וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

איציק ללא זוהר

דור בלך

19.7.2009 / 17:00

גם אם איציק קורנפיין יצליח בסוף להכשיר את הדרכים להעברת הכספים מגאידמק, השורה התחתונה היא שהוא לא מצא לבית”ר ירושלים פתרון חכם בזמן הרב שהיה לו. לא טעה, אבל לא הבריק

בסיטואציה מסוימת, כבר בחודש ינואר השנה יכול היה איציק קורנפיין למנוע את הפירוק של בית"ר ירושלים על ידי החזרת ברק יצחקי לגנק. הבלגים, לטענתם, הציעו לבית"ר לוותר על החוב – 900 אלף יורו, בתמורה לקבלת השחקן בחזרה. פרט לסכום הזה, קצת פחות מחמישה מיליון שקל, יכול היה קורנפיין במחיר של שבעת שערי הליגה שכבש יצחקי בחצי העונה השני לחסוך עוד את שכרו של יצחקי ליתר העונה (כחצי מיליון דולר ברוטו כולל מענק גביע), ועוד את שכרו השנתי לשנה הבאה (כ-375 אלף דולר ברוטו לאחר הקיצוץ שהסכים השחקן לעשות) – וכך לחסוך עוד כ-3.5 מיליון שקל. סה"כ כ-8.5 מיליון שקל, שמהווים כמחצית מהסכום לו זקוקה בית"ר כעת כדי לפתוח את העונה. אלא שקורנפיין לא בחר באופציה הזאת וטען, כך מספרים, בפני מקורביו וחבריו להנהלת הקבוצה כי "הרבה יותר חשוב לזכות בתארים שיעזרו למצוא רוכש פוטנציאלי, או להלהיב את ארקדי לחזור ולהשקיע".

הסיפור הזה ממחיש יותר מכל את הנאיביות והאיטיות המאפיינות את התנהלותו של קורנפיין כאיש שמנהיג את בית"ר ירושלים, שכרגע מובלת אל תהום בית המשפט. יותר מכל יו"ר אחר, קורנפיין קיבל גב מהקהל והתקשורת למצוא פתרון לבית"ר ירושלים, שידעה כבר בדצמבר 2008 שארקדי גאידמק לא יהיה איתה עוד עונה. המצב הלא פשוט אליו נקלע עורר כלפיו לא מעט אמפתיה. האוהדים היו מוכנים כבר לעונת מעבר בה רוב הסגל יורכב מצעירים, ובלבד שימצא פתרון בזמן. העיתונאים לא ביקרו את היו"ר על כל צעד ושעל כיאה לכדורגל הישראלי, ובלבד שבית"ר לא תשאיר את הליגה מיותמת מהקהל שלה והעניין שהיא יוצרת. אבל השורה התחתונה היא שקורנפיין לא הגה שום פתרון מבריק. לא טעה, לא חטא, אבל גם לא הבריק. הוא לא האשם, אבל גם רחוק מלהיות המושיע.

"היום אפשר להגיד בוודאות שהוא טעה כשלא לקח את ההצעה של הבלגים", בטוח ארצי בן יעקב, שחקן עבר אגדי בבית"ר ירושלים, מנהל מהולל בבית"ר ת"א ונציגו של יצחק שום שעבד מול קורנפיין. "אבל אם הוא היה לוקח אליפות ואגיאר המשוגע הזה שחושב שהוא המשיח היה בא ושם 10 מיליון דולר? נכון שזו ירייה באפלה, אבל זכותו לקחת אותה".

"המצב בו קורנפיין נמצא הוא לא בריא, כי מצד אחד הוא האיש שצריך להחליט ומצד שני הוא לא יודע אם הבוס שלו במוסקבה ישתגע. הוא לא יודע אם ההחלטות שלו יתקבלו או שארקדי יחליט שהוא הולך הביתה בגלל החלטה שלא יאהב", ממשיך בן יעקב. "הכל אצל ארקדי זה יריות מהמותן וקשה לעבוד בסביבה כזו, לא רק לקורנפיין אלא לכל אדם". אלא שתחת הקושי הזה, קורנפיין התנהל בהססנות, וביזבז זמן יקר, וכעת נשאר בלי כסף ובלי זמן וייאלץ ככל הנראה לפנות לאופציה האחרונה וזו שרצה להימנע ממנה – פנייה לבית המשפט.

התעכב יותר מדי עם הפתרון

קורנפיין פתח בהליכי הקיצוץ רק בחודש יולי, כשהיה ברור לכולם כי גאידמק לא ימשיך לתמוך כבר בנובמבר לאחר התבוסה בבחירות המוניציפליות בירושלים. על אף כי נפגש עם אנשים רבים שאת דעתם הוא מעריך – ושמע מכולם כי אין מנוס מקיצוצים, העדיף שוב לחכות לסיום העונה. זה נגמר בגביע, אך גרר סחבת. גם אחרי הגביע לקח לקורנפיין יותר מדי זמן עד שהוא ניגש למלאכת הקיצוצים, דבר שגם פגע במרחב התמרון שלו מבחינת לוח זמנים. "איציק עבר דברים לא פשוטים. רק לפני כמה שנים הוא היה שחקן ופתאום הכל נופל על הכתפיים שלו", מגונן כוכב העבר של בית"ר, אודי רובוביץ'.

אחת ההמלצות הבולטות שקיבל מיועציו הייתה לפרוש את ההתחייבויות של בית"ר למספר שנים. קורנפיין לא בחר גם בפתרון הזה, על אף שבצורה זו אולי יכול היה לפתוח את העונה ללא תמיכת גאידמק ומבלי לפנות לבית המשפט. עוד לפני ינואר שמע קורנפיין מיועציו על הקיצוצים הנדרשים, אך דחה את הקץ עוד ועוד. הוא אמנם מכר את דרק בואטנג, יואב זיו ומשה אוחיון, אך לא ניצל את השוק החם אז כדי להרוויח גם מעזיבת עידן טל ומיכאל זנדברג שהיו מחוזרים ויכול היה להזרים לקופת בית"ר עוד כמה מיליונים. גם לקיצוץ בשכר השחקנים התנגד תחילה קורנפיין. "גם אני הייתי שחקן ואני לא אהבתי את זה", העיד האיש, שוותיקי בית"ר יודעים לספר כי גם כשוער הוא נלחם בבקשות כאלו.

שחקנים רבים בקבוצה, שהסכימו לקיצוץ של מחצית משכרם, תמהים על העובדה כי היו"ר לא שימש דוגמא אישית והודיע רשמית כי יקצץ בשכרו – כ-86 אלף שקל ברוטו בחודש, פלוס טלפון סלולרי וג'יפ מפואר – שהופכים אותו כנראה לאיש המנהלה המשתכר ביותר בספורט הישראלי. "הוא אף פעם לא רצה לקצץ בתור שחקן, אבל בתור יו"ר הוא היה חייב לשמש דוגמה ולקצץ לעצמו לפני כולם", מבהיר יו"ר בית"ר לשעבר, אברהם לוי.

חלק מאלה שמעבירים ביקורת על הסחבת בפתיחת הליך הקיצוץ, תוהים האם הרעב לתארים שיש לקורנפיין קשור לכך כי יש לו מענקים כספיים על הצלחת הקבוצה. בין אם כך ובין אם לאו, מתברר כעת כי הייתה זו טעות. "כשהייתה לו את ההצלחה ביד הוא לא חשב קדימה אלא רק על אליפות וגביע", מסביר רובוביץ'. "עד שזה לא קרה הוא לא ראה את הנולד, הוא האמין שדברים יסתדרו".

נגרר יותר מדי אחרי אירועי הרגע

כל אחת מההחלטות שקורנפיין לקח יכלה להתברר לבסוף כנכונה, אבל השורה התחתונה היא שהיו"ר לא העמיד תכנית הבראה בזמן הרב שהיה לו ונגרר עד לרגע האחרון, בתקווה למצוא כעת מסלול כשר להעברת כספים מגאידמק – פתרון שגם אם יסתדר לא ישנה את השורה בתחתונה. אנשים אחרים שנפגשו עם קורנפיין עוד במהלך העונה שעברה, במטרה לעזור לו להימנע מהפלונטר בו הוא נמצא היום, סבורים כי היו"ר לא מאמין מספיק במותג שהוא מחזיק ביד. כשהציע לו אחד מאנשי אמונו להוציא מנוי חירום דו שנתי בעלות של כ-2,000 שקל ולגייס כך עוד כ-5 מיליון שקלים לתקציב הקבוצה, ביטל קורנפיין את ההצעה מייד וטען כי מהלך כזה לא יעבוד עם אוהדי בית"ר.

קורנפיין בחר בדרכים חלופיות, ואף הודה במסיבת העיתונאים האחרונה שקיים שחלקן עשו ממנו ומהמועדון צחוק. "חודשיים לפני סיום העונה הוא היה צריך להעמיד את ארקדי במקום ולשאול אותו בדיוק מה התוכניות שלו, ואז היה לו מספיק זמן בפגרה לתכנן ולהרכיב תקציב", מייעץ אברהם לוי בדיעבד. "סה"כ איציק קורנפיין הוא דמות חיובית", קובע רובוביץ'. "אבל הוא סובל מחוסר ניסיון, הוא ילמד מזה. בכל זאת, התפקיד נפל עליו כרעם ביום בהיר, וחוץ ממנו אין אף אחד בבית"ר והכל על הכתפיים שלו ".

קורנפיין יצר בעיני אנשים מסוימים תחושה של יו"ר נגרר, יו"ר ללא חזון או תכנית מעשית. בדיוק כמו שנהג כאשר בית"ר הובסה על ידי הפועל תל אביב 4:0, אז נסע לביתו של יצחק שום וביקש ממנו לחזור. מצד אחד, קורנפיין היה מספיק גדול כדי לשים בצד את יחסיו האישיים עם שום, מצד שני, הוא התנהג כמו המון מובל על ידי רגשות ולא כמו יו"ר מוביל שנותן לרגשותיו להירגע לפני שהוא מחליט משהו בלהט הרגע.

חושב יותר מדי על מעמדו

קורנפיין, טוענים מקטרגיו, ניסה גם להציל את עצמו וגם להציל בית"ר. שזה קשה, אם אתה נותן דין וחשבון לאדם כמו גאידמק. עוד נטען כי היו"ר ניסה להבטיח את מעמדו, וכהוכחה לכך מובאת בקשתו העתידית לקבוע מי יהיה הנאמן בהליך של הקפאת הליכים ושהוא יישאר היו"ר. גם המגעים המתקדמים עם שלושת הזרים החדשים – ז'וסלן מאייבי, דייויד גומז, טליס פריירה – עוד מבלי שהוחתם מאמן שעשוי בכלל לרצות שחקנים אחרים, מלמדים אולי על יו"ר שחושב יותר מדי מעמדו וכבודו.

אברהם לוי: "אם הוא היה מספיק חכם הוא היה מצרף עוד אנשים ברמה, אנשים שיכולים לעזור לו ולהרכיב צוות ניהול בעל ניסיון, אבל הוא רוצה להיות דון קישוט ולהיות לבד. אולי הוא רצה לעשות טוב, אבל אין לו ניסיון והוא אף פעם לא רצה שמישהו יהיה לידו, המטרה שלו תמיד שכל הסמכויות יהיו אצלו. אפילו למנהל הקבוצה מנחם נידם הוא לא נתן סמכויות. תמיד יו"ר נותן סמכויות נרחבות למנהל קבוצה, והוא לא נתן לו שום סמכויות. כנראה הוא פחד לאבד מהכוח שלו, לא ברור מה המטרות שלו".

"אם קורנפיין היה הבוס היה יותר קל לבדוק מה הוא עשה או לא עשה, אבל הוא לא יותר מפיון בכל הכוח הזה והחוטם מובילים למוסקבה אז קשה לשפוט", קובע ארצי בן יעקב. לוי היה יותר ישיר. "הוא תמיד היה פאסיבי וחיכה לארקדי, הוא פוחד מאוד מארקדי ופוחד מאוד על המשרה שלו, יש הרגשה שהוא עסוק יותר בלשמור על המשרה שלו ולא על בית"ר".

"כל מי שמסכים לעבוד תחת גאידמק הוא משוגע, טוב לא יכול לצאת מזה", מסכם רובוביץ' כשבן יעקב קובע סופית כי "בסופו של דבר הוא לא ניסה להיות יותר מפיון, וככה צרכים לשפוט אותו – לטוב ולרע".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully