) מה אז? יסגרו את הליגה? יקפיאו את הירידות? (כפי שהציע פניג'ל) יזמנו את המשטרה להעמיק ולנבור בתוך תיבת הפנדורה? אתם הרי יודעים שלא – ירחיקו את ישראל כהן לצמיתות וימשיכו כאילו כלום. פשוט, כי ככה זה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully