הבעיה הגדולה ביותר של ליברפול במהלך הבצורת הארוכה ללא תואר האליפות היתה מנטלית. החיוך של המאמן הגרמני, אשר מקדש עבודת צוות בכל הדרגים וכובש את הקהל בזכות הכריזמה שלו, עזר לרפא את הפצעים ולהחזיר את האדומים לגדולה. יוכין על מאמן דגול, ופסיכולוג דגול לא פחות
על רקע אקטיביזם גדול של המקבילים להם מעבר לים, הספורטאים הישראלים מתעקשים לשמור על דממת אלחוט בנוגע לכל דבר חשוב שמתרחש סביבם. נמרוד עופרן מבקש: תשתקו כמה שאתם רוצים, אבל אל תקראו לעצמכם מודלים לחיקוי רק כי הצלחתם לא-לשכב עם קטינה בת 15
"פלייאוף התיקו" משעמם. כל קבוצה מדכאת בדרכה הייחודית. הנבחרת לא מעניינת נפש חיה, והפרשות לא נגמרות. הכדורגל הישראלי חזר בצורה רעה מפגרת הקורונה, מה הפלא שהיחידים שפורחים הם הלוזונים
אסי בוזגלו הוא כדורגלן טיפוסי, מלך הבועה שמשתלט על חדר ההלבשה. קוז'יקרו הוא כדורסלן טיפוסי, שמצטייר כמתנשא גם אם אין לזה שום ביסוס. וג'רבי? רק ממחישה עם אילו אתגרים נאלצים להתמודד ספורטאים אולימפיים. כך הסטיגמות והקלישאות הספורטיביות משתקפות ב"הישרדות"
הוא לא החמיץ דקה כמגן ימני בעונה שעברה, ופפ גווארדיולה ראה בו בלם עילאי, אבל בשורה התחתונה יוזואה קימיש היה ונשאר קשר מרכזי. עם ניהול משחק מופתי, כושר פיזי עילאי, הספק עבודה נדיר ומנהיגות, הוא היה ראוי לכבוש את שער הניצחון במשחק העונה בבונדסליגה
איך ייתכן שמייקל ג'ורדן, זכר אלפא, הגבר האולטימטיבי, הספורטאי הכי אכזר וקר רוח של דורנו, מרשה לעצמו להתפרק לעיני כל העולם ולהתייפח בבכי? ככה זה כשאתה בוער מבפנים, במערבולת רגשית מעוררת קנאה, וקצת רחמים
איך מגדלים מייקל ג'ורדן? מה אפשר ללמוד מאבא שלו? מה הוא בדיוק עשה או לא עשה שם, איך אפשר ליישם את זה על ילדינו המפונקים, והאם זה תואם את מה שאמרה הפסיכולוגית? הלקחים החינוכיים שכל אבא יכול ללמוד מ"הריקוד האחרון"
אנשים פה רואים ליגה בלארוסית, לעזאזל. ממלאים ווינר על קבוצות שלא קיימות. חיים רק על חידונים וסקרים וציוצים של מוטי דניאל. מרגלים אחרי הכדורגלנים כמו אקסיות קנאיות, לראות מה הם עושים. בהתחלה החיים בלי כדורגל היו אומללים, לאחרונה זה נהיה מסוכן
זה עשור שיצר קבוצות מיתולוגיות. מכבי חיפה הייתה בשיא שאי אפשר לשחזר. בית"ר מאז לא חזרה ליהנות. הייתה תחושה של צמיחה, התקדמות, כוכבים. שנות ה-90 היה הדור האופטימי האחרון בכדורגל הישראלי
שלום כדורגלנים, ברוכים הבאים לעולמנו. עולם של חוסר ודאות כלכלית, חרדות בנוגע לעתיד, דאגות קיומיות, קיצוצי שכר ומיתון. זה הזמן להיכנס לפרופורציות, לזכור את מקומכם ולהבין מה עובר עלינו, האנשים שמממנים אתכם
הוא החל לעשן בגיל 14 כשעבד בלילות במפעל, התואר הראשון שלו היה בהוקי קרח, עיתונאי שלא הבין בכדורגל כמעט הפך אותו לאויב האומה, ואת כדור הזהב קיבל על סמך מחצית אחת במשחק ראווה. מיכאל יוכין עם סיפור החיים המיוחד של הפנתר השחור, לב יאשין, במלאת 30 שנה למותו
שמו של חסוס קורונה המקסיקני זוהה עד לא מכבר בעיקר עם מותג בירה שאילץ אותו פעם להמציא כינוי חדש. כעת, בדיוק כאשר נסק לגבהים חדשים במדי פורטו בדרך לאליפות אפשרית, הוא נעצר על ידי נגיף הקורונה. האם חלום ברצלונה עדיין אפשרי?
למה מינוי מאמנים נראה כמו שליפה מהמותן? איך קבוצות שמביאות כמה מאות אוהדים מקבלות מיליוני שקלים, ומה הטעם בקיומן? ואיך זה קשור למראדונה ונאפולי? על עוד שבוע שבו הכדורגל התנגש עם ליגת העל
הוא כמעט הביא ללאס פלמאס ניצחון ראשון בהיסטוריה בברנבאו. הוא גבר על ריאל מדריד בחוץ עם בטיס פעמיים ברציפות. בגרדיאן אפילו ביקשו ממנו לתת עצות לליברפול לקראת גמר ליגת האלופות מול הלבנים. אולם עכשיו, כמאמן ברצלונה, האתגר של קיקה סטיין שונה לגמרי
הצהובים הפכו לקוסם שמכור לטריקים של עצמו, ומול אולימפיאקוס שוב חפרו בור מספיק עמוק כדי שיהיה מספיק מרשים לצאת ממנו. שתי דקות לסיום ספרופולוס צעק "אברקדורסי" ובפעם הרביעית ברציפות הקבוצה רשמה ניצחון שהוא קודם-כל דרמה ורק אז כדורסל
2.21 מטר, 54 בנעליים, 5 חסימות, 31 דקות של שינויי זריקות, 10 ריבאונדים - כולל זה שגמר את הסיפור. בבית הצהובים הצליחו להסתדר עם הכול, אבל ריאל מדריד ובמיוחד אדי טבארס, גיהנום לסלפי, היו משוכה גבוהה מדי. אורן יוסיפוביץ על ענק, ודני
הספתח של אמארה בהיכל - עם דמעות ויראליות בשידור חי - רק מגביר את ההמתנה למשחק בו יטביע חותם אמיתי. נגד ריאל זה לא קרה, אבל התנהלותו גורמת להאמין שהצהובים עוד יקבלו ממנו "רגע יד אליהו" אחר. עמית סלונים עקב מקרוב אחרי טבילת האש של יהושפט, וראה נטישה מסתורית
כובש המון מעמדת קישור, מבשל בחסד, מחלץ כדורים, מנהיג דומיננטי וחם מזג שלא סותם את הפה, ובעיקר ממש שונא להפסיד. ברונו פרננדש, שהחל את דרכו כנער צנום בליגה השניה באיטליה והתפתח לכוכב רב גוני, מגיע לאולד טראפורד על תקן המושיע המיועד
פיקוד העורף