עוול למושג "סמל"
קשה לשכוח את המשחקים הרבים בהם יניב קטן היה מתגמד ומתחבא בצלם של אחרים. תומר יצחק, אוהד מכבי חיפה, מצפה ליותר מהקפטן
קשה לשכוח את המשחקים הרבים בהם יניב קטן היה מתגמד ומתחבא בצלם של אחרים. תומר יצחק, אוהד מכבי חיפה, מצפה ליותר מהקפטן
הטעות הגדולה של גרשון בהפסד לנהריה הייתה מנטלית. הוא שידר פחד ולחץ, שחקניו שוב התפרקו, ולאט לאט מכבי תל אביב, הקבוצה הכי הישגית בעולם, מפתחת מסורת לוזרית
אלון יפת בחר שלא לציין בדוח השיפוט את התנהגותו של אבי ("תשרוק כבר") לוזון, אבל הוא וחבריו לא מבינים שבכוחם לעשות סוף לתופעה. פעם אחת תציינו זאת בדוח, וזה נגמר. אין מה לפחד. רק תהילה בחייכם האפורים ממילא מצפה לאמיץ שיעשה זאת
ליצור משחק פנים, לפרק את הצמד אליהו-פישר, לא לוותר על סימונס ובעיקר להתאפק. לפיני גרשון מצפה אתגר גדול במכבי ת"א
אמריקה משתגעת מלברון, ארגנטינה מטורפת מטניס, יוון נסערת מכדורסל, ורק ישראל נותרת מאחור. פז חסדאי על כל אירועי הספורט שפספסתם השבוע
מאמן יכול לשנות מעט מאוד בשלושה ימים, אך את עיקר הדגשים שם פיני גרשון בצד ההגנתי. אלא שהבעיה האמיתית של מכבי היא בהתקפה. נכון לעכשיו, ההעפלה לטופ-16 נראית מורכבת
זה לא רק פרשנותו המהוללת, זה גם מעבר למינוי של מראדונה. אולי אם נפקיד את הנבחרת בידיו של ברקוביץ', הוא ייאות לסתום את הפה
האקסטזה של ההיכל הריצה את מכבי ת"א ליתרון גדול מול אבלינו, אבל התוצאה הסופית מלמדת שהבעיות של הצהובים לא באמת נפתרו
מאבקי הכוח בין פדרמן, כץ ומזרחי והלחץ סביב מכבי ת"א גורם להחלטות ההנהלה להיות תמוהות יותר משנה לשנה. מי יתעשת ראשון?
לשגיב ברעם כבר נמאס מלספר ולהעיד על אלימות המשטרה, הוא רק מבקש ממי ששלח אותה לתוך האצטדיונים בשם המלחמה באלימות, לא להרים גבה כששוטרי היס"מ יאשפזו מישהו במצב אנוש
הכיכר האדומה או איצטדיון לוז'ניקי? קבר לנין או מפגש עם ארשבין? מתברר שחופשה ברוסיה יכולה להציב בפני זוג צעיר לא מעט דילמות
הדרך לאליפות אירופה היתה מכוערת, לכן כדאי ששרף ילמד את הלקחים בקפידה, ושישראל תבין שעליה להתאמץ כדי לנצח אפילו את הנמושות
באמת שבימינו אין שום סיבה ללכת לכדורגל, אבל ממתי אוהדים חושבים בהיגיון? פז חסדאי מתמוגג מחזרתה של ליגת העל. לפחות בינתיים
אורי שלף ברח השבוע מהלחות של תל אביב וזכה להשתתף באימון הראשון של קבוצת הפועל גליל עליון המחודשת שנרשמה לליגה ב'
בפעם הראשונה בהיסטוריה של העם היהודי, תכהן הנהלה של קבוצת ספורט, הפועל אוסישקין שמה, לאחר שנבחרה בבחירות דמוקרטיות. הבלוג של אורי שלף
ביטולו המסתמן של גביע הטוטו הוא רק האחרון בשורת מחדלים שלהם אחראי אבי לוזון, האיש שקבר יותר מכל יו"ר אחר את הכדורגל הישראלי
את אולם ילדותינו, את זלוטיקמן מהפינה, את זעקת האלפים, את האטימות המתפשטת, את החורבן והתקומה. אורי שלף לא שוכח מה קרה לפני שנה
מתי תחדל נבחרת ישראל להיות חבורה מתוחה ועצבנית? ברגע שמאמנה יפסיק להתיש את שחקניו, ולהתייחס אליה כאל רכושו
לא הניצחון על סאפינה החזיר לאורן קורנפלד את האהדה לשחר פאר, אלא העבודה הקשה, הצניעות והחזרה ליסודות שהביאו אותה לטופ 20
הערבים הנפלאים, שבמהלכם הכדורגל העניק לנו סדר ויציבות ומענה לריקנות קיומית, עומדים להיגמר. פז חסדאי מתקשה להיפרד מהיורו
איום העזיבה האחרון של מיקי דורסמן הוכיח שמבחינתו הפועל חולון היא לא יותר מחיית מחמד, שאיפשרה לו להגשים את חלום האימון שלו
למה איבוד האליפות התקבל בהשלמה בקרב אוהדי מכבי? ולאן צריך לשלוח את הלפרין ואליהו? פז חסדאי מסכם שבוע, ומוסר ד"ש לבקי
צביקה שרף שונא את התקשורת, רק משום שאכפת לו ממה שכותבים עליו. אם לא ילמד להתנתק, הוא יסבול ממנה לא מעט גם בעתיד
צביקה שרף הוכיח שהוא לא השתנה, אבל במידה רבה הוא הקורבן של הנהלה מבולבלת
זיו ארז יישם מול בני השרון כמה מסקנות אליהן הגיע כשישב בצד כעוזרו של שמיר, אבל מעכשיו מתחילה העבודה הקשה, כמאמן ראשי
מכבי תגיע לפיינל פור כשהיא בשפל, משום ששרף לא מצא מנהיג שינווט את קבוצתו, ואיבד את וויצ'יץ', בורשטיין ושארפ בעקבות קיצור הרוטציה
למרות שקיבלה שקט תקשורתי, שחר פאר שוב הוכיחה בהפסד לקביטובה שהיא האחראית היחידה לירידה ביכולתה. המשחק מול ספארובה יהיה ההזדמנות האחרונה שלה להימנע מחיצי הביקורת
אוהדי ירושלים הבינו כמה קבוצתם רעה, אחרי הסטירה שקיבלו מאשקלון. שעון החול של שמיר התהפך, וגם דני קליין צריך להבין את זה
אורי שלף לא האמין כשהוא שמע בחדשות שהפועל אוסישקין עלתה ליגה. הוא מיהר הביתה למבזק הבא ובדרך הגיע למסקנה על אמהות פולניות
"הפועל ת"א זה קודם הגנה", "0:1 קטן", כתוב בספרי הקודש. האמנם? הקומוניסט, התשובה השבועית של רונן גיל לכלכליסט, מברר
בכדורגל הצחיח שלנו יש עדיין קבוצה שמצליחה להצמיח סיפורים ספורטיביים, יש מאין. אז נכון, מכבי ת"א היא זבל, חרא. אבל במובן החיובי של המילה
הסגל הלא מאוזן של הפועל ירושלים והתלות שלה בישראלים עלתה לדן שמיר בהדחה מגביע יול"ב, אחרי עוד התפרקות ידועה מראש
כמו בגמר הגביע, שרף שוב לא הגיב בזמן לריצה של היריבה. אבל הקו האחורי של מכבי היה אחראי לא פחות ממנו לתבוסה בקובנה
אילו היה לגיא לוזון כבוד עצמי, הוא היה מנסה לבנות את עצמו מאפס, להוכיח שהוא יכול להצליח גם מחוץ למכבי פ"ת, בלי שמירה צמודה. החזרה שלו לחיק המשפחה היא יותר מהכל הודאה בכישלון
האם באמת ניתן למצוא קשר סיבתי בין התנהגותו של ארקדי גאידמק למעשה הוונדליזם בהתאחדות, ומדוע הוא ממשיך שלא להתייחס לביקורת התקשורתית כלפיו
היוהרה היא המוטיב החוזר בהתנהלות של דן שמיר. הגישה הזאת לא מתבטאת רק בראיונותיו בתקשורת, אלא בעיקר ביחסים עם שחקניו