מחממים את הקמפוס

שבעה חודשים אחרי הגמר הבלתי נשכח בין קנזס לממפיס, שהסתיים בדרמה גדולה ותואר אליפות ראשון לג'ייהוקס אחרי 20 שנה, עומדת עונה חדשה של כדורסל מכללות בפתח.

חובבי ה-NBA ימצאו כאן את דרק רוז וקווין דוראנט הבאים, חובבי הכדורסל הישראלי יוכלו לנסות ולאתר את היורשים של פי ג'יי טאקר ודבון ג'פרסון, וחובבי הספורט הטהור יתענגו מהמסורת, המתח והאינטנסיביות של ליגת הכדורסל המרתקת ביותר בארצות הברית, אחריה נעקוב כאן כמו בכל שנה, החל מטורנירי פתיחת העונה המנומנים ועד הטירוף של טורניר המכללות במרץ והכתרת האלופה החדשה בפיינל פור שייערך בדטרויט.

מהעונה שעברה נזכור בעיקר את משחק הגמר המשובח באלמודום, את מסע הקסם של דייוידסון הקטנטנה של סטפן קרי שנעצר רק בשלב האליט אייט ואת הדומיננטיות חסרת התקדים של הפרשמנים בראשות רוז, מייקל ביזלי, או ג'יי מאיו, קווין לאב, ג'רד ביילס ואריק גורדון, שהפכו הקיץ כולם לבחירות לוטרי בדראפט ופינו את הבמה אחרי שנה אחת בלבד בקולג'.

מחזור הפרשמנים הנוכחי שהגיע השנה מרשים הרבה פחות, במיוחד אחרי שהכוכב הכי גדול במחזור, ברנדון ג'נינגס, בחר לוותר על חווית המכללות ולהעביר את שנת הצינון שלו לפני המעבר ל-NBA באירופה, שם הוא משמש כרגע כרכז מחליף ברומא של יסמין רפשה. ייתכן שהחלטתו של ג'נינגס עוד תהפוך למגמה של ממש בשנים הקרובות, אבל לעת עתה מדובר במקרה נקודתי בלבד, וגם בלי ג'נינגס יהיו לנו העונה מספיק פרצופים חדשים, סיפורי סינדרלה וציוני דרך היסטוריים, כשקו העלילה המרכזי לאורך העונה יהיה המרדף של כל הטוענות לכתר אחרי צפון קרוליינה, הפייבוריטית הברורה לאליפות שתנסה לעמוד בציפיות העצומות שתולים בה.

בשבועיים הקרובים נתחמם עם משחקי פתיחת העונה, בהם עורכות כבכל שנה הגדולות ניסוי כלים ראשון מול יריבות זניחות במיוחד (כמו הניצחון של דיוק הלילה 49:80 על פרסביטריאן האלמונית), ולקראת סוף נובמבר העסק האמיתי יתחיל עם הטורנירים השונים בהם כבר נקבל לא מעט מפגשים בין קבוצות צמרת. במהלך דצמבר יימשכו המשחקים החוץ-חטיבתיים, והחל מינואר ייפתחו המשחקים בתוך החטיבות, שיחזיקו אותנו עד מרץ. כמנה ראשונה לקראת היציאה לדרך נסקור את המועמדות הראשיות, ונתחיל כמובן עם הטאר הילס.

גם בתחילת העונה שעברה ניצבה צפון קרוליינה במקום הראשון בדירוג מהיום הראשון, ובעזרת כישרון אינסופי וטיילר הנסברו אחד דהרה לשיא עונתי של 36 ניצחונות, העפילה בקלות לפיינל פור ונבלמה רק בגלל קריסה בלתי מוסברת מול קנזס בחצי הגמר. מיד בסיום העונה הודיע הנסברו, שזכה בתואר שחקן השנה במכללות, שהוא חוזר לעונתו הרביעית והאחרונה בצ'אפל היל, וברגע שגם טיי לאוסון ו-ווין אלינגטון ויתרו על שאיפות הדראפט שלהם, היה ברור לכולם שהיחידה שתהיה מסוגלת לעצור את צפון קרוליינה השנה תהיה היא בעצמה.

הטאר הילס נבחרו פה אחד למקום הראשון בדירוג פתיחת העונה (זו הייתה הפעם הראשונה מאז החלה שיטת הדירוג של AP ב-1981 בה מכללה אחת מקבלת את כל 72 הקולות), והציפיות בהתאם. ארבע שנים אחרי התואר האחרון של התכולים, הם אמורים ללכת עד הסוף ולהעניק לרוי וויליאמס את הגביע כפיצוי על ההפסד הכואב לאקסית שלו מקנזס בפיינל פור.

אם יחלים באופן מלא מהפציעה בשוק שמשביתה אותו זמנית מפעילות, הנסברו (22.6 נקודות ו-10.2 ריבאונדים למשחק בעונה שעברה) יקטוף בקלות פעם נוספת את תואר שחקן השנה, ויחד עם ההתקפה המסחררת שמריץ לאוסון (12.7 נקודות ו-5.2 אסיסטים), הידית של אלינגטון (16.6 נקודות ו-4.5 ריבאונדים), היעילות של דני גרין מהספסל וההצטרפות של שלושה פרשמנים ברמה גבוהה בראשות הפורוורד אד דייויס, קשה לראות מישהי שתצליח לעצור אותם. ועדיין, בכדורסל מכללות אף פעם אי אפשר לדעת מה יוליד יום, והקריירה של הנסברו עשויה להסתיים בכניעה לסינדרלה התורנית במרץ.

מדהים לראות קבוצה ששניים מכוכביה נבחרו נבחרו בטופ 5 בדראפט (ראסל ווסטברוק במקום הרביעי וקווין לאב במקום החמישי), וגם השחקן עם השם הכי מצחיק שלה נטש (לוק רשארד 'מבה א-מוטה, שהצליח להשתלב ברוטציה של סקוט סקיילס במילווקי) שומרת על מעמדה כאחת הפייבוריטיות לאליפות, אבל לבן האוולנד תמיד יש עתודות של כישרון בווסטווד. המאמן הקשוח שוב יסתמך על הגנת הברזל של שחקניו, שאיפשרו ליריבותיהם 59 נקודות בממוצע למשחק אשתקד, במטרה להגיע לפיינל פור בפעם הרביעית ברציפות.

אחרי שעמד בצילו של ג'ורדן פארמר בעונתו הראשונה, בצילו של אהרון אפללו בשנתו השניה ובצילו של קווין לאב בשנתו השלישית, הגיע זמנו של דארן קוליסון להפוך לאול אמריקן אמיתי, ואחרי עונה נהדרת (14.5 נקודות ו-3.8 אסיסטים למשחק) המושכות הפעם יהיו רק שלו. ג'וש שיפ (12.2 נקודות למשחק) יעזור לו בכנפיים, ושאר הנטל יתחלק בין הפרשמנים המעולים ג'רו הולידיי, ג'יימיסון מורגן ומלקולם לי, שמרכיבים את מחזור הגיוס הטוב ביבשת.

לא רק בישראל יעקבו השנה בעניין רב אחרי יוקון, שתחזור אחרי שנתיים מאכזבות למקומה הטבעי בצמרת הגבוהה. כל זאת כמובן בתנאי שהרכז הנהדר איי ג'יי פרייס לא ירשום עוד פרק עצוב בקריירה הסוערת שלו - את עונתו הראשון החמיץ בגלל דימום שהתגלה במוחו, בעונתו השנייה היה מושעה בגלל מעורבותו בפרשת גניבת המחשבים בקמפוס, ואת עונתו השלישית אשתקד סיים עם קרע ברצועת הברך במחצית הראשונה של המשחק מול סן דייגו בסיבוב הראשון של טורניר המכללות, בו הפסידו ההאסקיס בנקודה.

אל פרייס, שקלע בעונה שעברה 14.5 נקודות למשחק וחילק 5.8 אסיסטים, יצטרף הענק הטנזני האשים ת'אביט (2.20 מ'), ששוכנע על ידי קלהון שלא לצאת לדראפט, וצפוי להפוך לכוח אדיר מתחת לסל אחרי עונת פריצה של 10.5 נקודות, 7.9 ריבאונדים ו-4.5 חסימות למשחק. ג'ף אדריאן (14.8 נקודות ו-9.1 ריבאונדים) יעזור לו באיזור הצבע, כשבקו האחורי יחליף הפרשמן בעל השם הכובש קמבה ווקר את דאג וויגינס שעבר למסצ'וסטס. ליוקון מחכים מאבקים אדירים בביג איסט, שתהיה השנה החטיבה החזקה ביותר במכללות, אבל לקלהון יש מספיק ניסיון כדי להביא את החבורה הזו לשיא שלה בסוף מרץ, שם נדע עד כמה היא טובה באמת.

עוד מאמן שכבר הלך עד הסוף ומנסה לעשות זאת שוב הוא ריק פיטינו, שלקח את הקארדינלס שלו רחוק מן הצפוי בעונה שעברה (שם הם נעצרו רק על ידי צפון קרוליינה באליט אייט), והפעם הם כבר מסומנים כאחת משלוש הקבוצות הטובות ביבשת. למרות עזיבתו של דייויד פאדג'ט היעיל והפרידה המתבקשת מדרק קרקטר (הפרוורד הכל כך מוכשר שבילה את שתי שנותיו הראשונות בלואיוויל במלחמות עם פיטינו והקיץ פשוט נזרק מהסגל), למאמן המוחצן יש סיכוי אמיתי לזכות בתואר אליפות שני אחרי הזכייה עם היריבה הגדולה מקנטאקי ב-1996.

לנעליו של קרקטר ייכנס הפרשמן סמארדו סמואלס, שהיגר לארצות הברית לפני ארבע שנים מג'מייקה והפך לתיכוניסט השני בטיבו במדינה אחרי ברנדון ג'נינגס. לצידו בצבע יככב ארל קלארק, ששקל לצאת לדראפט אחרי עונה של 11.2 נקודות ו-8.1 ריבאונדים למשחק אך בחר להישאר לשנתו השלישית, ועיקר נטל הקליעה ייפול על כתפיו של הסיניור טרנס וויליאמס (11.1 נקודות ו-7.2 ריבאונדים למשחק). בקו האחורי יתחלקו הדקות בין אנדרה מגי, ג'רי סמית', אדגר סוסה ופרסטון נואלס, שמשלימים סגל עמוק ומרשים שינסה לשרוד את קרבות הביג איסט בדרך למאבק האמיתי בטורניר המכללות.

אחרי שחזר מבייג'ינג עם מדליית הזהב, ינסה מייק ששבסקי לחזור למסלול ההצלחות גם במגרש הביתי שלו בדורהאם. השדים הכחולים של קואץ' K לא ביקרו אפילו באליט אייט מאז עזיבתו של לואל דנג ב-2004, ובשנתיים האחרונות ספגו הפסדים מביכים בסיבובים המוקדמים של טורניר המכללות, שפגעו ביוקרה המוכרת של דיוק ואפילו בהילה של ששבסקי.

בקו האחורי לא חסר להם כישרון למרות עזיבתו של דמרכוס נלסון, עם גרג פאולוס (11.4 נקודות ו-3.2 אסיסטים בעונה שעברה) וג'ון שייר (11.7 נקודות) המנוסים בפוינט, קייל סינגלר (13.3 נקודות ו-5.8 ריבאונדים) וג'ראלד הנדרסון (12.7 נקודות) המצוינים בכנפיים והקומבו גארד המגוון נולאן סמית', אבל בקו הקדמי הם עדיין רזים, ומסתמכים על לאנס תומאס המאכזב ובריאן זובאק שנעדר מכל העונה שעברה בגלל שבר ברגלו. לא מדובר בקבוצה מבריקה במיוחד, אבל בטח בשנה בה צפון קרוליינה נראית כל כך טוב, אסור לדיוק לפשל פעם נוספת.

פיטסבורג

בשנה שעברה הצליחה פיט להתגבר על כמה פציעות משמעותיות וזכתה בטורניר הביג איסט, אבל בטורניר המכללות היא הודחה כבר בסיבוב השני על ידי מישיגן סטייט. הרכז והמנהיג לבאנס פילדס, שהחמיץ חודש וחצי בעונה שעברה בגלל ניתוח ברגלו, נפצע פעם נוספת בתחילת ההכנות לעונה, אך הוא צפוי לחזור לכושר מלא לפני פתיחת משחקי החטיבה, ולהוביל את הפנתרים יחד עם סיניור נוסף, הפורוורד סם יאנג, שקלע 18.1 נקודות למשחק אשתקד. לצידם יככב הפאואר פורוורד דוואן בלייר, שרשם עונת פרשמן מבטיחה עם ממוצעים של 11.6 נקודות ו-9.1 ריבאונדים למשחק, והדביק את יתר חבריו בהתלהבות הסוחפת שלו. אם בלייר יבצע את קפיצת המדרגה שמאמנו ג'יימי דיקסון מצפה ממנו, פיטסבורג תוכל להיות כוח אמיתי גם בביג איסט המפחיד.

מישיגן סטייט

בשנה בה הפיינל פור נערך כל כך קרוב לאיסט לנסינג, קשה לראות את טום איזו, שועל פיינל פורים וותיק, נשאר מחוץ לחגיגה. הספרנטס של איזו איבדו את דרו נייצל המופלא שסיים את לימודיו (וישחק העונה ביורוקאפ במדי ארטלנד הגרמנית), אבל קיבלו את דלבון רו, אחד הפרשמנים המדוברים ביבשת. רו היה אמור לתת תפוקה מיידית בשתי עמדות הפורוורד, אבל הניתוח שעבר בברכו במהלך העונה שעברה עשוי להאיט את ההתקדמות שלו, ועד שהוא ייכנס לעניינים שוב יצטרך ריימאר מורגן (14 נקודות ו-6.1 ריבאונדים למשחק בעונה שעברה) להסתדר לבד מתחת לסלים. בקו האחורי סומך איזו על קיילין לוקאס האנרגטי שגילה ניצוצות רבים כפרשמן והשתפר רבות הקיץ.

אוקלהומה

הסונרס לא נמנו עם אריות הליגה בשנים האחרונות, ואת העונה שעברה הם סיימו עם תבוסה מהדהדת 78:48 ללואיוויל בסיבוב השני של טורניר המכללות, אבל כשיש לך בקבוצה שחקן כמו בלייק גריפין, אתה חייב להיות מועמד להגיע רחוק. בעונתו הראשונה באוקלהומה גריפין בקושי גירד את הפוטנציאל העצום שלו והעמיד ממוצעים של 14.7 נקודות ו-9.1 ריבאונדים למשחק, ואחרי קיץ אינטנסיבי של עבודה על הגוף שלו, כבר ברור שזו תהיה שנתו האחרונה של הפוורוורד הסופר אתלטי בקולג', ונכון לעכשיו הוא מועמד רציני להיבחר ראשון בדראפט הקרוב. המאמן ג'ף קייפל, שניסה בשנתיים האחרונות בעיקר לנקות את החורבות שהותיר אחריו קלווין סמפסון, יהנה גם מאחיו הפחות מוכשר של בלייק, טיילור גריפין, ומהפרשמן המבטיח ווילי וורן, שביחד יכולים להפוך את אוקלהומה לאחת המרעננות של הביג 12.

טקסס

אחרי שבשנה שעברה הצליח ריק בארנס להתגבר על עזיבתו של קווין דוראנט ולקחת את הלונגהורנס שלו עד לאליט אייט, הפעם מקווים באוסטין שהמאמן שהופך לאט לאט לאחד המוערכים במכללות, יצליח לפחות לשחזר את ההצלחה למרות נטישתו של די ג'יי אוגוסטין. מחליפו של הרכז הנהדר שנדד לחיקו הקריר של לארי בראון ב-NBA יהיה הסופמור הטורקי דואוס בלבאי, שינסה לנווט בהצלחה סגל מוכשר הכולל את איי ג'יי אברהמס הצלף (16.5 נקודות למשחק בעונה שעברה) ודמיון ג'יימס המבטיח (13.2 נקודות ו-10.3 ריבאונדים אשתקד). לטקסס יש לו"ז קשה במיוחד מחוץ לביג 12, עם משחקים מול UCLA, וויסקונין, מישיגן סטייט ואולי גם צפון קרוליינה (בגמר אפשרי של טורניר פתיחת העונה במאווי), ואם הם יצלחו אותו הם יתפסו מקום קבוע בצמרת הדירוג.

קנזס האלופה איבדה את כל כוכביה (ברנדון ראש, דארל ארתור, מריו צ'אלמרס, ראסל רובינסון, דארנל ג'קסון וסאשה קאן), ונשארה פחות או יותר עם שרון קולינס, שביחד עם כמה פרשמנים מעניינים ינסה למנוע מהג'ייהוקס התרסקות סטייל פלורידה בעונה שעברה. אצל הסגנית, ממפיס, המצב טוב בהרבה למרות העזיבה של דרק רוז, כריס דאגלס רוברטס וג'ואי דורסי. רוברט דוז'ייר, אנטוני אנדרסון ושון טאגרט נשארו, וג'ון קאליפרי שוב הצליח לגייס שם גדול מהתיכונים כשהביא את הגארד המשובח טייריק אוונס, שלפחות על פי הפוטנציאל מסוגל להוות תחליף ראוי לרוז בשיטת המשחק הפרועה של הטייגרס.

בנוטרדאם מפתחים ציפיות ברמה הארצית לראשונה אחרי הרבה זמן, והאחראי הראשי לכך הוא לוק הארנגודי העגלגל, שרשם 20.4 נקודות ו-10.6 ריבאונדים למשחק בעונה החולפת ונבחר למועמד לחמישיית האול אמריקנס לקראת העונה הנוכחית (יחד עם טיילר הנסברו, בלייק גריפין, דארן קוליסון וסטפן קרי). בגונזאגה תולים תקוות עצומות בסופמור המוכשר אוסטין דיי (בנו של דארן דיי, כוכב מכבי ראשל"צ וגליל עליון בעבר), שצפוי להיות בחירת לוטרי בסיום העונה ועד אז יהנה מצוות מסייע סולידי בראשות ג'רמי פארגו, ג'וש הייטבלט ומאט בולדין.

אריזונה סטייט, שהתרוממה מאשפתות בעונה שעברה אבל נותרה מחוץ לטורניר המכללות, תכוון הפעם הרבה יותר גבוה בעונתו השניה של ג'יימס הארדן המצוין. הסאן דבילס ינסו לתת פייט ל-UCLA בצמרת הפאק 10 יחד עם USC, שאיבדה את או ג'יי מאיו (שנבחר שלישי בדראפט) ודבון ג'פרסון (שהצליח איכשהו להגיע לרוממה), אבל קיבלה את הפרשמן דמאר דרוזאן, ואריזונה שהוכתה בהלם מפרישתו של לוט אולסון רגע לפני פתיחת העונה אבל שמרה על צ'ייס באדינגר וג'ורדן היל הנהדרים.

מי שינסו לעשות קצת רעש בביג איסט העמוס יהיו ג'ורג'טאון, שהחליפה בעמדת הסנטר את רוי היברט בפרשמן המבטיח גרג מונרו, סירקיוז המוכשרת כתמיד, וילאנובה של סקוטי ריינולדס ומרקט של דומיניק ג'יימס. ב-ACC לא צפויה תחרות לשתי הגדולות מדרך הטבק, ואחריהן ידלקו וויק פורסט שזכתה בשלושה פרשמנים מעולים (אל פארוק אמינו, טוני וודס וטיי ווקר) ומיאמי של ג'ק מקלינטון הקטלני. בביג 10 תיאבק פרדו החזקה עם וויסקונסין ואוהיו סטייט המתחדשת. ב-SEC ינסה ברוס פרל להתאושש מהנטישה של כוכביו בטנסי, ומי שעשויה לשוב לצמרת החטיבה היא פלורידה, אלופת 2006 ו-2007 שצללה עמוק אשתקד ומתכננת לחזור לעניינים.

1. צפון קרוליינה
2. קונטיקט
3. לואיוויל
4. UCLA
5. פיטסבורג
6. מישיגן סטייט
7. טקסס
8. דיוק
9. נוטרדאם
10. גונזאגה
11. פרדו
12. אוקלהומה
13. ממפיס
14. טנסי
15. אריזונה סטייט
16. מרקט
17. מיאמי
18. USC
19. פלורידה
20. דייוידסון
21. וויק פורסט
22. ג'ורג'טאון
23. וילאנובה
24. קנזס
25. וויסקונסין