בסוף נובמבר יצאה ברצלונה למשחק חוץ מול אוברדוירו הקטנה, וניצחה 83:89.
זה אמור היה להיות עוד משחק חסר משמעות, שהפך דווקא לנקודת ציון: היה זה המשחק האחרון בו קלעה אלופת ספרד 80 נקודות ומעלה. מעבר לכך: עשרה משחקים שיחקה מאז, בליגה הספרדית וביורוליג, ובארבעה מהם נתקעה על 65 נקודות ומטה. נשמע מוזר, בהתחשב בכישרונות-העל הוורסטיליים שברצלונה מחזיקה על הספסל פיט מיקאל, צ'אק אידסון, ארזם לורבק, מרסלינו הוארטאס ואחד, חואן קרלוס נבארו, שכבש העונה את המקום הראשון ברשימת קלעי כל הזמנים של היורוליג והוא רק בן 31.
***
אבל אתה יכול להרשות לעצמך לזייף מעט בהתקפה, כשההגנה שלך הופכת למבצר בלתי-חדיר. ממוצע הספיגה של ברצלונה חסר תקדים: ב-ACB סופגת רק 64.8 נקודות; ביורוליג היא עוצרת את יריבותיה על 59.9 נקודות בלבד בממוצע. סיינה הייתה קבוצת היורוליג היחידה שחצתה מולה את מחסום 70 הנקודות.
"אולי העונה השתנה משהו במנטאליות של ברצלונה", אומר העיתונאי נאצ'ו מנדזה. "היא קודם כל חושבת הגנה".
וזה מוזר, מוסיף מנדזה, "כי לברצלונה אין שומרים אישיים גדולים. היא איבדה הקיץ אולי את השומר האישי הטוב ביותר שלה, אבל עדיין מציגה הגנה גדולה".
מנדזה מכוון בדבריו לריקי רוביו, שנטש למינסוטה. "במקום רוביו הגיע הוארטאס, שהוא פליימייקר מצוין, אבל שומר אישי בינוני. גם נבארו לא שומר גדול. הסוד של ברצלונה הוא בהגנה הקבוצתית".
***
ברצלונה אומנם לא משתמשת בהגנת הלחץ של מכבי תל אביב, שהפילה אשתקד חללים רבים, אבל דומה שהקטלאנים כן אימצו מספר מאפיינים מקבוצת ההגנה הטובה ביורוליג אשתקד.
שחקני החוץ של ברצלונה גבוהים ואתלטיים: הוארטאס (1.90), מיקאל (1.97) ואידסון (2.02) יוצרים קו הגנה ראשון קשוח ואלסטי. מתחת לטבעות ממתינים אנטנות כמו קוסטה פרוביץ' (2.17) ובוניפאס אנדונג (2.13) כדי לחסום מסתננים פוטנציאליים. בעזרת שמירה אישית אגרסיבית משבשת ברצלונה את קווי המסירה של היריבות, מפעילה לחץ קונסיסטנטי על מובילי הכדור ומאלצת את יריבותיה לזריקות קשות תחת לחץ השעון.
בארסה הפכה העונה לחוסמת נהדרת (4 חס', שנייה ביורוליג) ולאחת החוטפות הטובות במפעל (7.7 חט', חמישית ביורוליג). בפלאו בלאוגראנה ההגנה הקבוצתית שלה בשיאה: ברצלונה מורידה את אחוזי הקליעה של היריבות ל-43.5% מ-2 ו-26.7% מ-3, ומכריחה אותן ל-15 איבודים; ההגנה הזו אגרסיבית, אך לא פראית (מבצעת בבית 19 עבירות בממוצע), והיא שולחת את היריבה ל-12 ביקורים בלבד בממוצע על קו העונשין.
התוצאה הביתית הממוצעת של ברצלונה ביורוליג היא 59.9:78.8, כמעט 19 נקודות הפרש בממוצע. אם לוקחים בחשבון שארבעת הפסדיה העונה (שלושה בליגה הספרדית ואחד ביורוליג, כולם בחוץ) היו בהפרש ממוצע של שש נקודות הרי שבטופ-16, בו ההפרשים מכריעים גורלות, סביר להניח שתתקן בבית גם החלקה זו או אחרת באחד ממשחקי החוץ.
***
"נכון לעכשיו, ברצלונה טובה יותר בהגנה מאשר בהתקפה", מאשר העיתונאי והפרשן פאבלו דה-מולינה, עורך אתר הליגה הספרדית (acb.com). "אבל אולי זה קשור לפציעות. נבארו בחוץ כבר כמה שבועות. לורבק ופרוביץ' היו פצועים. פיט מיקאל עדיין חוזר לעצמו מהפציעה הקשה בעונה שעברה. אני חושב שכשנבארו יחזור, ייתכן שבתחילת השבוע הבא, ההתקפה של בארסה תיראה אחרת. הם אומנם הפסידו לאחרונה שני משחקים קשים, בחוץ מול ויטוריה ובמדריד, אבל צריך לציין שנבארו לא שיחק".
נבארו נפצע ברגלו בתחילת המשחק בויטוריה, לפני כשלושה שבועות. "כשהוא היה בכושר בתחילת העונה ברצלונה קלעה המון נקודות, אבל כשהוא יוצא מאיזון או כשהוא פצוע, כל ההתקפה של ברצלונה משוחקת אחרת", מוסיף מנדזה. "בכלל, בקדם העונה בארסה נראתה כמו הקבוצה המפלצתית שהייתה בהתקפה בעונה שעברה, אבל חודש וחצי בתוך העונה היא פתאום קלעה הרבה פחות, באופן דרמטי. אני חושב שברצלונה פשוט מנסה לבנות קודם הגנה חזקה, בידיעה שבהתקפה ממילא יש להם כל כך הרבה כישרון שחקנים כמו נבארו, אידסון או לורבק תלויים בעיקר בעצמם לכן כשהם יצטרכו נקודות בהתקפה, זה כבר יסתדר. אבל הם יודעים שדווקא ההגנה תיקח אותם העונה רחוק".
ואולי אלו לקחי סדרת רבע גמר היורוליג הטראומטית של העונה שעברה. בארסה, אלופת אירופה, פגשה את פנאתינייקוס האפרורית של ז'ליקו אובראדוביץ', והפסידה 3:1 בסדרה אליה הגיעה עם יתרון ביתיות. פאו הוציאה מהנפטלין את הגנת ה"בוקס אנד וואן" כדי לשתק את נבארו (קלע 8 נקודות בממוצע בשני המשחקים ששוחקו באתונה), ובהתקפה חגגה עם 78 נקודות בממוצע. במשחק האחרון בסדרה עצרה פנאתינייקוס גם את לורבק, רוביו וטרנס מוריס, וברצלונה נתקעה על 67 נקודות. "אני מרגיש חסר-אונים", אמר ריקי רוביו לאחר המשחק, "שיחקנו בלי שום ביטחון".
***
ברצלונה עברה הקיץ זעזוע מקצועי. היא נפרדה מטרנס מוריס, אלן אנדרסון, ריקי רוביו, יאקה לאקוביץ' ורוג'ר גרימאו. בארסה החליטה לצמצם במעט את הרוטציה ולהתבסס על שחקנים בעלי אוריינטציה קבוצתית, כמו אידסון שהגיע ממכבי, פיט מיקאל שחזר מפציעה שהשביתה אותו מחלקה השני של העונה שעברה, מרסלינו הוארטאס שנרכש מקאחה לבוראל וסי.ג'יי וואלאס שפרץ במדי גראן קנריה.
יחד עם ויקטור סאדה, פראן ואסקז, קוסטה פרוביץ', ג'ו אינגלז, אנדונג, לורבק ונבארו מחזיקה ברצלונה בסגל מנוסה ומאוזן שכולל 11 שחקנים בכירים, שמשחקים כולם בין 12:30 (אינגלז) ל-24 (לורבק) דקות בממוצע ביורוליג.
החמישייה הראשונה מורכבת מהוארטאס, נבארו, אידסון, פרוביץ' ולורבק, כשמיקאל עולה בחמישייה לסירוגין. לורבק נראה נהדר עד כה העונה, עם 14.7 נקודות ו-4.6 ריבאונדים ביורוליג (18 נקודות מדד); נבארו ממשיך להפגיז עם 12.1 נקודות ו-3.1 אסיסטים ב-23 דקות. אידסון (8.8 נקודות), הוארטאס (9.2 נקודות, 5 אסיסטים) ומיקאל (9.7 נקודות, 4.3 ריבאונדים) גם הם נחשבים לאסים אופנסיביים.
"בתחילת העונה נראה היה שברצלונה פחות דומיננטית מבעבר, אבל התצוגות שלה בהגנה גורמות לאנשים לחשוב פתאום אחרת", מסכם מנדזה. "כולם מבינים שכשהסגל יתייצב והפצועים יחזרו, זו תהיה קבוצה אדירה. מה שגדול העונה בברצלונה הוא שגם בלי לקלוע הרבה נקודות, היא עדיין מנצחת בהפרשים גדולים ומאלצת את היריבה לשחק כפי שהיא רוצה. סדרת הפציעות הגדולה כבר מאחוריה. נבארו לא צריך הרבה זמן להיכנס לכושר. אם הוא באמת חוזר בשבוע הבא, בהתאם לתכנון, אני חושב שבטופ-16 ברצלונה תוכיח שהיא הייתה ונותרה הקבוצה הכי טובה באירופה, אולי להוציא את צסק"א מוסקבה".
ohad@walla.net.il