קצת מסקנות, הרבה תירוצים והכי חשוב: האשמות

ביום שישי שעבר, עת עשה אוטובוס נבחרת ישראל את דרכו מנמל התעופה של קראקוב אל עבר מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, החלו מספר שחקני נבחרת לדבר על הדרך שהם צפויים לעבור באליפות אירופה הקרובה. חלק מהם דיברו על כך שאם יגיעו עד לרבע גמר אליפות אירופה, ימצאו את עצמם במהלך ראש השנה בקטוביץ', לא בדיוק המקום בו חלמו לערוך את ארוחת החג. המאמן, צביקה שרף, אף הגדיל והודיע שאם יגיע עד לקטוביץ', יביא את אשתו לעיר, על מנת שתהיה איתו במהלך החג. חמישה ימים לאחר מכן כבר אורזים שחקני הנבחרת את המזוודות. את החג הם יעשו בארץ עם המשפחות, וארוחת החג שהכינו להם בבית חב"ד בקטוביץ' תיאכל על ידי תיירים ישראלים, אם יגיעו לראות את רגעי ההכרעה של אליפות אירופה 2009.

על פניו, מדובר בסיפור שגרתי, אבל האופן שבו פירשו אותו מספר ימים אחר כך פתח מלחמת האשמות קטנונית, שמדגימה היטב מה הסתתר מאחורי החזית האחידה שניסו לשווק לנו סביב מסע הנבחרת ליורובאסקט. ראשונים לקפוץ לארגז החול, איך לא, היו אנשי איגוד הכדורסל, שפתאום החלו לטעון לחוסר איכפתיות של השחקנים. "אולי לכמה שחקנים בער יותר לחזור הביתה לראש השנה מאשר לעשות הישג בלתי נשכח", טען אחד מהמקורבים לאיגוד, "לא יכול להיות ששחקני נבחרת ישראל יזכרו להילחם רק בחמש הדקות האחרונות במשחק המכריע של אליפות אירופה".

אמרנו ארגז חול? אז חלק משחקני הנבחרת רק חיכו לרגע שבו יתחילו באיגוד לבוא אליהם בטענות על היכולת. גם להם, באופן לא מפתיע, יש בטן מלאה על צורת ההתנהלות של האיגוד. "שי שני אמר שהנבחרת קיבלה יותר מאשר בעבר בהכנות, אז איך הוא מסביר את זה שהיינו צריכים להגיע למצב של השבתת האימונים ליום אחד?", אמר אחד מבכירי שחקני הנבחרת, בלילה של ההדחה מהאליפות. "מדברים על התנאים שלנו שהיו טובים. איפה נשמע שמאמן הכושר של הנבחרת, חיים תל אביבי, צריך ללכת לקנות לנו בפוזנאן עוף בגריל כדי שיהיה לנו משהו לאכול? למה לא בדקו את התפריט לפני ההגעה?", תהה אותו שחקן. "בנוסף, כשאנחנו מגיעים לאליפות אחרי מסע של 17 שעות עד המלון מהרגע שיצאנו מהארץ, שלא יתלוננו אחרי זה למה היינו עייפים".

באיגוד, איך ידעתם, לא נשארו חייבים - כמו נבחרת ישראלית טיפוסית. במה הם נזכרו עכשיו? באווירה הטובה. הנה, יש עוד תירוץ שהוא בעצם לכלוך. "זה יותר מאשר אווירה טובה, זה היה סוג של חוסר רצינות מוחלט", אמרו מקורבים לצוות המקצועי שהצטרפו לחגיגת ההאשמות המכוערת. "צביקה אולי אוהב לפעמים שיש אווירה טובה, אבל מה שקרה שם גם הדליק אצלו אורות אדומים. שחקנים התנהגו בחופשיות בצורה לא סבירה, חלק מהם הרשו לעצמם יותר מדי. לא מדובר בעבירה על חוקים מסוימים, אבל כשאתה בתוך מסגרת של נבחרת אתה צריך להיות רציני".

איזה מזל שהם לא נוסעים לאליפות העולם.

אבל היתה גם ביקורת קצת יותר רצינית, אותה ניתן היה לשמוע במסגרת השיחות הרבות שהתרחשו בפולין בנושא ההדחה המוקדמת. אחת מהן, נגעה לסגל עליו הימר המאמן צביקה שרף. הקמפיין הנוכחי היה אמור להיות חלק מתהליך הצערת הנבחרת שבה כל כך התגאה שרף, אך למעשה מלבד גל מקל, אף שחקן חדש לא קיבל הזדמנות אמיתית במדים הלאומיים. מי שכן עשה סימנים של כניסה לעניינים היה יובל נעימי שהתחיל את האימונים עם ביטחון רב, ונראה כאילו הוא אחד מהשחקנים הותיקים של הנבחרת. גם ההופעות של נעימי מהספסל במשחקי ההכנה היו סבירות, אך דווקא אז בחר צביקה שרף להדיח אותו מאחד האימונים לקראת הנסיעה לספרד בטענה לחוסר רצינות. מרגע זה קיבלנו נעימי אחר. "אולי צביקה ניסה להעביר את יובל סדרת חינוך, אבל לא רק שזה לא נראה ככה, הוא גם לא שיחק אחרי זה בכלל במשחקים החשובים", אמרו מקורביו של השחקן. "צביקה הפך את יובל משחקן שיכול להפוך משחקים, לשחקן בלי ביטחון".

גם משה מזרחי הגיע לאליפות הנוכחית כאחד השחקנים שעשויים להיות מכריעים בכל הנוגע להופעה הישראלית, בעיקר בעקבות העונה המצוינת שנתן במדי מכבי חיפה. בשנה שעברה הטיח מזרחי האשמות בבחירת הסגל של שרף לקראת מוקדמות אליפות אירופה כשאמר בראיון: "יש עשרה שחקנים בטוחים בסגל, ובגלל זה אני לא שם". למרות שלזכותו של שרף יש לומר כי הוא התמתן בחריפותו הידועה, במקרה זה טוענים שחקנים בנבחרת שהוא לא שכח את האמרה של מזרחי. טענות מצד חלק מהשחקנים עלו בזמן האליפות על כך שמזרחי, שחיסל לא מעט שחקנים העונה בליגה בזכות ההגנה המצוינת שלו, לא קיבל הזדמנות אמיתית.

הכניעות שבה שרף לקח את הביקורת אולי גם אמרה משהו. בסיום המשחק מול יוון ראינו צביקה שרף אחר. זה כבר לא צביקה שרף שכועס על כך שבתקשורת הוזכרו מועמדים להחליפו, וממש לא צביקה שרף שאוהב לתקוף בחזרה, אלא בעיקר צביקה שרף עצוב. המאמן הלאומי הרגיש בתוכו שהוא יכול היה לעשות הפעם את ההישג שיוביל את ישראל אל חזית הכדורסל העולמי בשנית, אך עתה, גם הוא בין הנכשלים. שרף סירב לדבר על עתידו, אך ברור שנושא זה יהיה על ראש שולחן הדיונים בפתיחת הישיבה המיוחדת של הועדה המקצועית של איגוד הכדורסל.

לא ברור עדיין האם שרף לא ישים את המפתחות עוד לפני תום האליפות. המאמן היה חלק מאותה יצירת ציפיות מוגזמת לפני האליפות, וכמו יתר ראשי איגוד הכדורסל, לא חשש לרגע להצהיר על כך. בנוסף, נמצא שרף במצב לא נעים, בעקבות מאבק ארגון המאמנים מול איגוד הכדורסל, שלא זיכה אותו בנקודות יתרות אצל ראשי הענף. שרף אמנם לא מצהיר זאת בגלוי, אך מקורביו טוענים כי ייתכן שסיבה זו תעזור להחלטתו לעזוב את הנבחרת, אם יחליט לעשות כך. חשוב גם לזכור: בין תומכיו הגדולים ביותר של שרף נמצא איתן רוב, אולי האיש החזק ביותר כיום בכדורסל הישראלי, כמו גם שמעון מזרחי, שלמרות שהוא אינו חבר בוועדה המקצועית, דעתו עדיין נחשבת. למרות החברות עם שרף, גם השניים יודעים ששינוי בנבחרת ישראל צריך לבוא, ואולי עדיף שהוא יבוא מהבסיס.

אחת ההחלטות שצפויות להתקבל באיגוד לגבי הצוות המקצועי החדש שעשוי להתמנות, היא הכנסת דם צעיר לנבחרת, שלא רוותה בשנים האחרונות נחת ממאמנים ותיקים, בעוד ליגת העל התמלאה במאמנים צעירים. שני שמות שעלו כאפשרות להצטרף לצוות המקצועי בתור עוזרי מאמנים הם עודד קטש ודני פרנקו, אך לא יחדיו. אם תתקבל ההחלטה להכניס אחד מהשניים לתפקיד עוזר המאמן, הרי שהוא אמור לעבוד לצד עוזר מאמן ותיק יותר, כדוגמת ארז אדלשטיין, שמוערך מאוד על ידי איתן רוב.

ומי ימונה לתפקיד הנחשק ביותר? על שולחן המועמדים נמצאים כעת שלושה מועמדים בולטים. הראשון הוא אריק שיבק, שהוביל את ישראל להצלחה עם נבחרת העתודה, אך עזב את הנבחרת הלאומית מתפקיד עוזר המאמן לטובת התפקיד באמסטרדם. דיוויד בלאט הוזכר גם הוא כמועמד, אך השכר הזעום שמקבל שרף (כ-6,000 אלפים שקלים בחודש) עשוי לטרפד את המהלך. גם שמו של אפי בירנבוים הוזכר, אך באיגוד קיימים לא מעט אנשים שמתנגדים למהלך, ואף טירפדו אותו בעבר.

גם נושא סגל השחקנים יהיה חלק מהסקת המסקנות – אם וכאשר היא בכלל תתרחש. נבחרת ישראל תוגרל לקראת תחילת השנה הבאה לבית מוקדמות אליפות אירופה מקבוצת הדירוג השנייה, כאשר הכוח העולה בכדורסל האירופי, מונטנגרו, תדורג רק בקבוצה הרביעית, ובאיגוד כבר עכשיו מקווים להימנע מהגרלה מולה. מה שבטוח הוא שלקראת השנה הבאה תקום נבחרת צעירה אף יותר מזאת. מעמדם של עידו קוז'יקרו ועמית תמיר לקראת השנה הבאה אינו ידוע, כשאלישי כדיר, רוברט רותבארט ואורי קוקיה דופקים על הדלת. מותר לקוות שהם כבר יהיו חלק מנבחרת בריאה יותר ורצינית יותר. נבחרת שתדע ללמוד מהכישלונות שלה ולא רק תתעסק בהדחות והטחת ההאשמות.