זה הדון?

"הגיע הזמן שהוא ירוויח את הכסף", קראה הכותרת הראשית של אתר האינטרנט של 'אינדיפנדנט' המכובד ביום שבת בצהריים, שעות לפני משחקו הרשמי הראשון של פאביו קאפלו כמאמן נבחרת אנגליה. גם ההסבר לא איחר לבוא: "המטרה: להעלות את אנגליה לגביע העולמי. המשכורת: 6 מיליון ליש"ט לשנה. אבל אחרי חמישה משחקי ידידות לא משכנעים, לפאביו קאפלו יש רק מה להוכיח".

אף אחד באנגליה לא באמת האמין שהמשחק מול אנדורה הקטנטונת יצביע על מגמה כלשהי בנבחרת החדשה שבנה הדון, אבל הדברים של 'אינדיפנדנט' ציירו היטב את היחס העכשווי בממלכה למאמן האיטלקי. בתשעת החודשים שעברו מאז הנחיתו אותו באחד מהג'ובים המלחיצים בעולם, האנגלים עברו מיחס של הערכה וכמעט הערצה, ליחס של חשדנות והצבת לא מעט סימני שאלה סביב המינוי.

דבר אחד מעמיד סימן קריאה אחד ברור וגדול. קאפלו הוא מזמן לא פרה קדושה ואחרי 0:2 לא מרשים על אותה אנדורה, שכלל העלאת הרכב מעורר תהיות, אפילו מאמן הנבחרת הקיקיונית, דויד רודריגו, הצטרף לרשימת השוחטים כשאמר: "מר קאפלו אמר שהוא לא מבין את הכדורגל ההגנתי שלנו? ובכן, אנחנו יכולים להחליף תפקידים. אני בטוח שאני הייתי מנצח יותר מ-0:2".

ביום רביעי יפגוש האיטלקי את נבחרת קרואטיה בזאגרב ואם הוא ינצח שום דבר שקרה לפני כן כבר לא יהיה חשוב. במקרה של הפסד, לעומת זאת, קאפלו יתפלל לכך שרק מאמן היריבה יבקר אותו.

אין מבקרים במלון הנבחרת, אין חטיפים בין הארוחות, טלפונים סלולאריים מותרים רק בחדרי השינה ואסור לאחר לארוחת הערב. אלו הן רק חלק מהתקנות עליהם הכריז המאמן האיטלקי כשהגיע לעבודתו החדשה. באנגליה הרימו גבה, אבל גם התפעלו מהדרך החדשה והלא מוכרת.

קאפלו לא נהג כך בנבחרת אנגליה בגלל מעמד הסלבריטי לו זוכים דייויד בקהאם וכוכבים אחרים בנבחרת. הוא פעל כך בכל מקום בו דרך ועבור מי שכבר עבד תחתיו, לא הייתה זו הפתעה. מילאנלו, מתקן האימונים הרב תכליתי והידוע של מילאן הגדולה, מאפשר לשחקנים לבלות בו שעות ארוכות ומשם ינק המאמן האיטלקי חלקים גדולים מהתורה שלו.

כשהגיע לריאל מדריד ב-1996, הוא דרש שהשחקנים יעבדו שבע שעות ביום, ואף נתן הוראה לשכנם בין האימונים בבית מלון, במקום שיחזרו לסייסטה בביתם, לפני אימון הערב. גם בבירת ספרד התפלאו, אבל בדיוק כמו האנגלים, הפנימו שיש בעל בית חדש.

בין שאר ההוראות שחילק קאפלו באנגליה נוספו גם הרחקת נשות הכדורגלנים ממחנות הנבחרת, הראיונות קוצרו לרבע שעה ונשים החברות בצוות הרחב של הנבחרת זכו לקוד לבוש שימנע מהשחקנים הסחות דעת. "לא הייתי קורא לזה אגרוף ברזל, אבל השחקנים חייבים להבין שהם כאן כדי לעבוד קשה ולנהוג כמו מקצוענים", אמר המאמן באותם ימים. אלא שמבין השורות במערכת החינוך החדשה של המאמן, החלה לצוץ גם יכולת בינונית של הנבחרת במשחקי ידידות ויחד איתה עלו סימני שאלה גדולים וחדים, כמיטב מסורת הביקורת במולדת הכדורגל.

פאביו קאפלו הגיע לאנגליה כאחד מהמאמנים המוערכים בעולם הכדורגל, אבל כנגדו עמדה העובדה לפיה הוא מעולם לא הדריך נבחרת לאומית. הגדולה של המאמן, זו שבגינה זכה לכינוי 'דון', הייתה תמיד העבודה הסיזיפית והמפגש היומיומי עם השחקנים. כעת הוא התחיל להגיע למגרשים כדי לצפות במשחקי ליגה בכל מחזור, אבל המרחק שלו משחקני הנבחרת נותר גדול בהרבה מאשר המטרים המפרידים בין תא הכבוד לכר הדשא.

המאמן האיטלקי לא התבייש ללמוד וסיפר שהוא שוחח ארוכות עם פליפה סקולארי ומרצ'לו ליפי, שני הזוכים האחרונים במונדיאל, שסיפרו לו על חשיבותן של האחדות ושל הפיכת השחקנים ליחידה בנבחרת. אלא ששינויים בסגל, התלבטויות ארוכות לגבי ההרכב שיוביל את הקמפיין וגם היכולת הלא טובה במשחקי הידידות, הוכיחו פעם נוספת שהמאמן לא מספיק לבצע את כל מה שהוא מתכנן בימים הספורים של מחנות האימונים.

"לא יקח זמן רב עד שקאפלו יבין שליצור נבחרת של שחקנים ממדינה אחת מתוך ליגה רב לאומית, ולגרום להם להם להפוך לחבורה מגובשת בתוך מספר ימים, יהיה אתגר בו הוא לא נתקל לפני כן", כתב דייויד לייסי ב'גרדיאן' ופגע בול, למרות שהמטרה שהציב הייתה אינפלציית הזרים בפרמיירליג האנגלית ולא הקושי החדש של המאמן. עם זאת, לייסי שכח לציין שהאתגר החדש והבלתי מוכר של קאפלו יהיה קשה כפליים נוכח העובדה שהנבחרת אותה הוא מדריך היא נבחרת אנגליה.

המאמן האיטלקי הוליך את ריאל מדריד לאליפות מפתיעה מול ברצלונה נוצצת ופייבוריטית בעונת 1996/7, אבל ברח מיד לאחר מכן. "העבודה כאן קשה פי 10 מאשר העבודה באיטליה", הסביר אז, "הציפיות של התקשורת וההתנהגות שלה הן על גבול הבלתי יאמן. אנשים יכולים להעיר אותך ב-1 בלילה כדי לקחת תגובה על איזה עניין מצוץ מהאצבע. העבודה בריאל מדריד יכולה לשגע אותך". אחרי 12 שנים פגש את התקשורת האנגלית שהיום מתחילה לאבד סבלנות.

"טוב לראות שהשחקנים לובשים חליפות ועניבות, טוב שהם יושבים ליד השולחן עד שהאחרון מסיים לאכול ומי יודע? אולי בקרוב הם יתחילו לפתוח את הדלת לנשים ויעזרו לזקנים לחצות את הכביש", עקץ לפני כמה חודשים ריצ'רד וויליאמס, מבכירי הכותבים של 'גרדיאן', שסימן היטב מגמה חדשה וחשדנית באנגליה כלפי קאפלו, "כל דבר שיגרום להם להתבגר הוא מבורך, אבל לגרום לשחק כדורגל יותר טוב זה דבר הרבה יותר חשוב".

האיטלקי פתח את דרכו החדשה כמאמן נבחרות עם ניצחון 1:2 על שוויץ במשחק ידידות לא משכנע, אבל לאחר מכן הפסיד 1:0 לצרפת. מאוחר יותר הגיעו ניצחונות 0:2 ו-0:3 על ארצות הברית וטרינידד וטובאגו בהתאמה, אבל גם 2:2 ביתי מול צ'כיה לפני פחות מחודש, תיקו שהגיע ביחד עם יכולת רעה ושלמעשה שם את קאפלו תחת עינה הפקוחה של מערכת הביקורת.

זו אכן לא איחרה לבוא והגיעה דווקא מכיוונו הבלתי צפוי של הארי רדנאפ, שתקף בפומבי את הטקטיקה של עמיתו ואת הצבתו של סטיבן ג'רארד באגף שמאל של הקישור. קאפלו הגיב באיפוק ("אני מכבד את המאמנים בפרמיירליג ואני מצפה מהם לכבד אותי. הייתי מעדיף שמאמנים אחרים לא יגיבו על ההופעות של נבחרת אנגליה"), השניים התפייסו, אבל המסר חלחל.

גארת' סאות'גייט הצטרך לרשימת המבקרים כבר בתחילת דרכו של קאפלו והוכיח שוב שלא משנה מה עשית בספרד איטליה או ליגת האלופות, נבחרת אנגליה היא עולם בפני עצמו וכשאתה מאמן אותה אתה צריך להרוויח את הכבוד שלך מחדש. "אם הייתי משחק בנבחרת אנגליה, הייתי רוצה מאמן אנגלי", אמר מאמן מידלסברו, שכשחקן רשם 57 הופעות בינלאומיות וגם החמצת פנדל בלתי נשכחת בחצי גמר יורו 1996, "כדורגל בינלאומי צריך להיות השתקפות של המדינה. אם אין לנו מספיק מאמנים טובים, אנחנו צריכים לייצר כאלו. בדיוק כמו שאנחנו צריכים לייצר שחקנים טובים".

תשעה חודשים עברו מאז פאביו קאפלו מונה למאמן נבחרת אנגליה, שבעה חלפו מאז התחיל לעבוד והאופוריה וסחיפת כל העולם אחריה שהאנגלים כל כך מצטיינים בהם, התחלפו בלא מעט חששות מטעמי חוסר התאמה.

סם וואלאס, שליווה את הנבחרת למפגש מול אנדורה בברצלונה, אף ידע להציב השבוע סימני שאלה סביב אותם קודים של התנהגות, שבשלבים מסוימים לפני קצת יותר מחצי שנה נראו כל כך הגיוניים ונכונים: "שבעה חודשים עברו והמחנות של הנבחרת נראים לפעמים כמו מבחנים לכוח הסבל של השחקנים".

מצד שני, כל המילים והפסקאות הארוכות שהציבו סימני שאלה סביב היכולת של השילוב קאפלו-אנגליה להצליח, עשויות להיות מושלכות לפח הזבל של ההיסטוריה ביום רביעי בלילה, אחרי שריקת הסיום בזאגרב. קרואטיה בכלל וסלאבן ביליץ' בפרט, זוכים להערכה עצומה באנגליה. אלו לא רק התוצאות של הנבחרת מהמדינה הקטנה מאז שנות ה-90, אלא כמובן גם העובדה שהיא היחידה בהיסטוריה שניצחה את האנגלים פעמיים באותו קמפיין מוקדמות מאז שהונהגה שיטת הבתים. לכן ניצחון על אותה נבחרת מאיימת שווה הרבה מאוד נקודות זכות.

קמפיין מוקדמות לא נופל וקם על משחק אחד, אבל זה של אנגליה בקרואטיה הוא בעל משמעויות של הרבה יותר משלוש נקודות, הוא בעל משמעויות של מצב רוח לאומי כמעט. אף אחד לא ייקח מקאפלו את עובדת היותו אחד מהמאמנים הגדולים ביותר בתולדות המשחק, אבל גם מבחינתו המשחק האחד הזה, מול קרואטיה הכל כך מאיימת מבחינת האנגלים, יכול לעשות את ההבדל בן היותו משיח להצגתו כחמור.