המסורת והניסיון. אלה הגורמים שעשו את ההבדל בין נבחרות הטניס של שוודיה וישראל, והניצחון השוודי הוכיח שבמקרים רבים שתי נקודות אלה עדיפות על התלהבות וביתיות.
אין בכלל מקום להשוות בין הטניס השוודי והישראלי. מדינה שזכתה שבע פעמים בגביע דייויס,שהעמידה שחקנים כמו ברגלין, לונדקוויסט, בורג, אדברג, וילאנדר ועוד, היא אחת המובילות בטניס העולמי. למרות שהיום אין לה שחקנים בסדר גודל זה, היא עדיין אחת החזקות בעולם והופיעה אשתקד בשלב חצי גמר גביע דייויס. משום כך היא הייתה גם פייבוריטית לנצח ברמת השרון. ישראל בנתה על אנדיוני ודודי סלע שיעשו את העבודה על המגרש, ועל קהל הצופים שידאג לאווירה המתאימה ביציעים. זה כמעט והצליח, אבל כנראה שלא לקחו בחשבון את הניסיון וקור הרוח של האורחים.
הקפטן השוודי מאטס וילאנדר ויתר במשחק הזוגות על יונאס ביורקמן, אחר משחקני הזוגות הטובים בעולם, כדי לשמור עליו רענן למשחק המכריע נגד הראל לוי. בסופו של דבר הסתבר שזה היה הימור מנצח. הניסיון שלו והיכולת לזכות בנקודות החשובות היו קצת יותר מדי עבור לוי, שחזר לנבחרת אחרי הפסקה של שלוש שנים. בסך הכל הנבחרת שלנו נתנה הופעה מכובדת והשחקנים הישראלים הציגו רמת טניס גבוהה שלא נפלה מזו של היריבים. אבל הניסיון העדיף והיכולת להתעלות גם כאשר נראה כי הם על סף משבר, עשו את ההבדל הקטן.
אבל לכל מי שעקב אחרי המשחקים משידורי ערוץ הספורט, נותר בוודאי הרבה תיסכול. זו הייתה אמנם הפקה גדולה, אלא שכמות המלל שנשפכה בשלושת הימים פשוט עבר את הגבול. אנשים חזרו על עצמם שוב ושוב בעיקר משום שנשאלו אותן השאלות חזור ושאול. גם המעורבות של השדרים והפרשנים עברה את גבול הטעם הטוב. כולנו רצינו לראות ניצחונות ישראלים, אבל לא ייתכן שהפרשן (שלמה צורף) יחלק הוראות לשחקנים במגרש שבלאו הכי אינם שומעים אותו. המילה "יופי" נשמעה בכל פעם שישראל השיגה נקודה, גם כאשר זו הייתה החטאה של אחד השוודים. גם השימוש בכל מיני מונחים מקצועיים שאינם מוכרים לצופים בבית היה מוגזם.
חמש הערות על סדר היום
1. בגלל גמר הגביע בכדורסל ומשחק גביע דייויס, הייתה התייחסות מועטה בתקשורת למשחקים של נבחרות הכדורגל נגד רומניה וצפון אירלנד. וטוב שכך. אמנם שתיהן ניצחו וזה תמיד חשוב. אבל קשה לומר שלמדנו משהו חדש על הכדורגל שלנו. משעמם וחסר ברק.
2. אפשר להבין את התיסכול של מכבי תל אביב אחרי אירועי גמר הגביע. אבל להמשיך ולדון בזה ולחפש אשמים גם אחרי הניצחון המוחץ על עירוני רמת גן, זה קצת מוגזם. לא מוטב להתרכז בהכנות לפיראוס?
3. מי שהיה צריך עוד הוכחות לכך שאריק זאבי הוא ספורטאי-על, קיבל אותה אתמול בפאריס שם זכה במדליית ארד. זה עדיין לא מבטיח דבר לגבי בייג'ינג. אבל כאשר אריק בשטח, הכל אפשרי.
4. לא אהבתי את הדיבורים של כמה מאנשי מכבי חיפה על כך שיש לשקול הענקת ניצחון טכני לקבוצתם בגלל הפסקת החשמל בטדי. דברים כאלה קרו גם במקומות אחרים בעולם. אפשר להטיל אולי קנס על בית"ר, אבל כל החלטה אחרת מאשר משחק חוזר, תהיה חסרת כל הגיון.
5. עוד מאמן כדורגל ישראלי יוצא לאמן בחו"ל. אייל לחמן ידריך את אלופה גאנה, ללא ספק אתגר גדול. אני מאחל לו הצלחה ונראה אותו מיישם את כל מה שהוא ניסה בחודשים האחרונים כפרשן טלוויזיה, ללמד את מאמני העל של אירופה.