וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מתחזים, נמאסתם

ליאור רדושיצקי

16.12.2006 / 9:01

ליאור רדושיצקי רצה לכתוב על תופעת פיברוק הפציעות. בדרך הוא נזכר שעוד הרבה דברים בכדורגל הישראלי מעצבנים אותו. צו סילוק, כתבה שניה

"במהלך המשחק הייתי בטוח שפיני בלילי גמר את הקריירה לפחות שבע פעמים" (ריצ'ארד נילסן, אחרי שראה את המשחק הראשון שלו בארץ. במקרה הוא נפל על הפועל ת"א)

אין דבר מעליב יותר משחקני כדורגל שמביימים פציעה. כל הנוגעים בדבר חייבים להקטין את מימדי התופעה המעליבה, על ידי חינוך ועונשים רטרואקטיביים. למי זה מוסיף כבוד, כל ההתפתלויות על הדשא רק בשביל לזכות בכמה דקות של מנוחה, או במטרה לעצור את המשחק? וכל זה תוך כדי ניצול בוטה של חוק ג'נטלמני בלתי כתוב ונפלא לפיו כספורטאי, בראות נפול יריבך אל הקרקע, עצור את המשחק. אבל לא, הכדורגלן הישראלי רואה הזדמנות ואין שום דרגה של בושה שתעצור אותו.

זה מעליב את האוהד, שהטריח עצמו לאיצטדיון ביום מנוחתו; זה מעליב את בעל הבית, שהשקיע במיזם ממיטב כספו ומרצו; זה מעליב את הצופה בבית, שהזמין חברים והשקיע בכיבוד; זה מעליב אפילו את הגוף המשדר, שהרים אופרציה מסובכת. פשוט מעליב. מילא שהשחקן לא מוכשר, מילא שהוא מתקשה בפעולות פשוטות כמו פס או בעיטה לשער. מילא. אבל סתם לעצור את המשחק במרמה, כשעשרות מצלמות מתעדות את מה שבאמת קרה? לטל בן חיים זה הוסיף כבוד באנגליה? אין יותר מעליב מזה. זה לא קורה בשום ענף ספורט תחרותי אחר.

טוב, אולי כן יש משהו יותר מעליב בכדורגל הישראלי: היחס שמקבל האוהד בכניסה לאותו מגרש, בו יצפה באיזה פרחח מסתלבט על הדשא ועושה מהזמן של ידידנו צחוק. כי היחס המשפיל מתחיל כבר מחוץ למגרש, כשידידנו האוהד דואג לסדר את עניין העבודה כך שיוכל לצאת מעט מוקדם הפעם, נפרד מהאישה ומהילד בבית ואוסף חבר, כשפניהם מועדות לירושלים. אך שם, לאיש לא אכפת אם יאחר לשריקת הפתיחה בגלל פקקים או כיוון שלא מצא חניה. כשיגיע עם כרטיס בידו אל מתחם האצטדיון, ייהפך אותו אוהד, כלומר הלקוח, ששילם סכום אגדי של 110 שקלים על הזכות לצפות מקרוב באליליו מביישים אותו , לחיה.

כן, חיה, ככה בדיוק הוא נתפס על ידי קברניטי הענף (התאחדות ובעלי קבוצות). כי אחרת איך אפשר להסביר את ארבעת מעגלי האבטחה, את הדוחק בכניסה, את הצפיפות והמעברים הצרים, ואת התור, שאורכו לא יותר מ-15 מטרים אך תזמונו כשעה, שבסופו מפגש מרגש עם יס"מניק, שגורר אותך לבדיקה מקיפה באוהל המיוחד, רק בגלל שצעקת "למה אנחנו לא מתקדמים". שם, באוהל, הוא יתעניין אם עדיין "לא קיבלת בחיים נגיחה לפנים".

ואולי היחס המעליב והמשפיל מתחיל עוד הרבה קודם, בתחילת העונה, ומאז מופיע כתזכורת שבועית. בכל פעם שאתה מבקש לדעת מתי מתקיים המשחק בין הכח לבני יהודה - מידע אלמנטרי, שמתפרסם באנגליה בתחילת השנה, וכך אוהד צ'לסי יכול להתכונן חודשים מראש למשחק עם ארסנל – אין לך סיכוי לעמוד במשימה בהצלחה. רק פה, אם תפספס את "שבת של כדורגל" ובמקרה אתה גם לא נמנה על שלושת גולשי אתר הטוטו, לא תוכל לדעת באיזה יום ושעה מתקיים המשחק שאמור לצאת לדרך "בערך" בעוד יומיים. שלא לדבר על זה שלאור התפתחויות הימים האחרונים, קיים סיכוי גבוה שהמשחק שתראה בכלל מכור. כך שבעצם, הייתי רוצה להיפטר מתחושת העלבון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully