לא על הלוטרי לבדו

אחרי שגילינו לכם את ההערכות שלנו לגבי 14 הבחירות הראשונות בדראפט הקרוב, הגיע הזמן לחשוף את יתר הסיבוב הראשון. בציר 2007 נחשב למשובח במיוחד לא רק בשל הכוכבים המובילים שלו, וכפי שתוכלו לראות, יש לא מעט כישרון גם בשלבים היותר מאוחרים של הדראפט הנוכחי.

בחלק הזה של הדראפט לא נערכת הגרלה, וסדר הבחירה נקבע על פי מאזני הקבוצות (הקבוצה בעלת המאזן הגרוע ביותר מבין אלו שהעפילו לפלייאוף בוחרת במקום ה-15, ומשם בסדר יורד עד לקבוצה בעלת המאזן הטוב בליגה), אך כמובן שהצורך של מנהלי הקבוצות להחליף ביניהם בחירות דראפט בכל שני וחמישי חולל כרגיל שמות בסדר הבחירה.

חשוב לציין שעד ליום הדראפט רשימת המועמדים לבחירה צפויה להצטמצם משמעותית, כיוון שכמה מהשחקנים יבינו שהם לא עומדים להיבחר במקום בו רצו, ובמקרה הזה הם רשאים להסיר את שמם מהרשימה עד ה-18 ביוני, עשרה ימים לפני הדראפט. שניים מהמועמדים הבולטים – רוי היברט מג'ורג'טאון וברנדון ראש מקנזס - כבר הודיעו בסוף השבוע האחרון כי שינו את דעתם ולא ייצאו לדראפט. בנוסף, ייצא השבוע לדרך מחנה קדם הדראפט הגדול באורלנדו, בו בוחרים בדרך כלל המועמדים המובילים לא להשתתף (מתוך הנחה שהם מסוגלים רק לפגוע במניות שלהם), אבל עבור כל היתר הוא מהווה הזדמנות פז לזנק במעלה הדראפט. אנחנו, כאמור, מתייחסים לנקודת הזמן הנוכחית, ומנסים לנחש היכן ינחת כל אחד ואחד מהמועמדים על פי המצב כיום.

15. דטרויט (מאורלנדו) - ג'באריס קריטנטון (רכז, 1.94 מ', ג'ורג'יה טק)

גם במידה והפיסטונס יצליחו להשאיר את צ'ונסי בילאפס, הם עדיין יזדקקו לחיזוק בעמדת הרכז, לאור העובדה שלינדזי האנטר יהיה בן 38 בעונה הבאה. התרומה של קריטנטון לקבוצה בוודאי לא תהיה מיידית, אחרי שהשלים שנה אחת בלבד בקולג' (בה הפגין לעתים ניצוצות של גדולה, אך במקביל רשם 3.9 איבודים למשחק), אבל עם קצת סבלנות והכוונה נכונה הוא בהחלט מסוגל להימנות על השורה הראשונה של הרכזים בליגה בעוד מספר שנים.

16. וושינגטון - ג'ייסון סמית' (פורוורד-סנטר, 2.12 מ', קולורדו סטייט)

בניגוד למרבית השמות בדראפט הנוכחי, סמית' הוא שחקן די אלמוני ברמה הארצית, בעיקר משום שקולורדו סטייט לא בדיוק נמנית עם אריות המכללות. אבל עבור הג'נרל מנג'רים של ה-NBA הוא מהווה מטרה נחשקת במיוחד, בזכות אוסף ייחודי של תכונות עליהן חולמים סקאוטים בלילות – גובה, אתלטיות, קליעה רכה מבחוץ וחוש נהדר למשחק. הוויזארס ישמחו להוסיף חבילה כזו לקו הקדמי המדולדל שלהם.

17. ניו ג'רזי - טיאגו ספליטר (פורוורד-סנטר, 2.12 מ', ברזיל)

אחרי שנרשם לשלושת הדראפטים האחרונים ובכל אחד מהם משך את שמו ברגע האחרון, הפעם גילו של ספליטר (22) יחייב אותו להישאר בדראפט. הקבוצה שתבחר בו כנראה תאלץ להתאזר בסבלנות ולחכות עד תום החוזה שלו בטאו ויטוריה, שיפוג בקיץ 2008. למרות הניסיון הרב שצבר ביורוליג בשנים האחרונות והשיפור העקבי אותו הציג, עדיין קיימים לא מעט חורים רבים במשחקו של ספליטר (בעיקר בצד ההתקפי), ונראה שיזדקק לתקופת הסתגלות לא קצרה כדי להפוך לגבוה דומיננטי ב-NBA.

18. גולדן סטייט - ניק יאנג (גארד-פורוורד, 1.97 מ', USC)

בהנחה שדון נלסון יישאר במפרץ והלוחמים ימשיכו להשתולל כאוות נפשם על הפרקט, מדובר בהתאמה נהדרת. יאנג הוא סקורר מחונן ואתלט ברמה הגבוהה ביותר, שנהג לשחק בשכונתיות כבר בקולג' (שם משום מה לא ראו זאת בעין יפה), וחופש פעולה מלא במגרש יכול לעשות לו רק טוב במקצוענים. במידה וירשים במחנות קדם הדראפט הוא אף עשוי לטפס עוד כמה שלבים, לאיזור בחירות הלוטרי.

19. לוס אנג'לס לייקרס - רודני סטאקי (קומבו גארד, 1.92 מ', איסטרן וושינגטון)

סטאקי העביר את שתי העונות שלו במכללה הרחק מאור הזרקורים, למרות שהעמיד ממוצעים מרשימים של למעלה מ-24 נקודות למשחק. העובדה ששיחק בחטיבה נידחת ומול יריבות חלשות הופכת אותו לסוג של הימור, אבל הוא בכל זאת הצליח למצב את עצמו כבחירת סיבוב ראשון לגיטימית. בקבוצה כמו הלייקרס הוא מן הסתם לא יופקד על מלאכת צבירת הנקודות, שם יסתפקו ביכולת שלו להוביל כדור ולקבור את הג'אמפ המזדמן במידה ומדובר באחד הימים בהם קובי מחליט לשתף את החבר'ה.

20. מיאמי - ארון גריי (סנטר, 2.14 מ', פיטסבורג)

בעוד שמרבית הקבוצות בסיבוב הראשון מחפשות כישרונות שיובילו אותן בעתיד, מיאמי זקוקה נואשות לעזרה מיידית. כל עוד שאקיל אוניל מסרב לתלות את הנעליים ההיט ימנעו מלהיכנס לשלב של בנייה מחדש, וינסו בכל מחיר להשיג אליפות נוספת עם הכלים הנוכחיים שלהם. ברוב התחזיות מוזכר גריי כמועמד לבחירה בסוף הסיבוב הראשון או אפילו תחילת הסיבוב השני, אבל ההיט משתוקקים, כאמור, לשחקן שייתן קצת דקות מנוחה לרגליים הדואבות של הדיזל, וגריי הוא שחקן הפנים המלוטש ביותר בנמצא, גם אם פוטנציאל ההתקדמות שלו לא גדול במיוחד.

21. פילדלפיה (מדנבר) - ג'וש מקרוברטס (פאואר פורוורד, 2.09 מ', דיוק)

תרגיל ההונאה הגדול של ג'וש מקרוברטס כמעט ועבר בהצלחה. אחרי עונה ראשונה נהדרת אשתקד במדי דיוק, לצידם של ג'יי ג'יי רדיק ושלדן וויליאמס, מקרוברטס היה מועמד להפוך לבחירת לוטרי. בפנקסיהן של קבוצות ה-NBA הוא נרשם כסקורר לא רע, מוסר מעולה ואתלט סביר בהחלט לגובהו, שכולם העריכו שרק יילך וישתפר. אבל מקרוברטס בחר שלא לצאת לדראפט, והעונה נחשף הבלוף הגדול שלו.

ללא רדיק ו-וויליאמס הוא נדרש להוביל את הבלו דבילס בעצמו, והוכיח מעל לכל ספק שהתפקיד פשוט גדול עליו. דיוק רשמה את העונה הגרועה ביותר שלה בעשר השנים האחרונות, וציידי הכישרונות פתאום שמו לב שאין לו בכלל משחק פוסט, שהוא פאשלונר סדרתי בקלאץ', ושהוא משחק אצל מייק ששבסקי, שהשחקן הגדול האחרון שהוא חתום על התגלית שלו היה תיאו פפאלוקאס (ולא מהסיבות שקואץ' K היה רוצה). למרות הכישלון המהדהד צפוי מקרוברטס למצוא את הפראייר שיבחר אותו בסיבוב הראשון, ואנחנו שמים את הכסף שלנו על בילי קינג.

22. שארלוט (מטורונטו) - מרכוס וויליאמס (גארד-פורוורד, 2.00 מ', אריזונה)

לא, לא התבלבלנו עם הרוקי של הנטס, פשוט מדובר בשחקן עם שם זהה. מרכוס וויליאמס שלנו סגר עונה לא רעה בכלל מבחינה אישית במדבר של אריזונה, אבל היה שותף לכישלון הקבוצתי של הווילד קאטס, שעשו בושות לכל אורך העונה והודחו כבר בסיבוב הראשון של טורניר המכללות. מניות הדראפט שלו ספגו אמנם מכה, אבל החבילה הכוללת – הידיים הארוכות, האינסטינקטים המחודדים והיכולת לקלוע במגוון דרכים – אמורה להפוך אותו להשקעה משתלמת עבור סוף הסיבוב הראשון.

23. ניו יורק (משיקגו) - מוריס אולמונד (שוטינג גארד, 1.98 מ', רייס)

תגידו מה שתגידו על איזיאה תומאס, אבל רוב בחירות הדראפט שלו, גם אלה שזוכות ברגע הראשון לשריקות בוז צורמות, מתגלות בסוף כמוצלחות. תומאס גם לא חושש לבחור שחקנים מכל מיני מכללות נידחות ולא מוכרות, ולכן הבחירה באולמונד נראית הגיונית. למרות שלניקס יש אינפלציה של גארדים יש להם מחסור רציני בקלעים טהורים, ואולמונד, שצלף 26.4 נקודות למשחק בעונתו האחרונה במכללה, עשוי להיות תוספת מבורכת לקו האחורי שלהם.

24. פיניקס (מקליבלנד) - רודי פרננדז (קומבו גארד, 1.97 מ', ספרד)

עצם העובדה שרודי פרננדז צפוי להישאר פנוי עד הבחירה הזו מעלה ספקות בקשר לדרכי הערכת הכישרונות של המומחים האמריקאים. הכוכב העולה של הכדורסל האירופי עשה העונה שמות ביורוליג במדי חובנטוד בדאלונה, נתן אינספור הצגות של כוכב NBA לגיטימי והיה שותף לזכייה של נבחרת ספרד באליפות העולם ביפן. זה כמובן לא גרם לאף אחד ממנהלי הליגה הטובה בעולם לחשוב שהוא שווה בחירת לוטרי. אנחנו נהמר שהסאנס יהיו הראשונים לקלוט שמאנו ג'ינובילי הבא נמצא להם מול העיניים, ויחטפו אותו מהר לפני שמישהו אחר יבין את זה.

25. יוטה – מרקו בלינלי (שוטינג גארד, 1.96 מ', איטליה)

בניגוד לפרננדז, בלינלי מגיע לדראפט אחרי עונה שיעדיף לשכוח. קלימאמיו בולוניה שלו, אותה הוא היה אמור לשאת על כתפיו, הודחה בשלב מוקדם מהיורוליג ולא הצליחה אפילו להתברג בפלייאוף האיטלקי. גם באליפות העולם הוא הפגין חוסר יציבות שעלה לנבחרתו בהדחה בהפסד בשמינית הגמר, אבל למזלו הצליח להתעלות בדיוק במשחק מול הנבחרת האמריקאית עם הצגה של 25 נקודות, והפך עצמו מיידית למועמד לבחירה בסיבוב הראשון בדראפט. ביוטה, שאוהבת את האירופאים שלה, יחפשו הקיץ גארד נוסף שמסוגל לשים נקודות על הלוח, ובלינלי המוכשר עשוי לקבל הזדמנות להראות מה הוא שווה באמת.

26. יוסטון - דרק באיירס (גארד-פורוורד, 2.01, ואנדרבילט)

חיפשתם סליפר? הנה לכם מועמד רציני. בשלוש שנותיו הראשונות בקולג' כמעט אף אחד לא שמע על דרק באיירס, אבל שנה אחרונה נפלאה סידרה לו מקום בסיבוב הראשון של הדראפט. באיירס הראה יכולות קליעה, מסירה, ובעיקר מנהיגות מרשימה בשנת הסניור שלו, ומגיע ל-NBA כאחד השחקנים המנוסים (בן 23) והמוכנים ביותר של המחזור הנוכחי. הרוקטס, שכבר מתחילים להתעצבן מהקריסה השנתית שלהם בפלייאוף, יעדיפו תרומה מיידית מבחירה בעוד פרוייקט עתידי.

27. דטרויט - אלאנדו טאקר (סמול פורוורד, 1.96 מ', וויסקונסין)

קריירת קולג'ים מצוינת לא תמיד מבטיחה הצלחה במקצוענים, ואלאנדו טאקר הוא דוגמה חיה לכך. טאקר היה לכל אורך העונה אחד משני השחקנים הטובים במכללות, ואלמלא התופעה הקרויה קווין דוראנט היה זוכה בוודאות בתואר שחקן השנה. אבל עבור הרמה הבאה הקליעה שלו פתאום לא מספיק מדויקת, הזריזות שלו מתגלה כממוצעת בלבד, והגובה הופך להיות בעייתי. התכונה העיקרית שנשארה לו לתת לקבוצת NBA היא הווינריות הענקית שלו, ואת התכונה הזו יודעים להעריך היטב בדטרויט.

28. סן אנטוניו - אהרון אפללו (שוטינג גארד, 1.98 מ', UCLA)

והנה עוד שחקן שהיה כוכב על בקולג', ויסתפק במקרה הטוב בבחירה בסוף הסיבוב הראשון. בשלוש שנותיו בווסטווד בנה לעצמו אפללו שם של שחקן קלאץ' ענק, הוביל את הברוינס לשתי הופעות רצופות בפיינל פור ואפילו הפך לאייקון תרבות בישראל בזכות שמו הסימפטי, אבל ב-NBA הוא יסתפק בתפקיד של רול פלייר מן המניין. הספרס ישאפו לכך שעם אפללו בסגל הם יוכלו לתת למייקל פינלי הדועך לדהור בשקט לעבר השקיעה.

29. פיניקס - דקוואן קוק (שוטינג גארד, 1.95 מ', אוהיו סטייט)

המוני הסקאוטים שהגיעו לעקוב אחרי גרג אודן ומייק קונלי ג'וניור השנה זכו לחזות מקרוב גם בדקוואן קוק, שמצידו פתח את העונה נהדר וסיים אותה בקול ענות חלושה. הפוטנציאל אותו הפגין בתחילת העונה אמור להספיק לו להשתחל לסיבוב הראשון, ופיניקס בוודאי לא תתנגד להוסיף אתלט גדול עם יד מצוינת מחוץ לקשת לסגל הפרוע שלה.

30. פילדלפיה (מדאלאס) - מארק גאסול (סנטר, 2.11 מ', ספרד)

הקטלוני הצעיר הראה העונה שהוא לא סתם "האח של פאו", והיה חלק מרכזי בזכייה של ג'ירונה בגביע היורוקאפ. באשר להצלחה עתידית ב-NBA הדעות עדיין חלוקות לגביו, אבל הגובה, המסה והייחוס המשפחתי יסדרו לו ככל הנראה את החוזה המיוחל.

הבדלי הרמות בין איזור הבחירה ה-20 לבחירה ה-40 אינם גדולים, כך שייתכנו תזוזות משמעותיות בין השחקנים עד ליום הדראפט עצמו, ולא חסרים מועמדים נוספים לשמוע את שמם בסיבוב הראשון ב-28 ביוני במדיסון סקוור גארדן. בין הגארדים ניתן למצוא את גייב פרויט (1.93 מ', USC), ארון ברוקס (1.78 מ', אורגון), דומיניק ג'יימס (1.77 מ', מרקט), פטרי קופונן (1.94 מ', פינלנד), טריי ג'ונסון (1.95 מ', ג'קסון סטייט) וטוריאן גרין (1.80 מ', פלורידה).

בין הפורוורדים מוזכרים גם ג'ארד דאדלי (2.01 מ', בוסטון קולג'), דומיניק מגווייר (2.04 מ', פרזנו סטייט), גלן "ביג בייבי" דייויס (2.05 מ', LSU), ניק פזיקאס (2.10 מ', נבאדה) והרברט היל (2.11 מ', פרובידנס).

הסנטרים הבולטים הם שון וויליאמס (2.10 מ', בוסטון קולג'), דבון הארדינג (2.11 מ', קליפורניה) ואנטה טומיץ' (2.17 מ', קרואטיה).