צילום ועריכה: שי לוי
ארוכה הדרך לגן עדן
שלישי, 15:50. נהמת מנועי המטוס מתגברת ואנו מתחילים בתנועה. כמה שניות אחרי זה אנו כבר באויר, מתחילים את דרכנו הארוכה לצ'ילה. עד לנחיתה הסופית עוד נספיק לבקר בשוויץ, להחליף מטוס, להמתין מספר שעות, להמשיך לברזיל לעצירה קצרה ומשם לסנטייגו, צ'ילה. יוני לוי, שמונה מטעם עצמו על ספירת השעות המצטברות מאז עזבנו את ישראל, הגיע למספר המפחיד של 29 שעות בדרכים.
אנו יוצאים מהמטוס רק כדי לגלות שמזג האויר שהיה אמור להיות קייצי קיבל תפנית חדה לכיוון חורפי יותר - הפתעה ראשונה ובהחלט לא אחרונה לימים הקרובים. קצת אחרי החתמת הדרכונים, פגשנו את יורם לביא, המתחרה השני בקבוצה שהגיע הישר ממקסיקו. יורם, שנחת לפנינו, המתין לנו לטובת נסיעה משותפת ללה סרנה, העיר המארחת את הסיקס דייז של 2007. כשנכנסנו לחניה בבית המלון, מונה השעות עמד על 34. תענוג.
רעיון היציאה לסיקס דייז אינו חדש עבור רוכבים ישראלים בעבר יצאו כבר מספר קבוצות מישראל כשאת ההישג הבכיר ביותר הביאו אביב קדשאי, נדב לוגסי ורז הימן בשנת 2004, עת חזרו מפולין עם מדליית כסף בכיסם. רז, שהתחרה גם בשנת 2000 בסיקס דייז של ספרד, הצטרף השנה בתפקיד מנהל הקבוצה. על תעוד הארוע מופקדים שי לוי (וידאו) ועבדכם הנאמן (סטילס + טקסט).
צרות באות בצרורות
אין ספק, האמרה שבכותרת נדושה ושחוקה, אולם זכינו לחוות את העניין על בשרנו מספר פעמים. עוד בנמל התעופה, בדוכן השכרת הרכב, גילינו כי המיניוואן שהזמנו (ואף שילמנו עליו עוד בארץ) פשוט לא נמצא במקום. בדיקה במחשבי חברת ההשכרה העלתה אף יותר סימני שאלה... לבסוף, הוחלט על שידרוג תנאי השרות שלנו וניסאן פאתפיינדר צורף לקבוצה. חמש שעות מאוחר יותר, גילינו כי המלון המרשים שזכרנו מאתר מארגני הארוע התגלה כאסופת חדרים ברמה שאינה מתקבלת על הדעת. אין מיזוג, אין אינטרנט, אין ארוחת בוקר ורמת הניקיון הכללי בריצפה. למרות הכל ובעקבות השעה המאוחרת, נכנסנו למיטות.
יום המחרת (חמישי) טמן בחובו הפתעות נוספות. יורם, שהלך על העסקה הבטוחה של השכרת אופנוע ושרותי פיטס מק.ט.מ, גילה כי אופנועו אינו נמצא במתחם הארוע וגם זאת לאחר ביזבוז זמן יקר ונסיעות בחיפוש אחריו. בסופו של דבר יצאו נציג פיטס ק.ט.מ ויורם למקום סמוך וחזרו עם האופנוע. יוני לעומתו, בחר להתחרות על אופנוע מתוצרת סוזוקי, ובעקבות כך היה צריך לדאוג לשכירת אופנוע מיבואן סוזוקי בצ'ילה. עם ההגעה לסניף המקומי נשלחנו לאסוף את האופנוע ממחסני חברת המשלוחים, ואז חשכו עיננו. הכנת האופנוע והתאמתו לחוקי התחרות בוצעה בצורה חלקית בלבד והיה ברור כי כך לא נוכל לעבור את הבדיקות הטכניות.
מרגע זה החל מרוץ נגד השעון האופנוע הוכנס למוסך סוכנות סוזוקי בלה סרנה ושם הוחל בסיום הסבתו. יוני וצמד חבריו, יותם ונדב, שעשו הפסקה קלה בטיול הגדול שלהם בדרום אמריקה והצטרפו אלינו למשך התחרות, פקדו את הסוכנות כל מספר שעות, מפקחים על התיקונים ועוזרים לצמד המכונאים. במקביל, יורם מטפל באופנועו, מוודא את התאמתו האישית אליו ויוצא אל מסלול האימונים. בסופו של היום, הרבה אחרי שעות העבודה המקובלות בצ'ילה, יצא האופנוע מהמוסך. אל המלון, הגיעו יוני ויורם ברכיבה, עם שביב חיוך ראשון מזה כמה ימים.
סליחה, אני רק שאלה...
שישי, מוקדם בבוקר. נדב ויותם עומלים על הכנת ארוחת בוקר בעוד שאר חברי הקבוצה מסיימים את הכנת האופנועים. בסופו של דבר, גם שלב הדבקת המדבקות מגיע ומיד לאחר מכן אנו יוצאים לכיוון מתחם הארוע. בשעה 08:10 אנו נכנסים לבדיקות האדמינסטרטיביות רק כדי לגלות כי סיימנו אותן בתוך פחות מעשר דקות. בזמן שנותר עד תשע בבוקר, מועד פתיחת מסלול האימונים, אנו עוזרים לרז שיוצא לרכיבת הכרות עם מסלול היום השלישי והרביעי.
בשעה תשע בדיוק שיחרר יוני את מצמד הסוזוקי ונכנס למסלול האימונים. ההקפות הבודדות שעשה שיחררו כמה חיוכים (ממנו וגם מאיתנו הצלמים...) וגם סימנו את תחילת סיום הנאחס. 60 דקות בדיוק לאחר מכן נכנסו שני הרוכבים למתחם הבדיקות הטכניות. צוות הבוחנים הטכניים עודכן כי צמד הרוכבים הינם אלופים ישראלים ופעל בהתאם. ביינות לחיבוקים והחיוכים עברו שלל הבדיקות (ניירת, רעש וחשמל, סימון חלקים, קסדה) במהירות רבה וללא אף תקלה ובסיום ביקשו הבוחנים להצטלם עם הרוכבים. הפרק האדמינסטרטיבי הושלם.
יום שבת יוקדש כולו להכרות הספיישלים (עבור הרוכבים) ודרכי הגישה אליהם (עבור צוות הסיוע והתקשורת) ואילו בראשון בערב מתוכנן מצעד ססגוני בהשתתפות כל המשלחות מכל המדינות. למחרת, בבוקר יום שני, תחל התחרות באופן רישמי, למשך ששת הימים הבאים.
יציאת הקבוצה הישראלית מתאפשרת תודות לנותני החסות: ממס"י, סלקום, דנלופ, פול גז, עופר אבניר, אבזריון, סיסמטריק בע"מ, סימפלקס אינטראקטיב, שמחוני מקסיקו
* הכותב הנו עורך אתר הדו גלגלי הישראלי 'פול-גז'