מסי לא מגיע לפריז סן ז'רמן מרצונו, הוא נדחף אליה מאחר שהיא המועדון היחיד שיכול לקלוט אותו. הצרפתים קוצרים את פירות הדורסנות הספורטיבית שזרעו בשנים האחרונות. אולי דווקא ההגעה של הכוכב הכי גדול בכדורגל העולמי תפקח את העיניים למי שצריך
אחיו של קייליני הביא את הרוח של יובנטוס, הבעלים החדש משקיע מיליונים באיצטדיון מודרני, והקבוצה השאפתנית מייעדת לישראלי את תפקיד הכוכב הראשי. מיכאל יוכין על מה שמחכה ליונתן כהן בעיר המפורסמת בזכות המגדל העקום, ומייחלת לשוב סוף סוף לסריה A
האלופה תהיה קטלנית, אבל בינתיים סובלת מכמה בעיות בסגל. מכבי תל אביב לא מוכנה ומה צריך לקרות כדי שבאר שבע תרוץ לאליפות?
הצלילה של סטרלינג שגרמה לפנדל מול דנמרק הפכה אותו לקורבן הגדול והשכיחה מהתודעה הקולקטיבית את היורו המצוין שהוא נתן עם אנגליה. זה הרגע שיזכרו לו מהקיץ. אלא אם כן, הוא יעשה כותרות חיוביות בגמר מול איטליה. והוא בהחלט מסוגל לזה
היא לא רימתה, לא שיקרה, לא בגדה בערכי הספורט, אבל אחת הרצות המהירות בהיסטוריה לא תשתתף באולימפיאדה בגלל כמה ג'וינטים. איך אפשר שלא להשתגע מהסיפור של שקארי ריצ'ארדסון?
פול פוגבה. גארת' בייל. ניימאר, פאנדב, כל קרואטי בעולם. אין דבר משמח יותר מלראות כדורגלן שמגיע לשיא שלו דווקא בנבחרת הלאומית, ומשכיח לרגע את הסוכנים המעצבנים והחמדנים שלו. או בקיצור, כל מה שאין לנו בישראל
עד גיל 18, שיחק רובין גוזנס בקבוצת חובבים זניחה, בדרך כלל עם ריח חזק של בירה מפיו. סקאוט של ויטסה שינה את חייו, פטר בוס הסיט אותו לעמדת המגן שמאלי, ואטאלנטה שידרגה אותו לשחקן אגף מוביל באיטליה. עכשיו הוא לוהט באליפות אירופה
הוא הגיע כנער בן 19, עם תג מחיר גבוה וכרכש חריג מאוד בעידן פלורנטינו פרס, אבל השתלב ללא רגשי נחיתות, הפך לדמות דומיננטית וצמח בהדרגה לאחד הסמלים החשובים בתולדות ריאל מדריד. כעת סרחיו ראמוס נפרד, וזה עשוי להיות העיתוי הנכון עבור כולם
תומאס טוכל לא דמיין את המשחק ללא אנגולו קאנטה, הימר בתבונה על קאי האברץ וקטף את הגביע. גווארדיולה איבד קשר למציאות, הלך על מערך הזוי ללא קשר אחורי אשר לא נוסה בעבר, וקיבל את העונש הראוי. רק חבל על קווין דה בראונה. יוכין מסכם את הגמר
בוכים איתם, צוחקים עליהם, העיקר שבוכים וצוחקים: בזמן שהיציעים הריקים בכדורגל העולמי מעוררים שיממון, רגעי השיגעון של מכבי חיפה ואוהדיה הצליחו לרגש מדינה שלמה. כך נראים ימי השיא של הכדורגל הישראלי
היא מעולם לא העפילה לגמר כלשהו, והפנדל המוחמץ של ארסנל ב-2006 הרגיש כמו קללה איומה. כעת, אחרי שהדיחה את אותה ארסנל בחצי הגמר וניצחה את מנצ'סטר יונייטד בדו קרב פנדלים ארוך במיוחד, יכולה ויאריאל לנשום לרווחה ולחגוג. וכמה סמלי שזה קרה דווקא מול הגלייזרים
עם מעורבות ישירה ב-5 שערים נגד רומא אתמול, אדינסון קבאני בן ה-34 הדגיש שוב את עוצמת הפספוס. הוא היה צריך להגיע למנצ'סטר יונייטד הרבה יותר מוקדם, ולא לעונה אחת. לפחות יהיה לו צ'אנס להיפרד עם תואר אירופי. תיהנו ממנו כל עוד אתם יכולים
אחרי ההדחה ברבע גמר ליגת האלופות באוגוסט, ביקרה קשות אשתו של אולכסנדר זינצ'נקו את פפ גווארדיולה. אמש נכנס האוקראיני כחילוף היחיד של התכולים והביא למפנה במשחק בחצי גמר ליגת האלופות. אז מי אמר שהוא יכול לשחק במנצ'סטר סיטי רק בפלייסשטיין?
זה היה שבוע שבו החרא צף: נשיא ריאל מדריד חושב שכדורגל זה משעמם. נשיא אופ"א חושב שהיו"רים "נחשים וחמדנים". יורש איטלקי מפונק משתף פעולה עם מיליארד מהמפרץ ומשקר לחברו. האמת התגלתה: הם נוכלים, אנחנו הפראיירים
הוא הבקיע את השער הדרמטי בתולדות הפרמיירליג כבר בעונתו הראשונה ב-2012, וכעת הוא גם האחרון מהסגל ההוא שיעזוב את מנצ'סטר סיטי. ההחלטה להיפרד הגיונית לאור גילו ומצבו הבריאותי, וכעת נותר רק אתגר אחד - לקיים את ההבטחה ולזכות בליגת האלופות
הוא כמעט נופה מהאקדמיה של שאלקה בגיל 15, התייבש בשולי הסגל עד גיל 20, היה קרוב מאוד לעבור לליגה השניה ולהיעלם, ואת המקום בנבחרת קיבל בגלל התאבדות טרגית ופציעה אומללה. למנואל נוייר היה הרבה מזל, אבל הוא ידע לקחת את הצ'אנסים - ועוד איך ידע
אם כלפי הקבוצה שלו האוהד מחפש רומנטיקה ויודע להפגין חמלה ואהבה חסרת תנאים, הנבחרת זוכה ליחס אכזרי, הלקאה עצמית ולא מצליחה לצאת מהמעגל השלילי. הגיע הזמן לשחרר את הייאוש והרוע, ופשוט לוותר
האם הגיוני ששחקן מבני סכנין יירד על בלם ברצלונה ויאמר שהוא "גמור"? כשסארי פלאח מבקר את קלמון לנגלה, הוא למעשה נותן הכשר לאוהדי ספורט לקטול את גיבוריהם: אז מה אם אתם טובים יותר ממני, יא אפסים
הוא בילה חודשים בכיסא גלגלים בגיל 15, ורופאים טענו שלא יוכל ללכת יותר, אבל פרלאן מנדי חזר עם המון כוח רצון וחיוך שובב שמזכיר את אלילו רונאלדיניו. כמו מרסלו, הוא מגן שמאלי תוקף, ויש לו גם רגל ימין נהדרת. תשאלו את אטאלנטה
הקטטה והמוכטה. הקללות והראסיה. אחת לשבוע עיני האוהדים נשואות לבית הדין בתהייה כיצד המשפטנים המכובדים ייקחו רגעי כדורגל קטנים, וינפחו אותם מעבר לכל פרופורציה. אז מי מרוויח מזה, מה הנזק, ולמה זו גם קומדיה וגם טרגדיה?
העימות החריף בין איברהימוביץ' ללוקאקו היה יכול להיות רגע נחמד של כדורגל, אבל במקום להמחיש את האמוציות והמחויבות לדרבי, הוא מהר מאוד התגלה כמאבק אגו, ורק חשף עד כמה זלאטן שחק את התדמית שלו
הוא לא החמיץ משחק של הקבוצה מגיל 4, קישר בין המועדון לאוהדים וערך לשחקנים החדשים של בורוסיה סיורים ברחבי העיר. על הדרך הוא זכה בשתי אליפויות, הגיע לגמר ליגת האלופות והניף את גביע העולם. סיפורו של אחת הדמויות הרומנטיות בכדורגל - למרות התדמית שהתקלקלה
מלך שערי צ'לסי בכל הזמנים האמין שהעיתוי לקבל את התפקיד נכון, והעונה הראשונה רמזה כי צדק, אבל אז הגיע משבר הקורונה שפגע בו משני כיוונים - ואפילו הסמל הגדול של הבלוז נוסף לרשימת המפוטרים של אברמוביץ'. אז למה הקדנציה של טוכל צפויה להיות קצרה עוד יותר?
