וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מה נזכור ממכבי תל אביב מודל 2012?

24.2.2012 / 2:14

מכבי ת"א העפילה להצלבה כשבלאט מאלתר מדי משחק, ולקבוצתו אין סגנון מובהק שיקנה לה זהות ויבטיח לה הצלחה. בניגוד לעונה שעברה, מכבי הנוכחית היא הכל חוץ ממפתיעה

בספורט, הניצחון הוא הדבר הכי חשוב בטווח הקצר, והזיכרון הוא הדבר הכי חשוב בטווח הארוך.

ניצחונות והפסדים של קבוצת ספורט הם כאבנים קטנות המודבקות זו לצד זו, ויוצרות לבסוף את פסיפס הזיכרון הקרוי בפי חובב הספורט "עונה". כל אותם חודשים מלאי תהפוכות, דרמות, פציעות, המראות ונחיתות, סלים חשובים ועבירות מטופשות, כל פרק הזמן הארוך, המתיש והמרגש הזה מתנקז לבסוף למילים בודדות כגון "מוצלחת", "גרועה", "מאכזבת" או "בלתי נשכחת". במהלך העונה חובב הספורט חי ממשחק למשחק, חי את הטווח הקצר שמוכתב על ידי היומיום. כמו אדם שמטייל בערוץ נחל סבוך וחושב קודם כל על הצעד הבא. אבל יש תחנות בדרך, מגיע הרגע שבו אפשר לעצור לרגע ולהביט בנוף, לראות את כברת הדרך, את המרחק מנקודת הפתיחה, לראות את היער ולא רק את העצים. בלאט ושחקניו הבטיחו לעצמם מקום בהצלבה בעזרתה האדיבה של ברצלונה, וזה הזמן לעצור רגע ולשאול - מה נזכור מהעונה הזאת של מכבי תל אביב?

מכבי עשתה את המצופה ממנה כשעלתה להצלבה, וברור שהדחה הייתה מסמנת את העונה הזאת ככישלון, אולם גם לדרך יש חשיבות, לא רק לתוצאה. אפילו בעונת 2008, בה מכבי הפסידה בשלושה משחקי גמר, היא עשתה דרך שראוי להעריכה: עברה את הטופ 16 בהצלחה בזכות הופעה הרואית במדריד, צלחה את הסדרה מול ברצלונה והפתיעה אפילו את עצמה מול סיינה בחצי הגמר. בניגוד לעונה שעברה, מכבי הנוכחית היא הכל חוץ ממפתיעה. אמנם היו הצגות מול אפס איסטנבול וריאל מדריד, אבל לא מדובר בניצחונות מונומנטאליים שמגדירים עונה ומעניקים עומק וזהות ברורה לקבוצה.

בעונה שעברה מכבי קוששה סגל מן הגורן ומן היקב, הנחיתה את פארגו בזמן הפציעות של מיקאיל טורנס, הימרה על סופו, ובלאט הצליח ליצוק לקבוצה סגנון מרהיב, הכולל הגנה אדירה והתקפה שובת עין. גם הקיץ מכבי אלתרה סגל, אבל החטא הקדמון המתוק – החתמת ג'ורדן פארמר והפיתוי הכספי ע"ש הליגה האדריאטית – הפך את העונה הזאת למרירה משהו מבחינתה. מכבי תל אביב מגיעה להצלבה ללא סגנון מובהק, ללא כלי נשק מוכחים, כשנדמה כי בלאט מאלתר את דרכו מדי משחק.

הניצחון של מכבי על ז'לגיריס הוא ניצחון של ציפורניים ולא של כדורסל. מי שצפה במשחק ראה ניצחון של קבוצה עם רצון ומוטיבציה. זה חשוב, ודי להביט בקבוצה של פיני גרשון ב-2010, כדי להיזכר שעם זחיחות ואדישות לא מגיעים רחוק מדי. אבל מי שמביט בעונה כולה ראה ניצחון שהוא בגדר חובה. למעשה, מכבי ניצחה והפסידה בטופ 16 בהתאם לציפיות, ועשתה בסך הכל את המוטל עליה. היא עשתה זאת ללא חן וללא שאר רוח.

זה היה ככל הנראה הרבע הראשון הגרוע ביותר שמכבי הציגה ביד אליהו מאז אירופה עברה לשיטה של רבעים. בלאט שוב העדיף לצוות בחמישייה הפותחת את מאלט ולנגפורד, קיבל 8:0 מהליטאים וסדרת טעויות מביכה. במקום לתת את המושכות לאוחיון כבר בפתיחה ולנצל את היכולת ההגנתית שלו, הוא הכניס אותו בהמשך כחלק מחילוף משולש (!) שכלל את סופו ובורשטיין, חילוף שהפך את מכבי לכבדה ואטית יותר. עד סוף הרבע הראשון כל שחקני הסגל מלבד הצופה ג'ון שאייר, דרכו על הפרקט, כשבלאט מפליא בחילופים כפולים, ונראה אובד עצות. בשלב מסוים בתחילת הרבע השני, כשהלוח הראה 30:13 לקובנה, אבות ביציע כיסו את עיני ילדיהם.

העובדה שפפאלוקאס, אותו שחקן שמעלה עובש בספסל לאורך העונה, הוא זה שהחזיר את מכבי למשחק יחד עם חמישייה שכוללת את סופו, אליהו, פניני ולנגפורד, אשר ספק אם שיחקה יחד אפילו באימונים, מעידה על הכאוס ששלט במכבי. כנראה שיד אליהו יכול לרפא כל פיגור. אפשר רק לדמיין איך מכבי הייתה נראית לאורך העונה אם פפאלוקאס היה מקבל 15-17 דקות בממוצע למשחק, ומספק למכבי את אותו פיק אנד רול יעיל להפליא שביצע עם הנדריקס פעם אחר פעם, גם מול יריבות אחרות.


מכבי יכולה לשאוב עידוד מהאופן הנחוש שבו מחקה פיגור של 17 נקודות, מההגנה המצוינת של הנדריקס וסמית, מכך שבלו וסמית תפרו את השלשות בדיוק ברגעים הנכונים, מזה שהמהלכים האישיים של לנגפורד הולידו נקודות ברגעים הקריטיים, אך דומה שזה מקסם שווא. עמוק בתוך העונה מסתבר שאוחיון ופפאלוקאס עדיין צריכים להיאבק על הזכות להוביל כדור ולנווט, אליהו, כתוצאה מכך, סובל מחוסר יציבות, בלו במשבר קליעה, פניני לא מוצא את עצמו, סופו משחק פצוע, מאלט דועך ולנגפורד נאלץ או שמח לקחת הכל על עצמו. מכבי תסיים במקום השני בבית, אחרי ברצלונה, בדיוק כמו בעונה שעברה, אבל ברור שזו לא הקבוצה ההיא, שהעניקה את התחושה שהיא מסוגלת לנצח בכל מגרש וחוץ יריבה.

עד תחילת משחקי ההצלבה מכבי תשחק 11 משחקים, זו הישורת האחרונה לפני רגעי ההכרעה של העונה. בפגרה הקודמת, לפני הטופ 16, מכבי ניצלה היטב את הזמן כדי להופיע למשחק החשוב בקובנה בכושר טוב. ב-11 המשחקים הקרובים, כולל זה בברצלונה, עליה ללמוד איך לשחק עם אוחיון ופפאלוקאס כמובילי כדור, לשייף את הפיק אנד רול עם הגבוהים, לנסות להחדיר אלמנטים חדשים בהתקפה כמו פיק אנד סלייד עם בלו, לדייק בשמירת הלחץ ולהתמקצע בהפתעות קטנות דוגמת הגנת הבוקס אנד וואן שקלקלה לבאזילה וקאנטו בהיכל.

ללא קשר לזהות היריבה, מכבי תגיע לסדרת ההצלבה ללא יתרון ביתיות ויהיה עליה להתעלות ולהפתיע. אחרת, העונה הזאת תוגדר באופן הכי נוראי כשמדובר בספורט – סתמית.

מכבי תל אביב בשלב ההצלבה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully