וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לא שווה את הסיכון

דור בלך

25.3.2009 / 22:50

למרות הקושי הפסיכולוגי להשתחרר מהתלות בכוכב הראשי, להיסטוריה יש מספיק דוגמאות של קבוצות שהצליחו אחרי שלא העלו בהרכב שחקן שהוא לא לגמרי כשיר, וכשלו כאשר התעקשו לסכן אותו. מסקנה אפשרית: תנו לבניון להחלים. זה טוב לו, זה טוב לנו

לא צריך ללכת רחוק מדי כדי להבין את הדילמה שחווה דרור קשטן כעת. באוקטובר 1989 הייתה הנבחרת של יצחק שניאור ויענקל'ה גרונדמן קרובה הרבה יותר למונדיאל. ישראל העפילה לפלייאוף מול קולומביה והייתה במרחק של שני משחקים מאיטליה. במשחק הראשון הפסידה הנבחרת 1:0 בחוץ לאחר הופעה מרשימה של בוני גינצבורג בשער. לקראת הגומלין נפצע אלי אוחנה בשריר הירך האחורי, בדיוק כמו בניון. בדיוק כמו קשטן, ש.ג התחבטו אך החליטו לפתוח ללא החלוץ שהוביל את מכלן הקטנה לזכייה בגביע אירופה למחזיקות גביע. על אף הדומיננטיות של החלוץ הירושלמי, הוא לא התקרב למעמד של יוסי בניון בנבחרת כיום – בטח ובטח כשפרט אליו בחוד שיחק רוני רוזנטל ואת מקומו תפס ניר לוין המצוין. אוחנה היה גם הרבה פחות פוליטיקאי מבניון ובחימום צעק לצמד המאמנים "אתם עושים את טעות חייכם!". במשך כל המחצית הראשונה לא הצליחה ישראל לפרוץ את הבונקר הדרום אמריקאי על אף מספר הזדמנויות קורצות שהוחמצו. האיש והתסרוקת עלה במחצית השנייה אך לא הצליח גם הוא להכניע את השוער והעקרב רנה היגיטה. קולומביה המשיכה למונדיאל, ובישראל עסקו בעיקר בהאם אוחנה היה צריך לפתוח.

"אני לא יודע גם אם אוחנה היה פותח במקומי היינו מבקיעים כי בסופו של דבר רוב ההחמצות לא היו שלי", משחזר לוין. "אחרי הכל גם כשאלי נכנס לא הצלחנו להבקיע ואני לא יודע כמה הוא היה בריא – זה רק הוא יכול להגיד. לא היה הבדל במשחק הספציפי הזה כשהוא היה על הדשא או לא, ולמירב המצבים הגיע בכלל רוזנטל".

4 לפנות בוקר

כמו במקרה אוחנה, יהיו שיגידו שיש לסכן את בריאותו של יוסי בניון, העיקר לעלות למונדיאל. אבל לא בטוח שזה נכון להתעקש על שחקן פצוע (אם ובלי קשר שיש משחק לא פחות חשוב מול אותה יוון ביום רביעי). 8 שנים וחצי לאחר המשחק ההוא מול קולומביה התייצבה ברזיל לגמר המונדיאל בצרפת מול המארחת. פחות מ-24 שעות לפני המשחק והכוכב הגדול ביותר בכדורגל העולמי דאז, רונאלדו, התמוטט בחדרו, לאחר שככל הנראה לקה בהתקף אפילפטי והובהל לבית חולים ב-4 לפנות בוקר. מאמן ברזיל מריו זאגלו התלבט גם הוא האם לעלות ללא החלוץ המצטיין, שאף זכה בכדור הזהב באותו טורניר. פרט לרונאלדו, יכול היה זאגלו להרכיב את אדמונדו, דנילסון, בבטו או אפילו לעלות עם ריבאלדו כחלוץ. בדף ההרכב שהראה לשחקניו 72 דקות לפני שריקת הפתיחה רונאלדו היה בחוץ ואדמונדו בפנים. אלא שעל פי השמועות, הספונסרית של רונאלדו – נייקי, שאימצה את השחקן תמורת מיליוני דולרים, הפעילה לחצים כדי שהכוכב ישחק על במה הגדולה מכולן.

העובדות מראות שלאחר חצי שעה זאגלו שינה את ההרכב. התקרית נשמרה בסוד, ורונאלדו, שבקושי תיפקד באותו בוקר, עלה בהרכב ונראה כמו צל חיוור של עצמו. הנבחרת הברזילאית כולה הייתה עסוקה רק במצבו של החלוץ ונגררה אחרי יכולתו החלשה, מה שאפשר לזידאן ולטריקולור לפרק את אלופת העולם 0:3 ולחגוג ברחובות פריז.

"כל הזמן חשבתי להוציא אותו", נזכר זאגלו במשחק הבלתי נשכח. "אבל הוא אמר לי שהוא בסדר, ואם לא הייתי מרכיב אותו הייתי נתון תחת לחץ כבד אפילו יותר". בחקירה שנערכה בברזיל לגבי המקרה הכחיש רונאלדו את השמועות על התערבותה של נייקי והתחייב כי הוא זה שהחליט לשחק. "אני לא זוכר כמעט כלום ממה שקרה בלילה שלפני, אבל אני יודע שלמרות שהפסדנו את הגביע העולמי אני זכיתי בחיים שלי בחזרה".

2 גביעי עולם

באסיפה שלפני אותו משחק, כשרונאלדו עדיין היה אמור לפתוח על הספסל, זאגלו הזכיר לשחקניו את סיפורה של נבחרת ברזיל 1962. למונדיאל שנערך בצ'ילה הגיעה נבחרת ברזיל זחוחה מביטחון כשהשחקן הטוב בהיסטוריה – פלה – מוביל אותה. במשחק הראשון מול מקסיקו היה זה אותו זאגלו שכבש את השער הראשון, כשפלה חותם את תוצאת המשחק. במשחק השני מול צ'כוסלובקיה, ברזיל לא הצליחה לכבוש והמשחק נגמר בתיקו מאופס, אלא שמה שהדאיג את הברזילאים הייתה פציעתו של פלה. החלוץ מתח את שריר המפשעה לאחר בעיטה לכיוון השער ויצא מן המגרש, כשברזיל נותרה בעשרה שחקנים מאחר שבזמנו עדיין לא הורשו חילופים. מאמן ברזיל, אימור מוריירה, שספג ביקורת על כך שהנבחרת שלו זקנה מדי, נאלץ להסתדר דווקא ללא השחקן הצעיר ביותר בסגל.

בתחילה חשב שמדובר בפציעה קלה, ולא היה מודאג כשילד הפלא לא היה כשיר למשחק האחרון בשלב הבתים מול ספרד, בו ניצחה ברזיל 1:2. כשקיבלו את נבחרת אנגליה של בובי מור ובובי צ'רלטון ברבע הגמר ניסו בברזיל להכשיר את פלה, אך ללא הועיל. הברזילאים, בלי פלה, ניצחו 1:3 והתקדמו לחצי הגמר מול צ'ילה המארחת. פלה שוב לא עבר את מבחן הכשירות והירוקים-צהובים הסתדרו בלעדיו כשניצחו 2:4. בגמר הם ניצבו שוב מול צ'כוסלובקיה ופלה קיווה לסגור מעגל ולשחק נגדם, אך עדיין לא היה כשיר לחלוטין ומוריירה החליט שלא לקחת צ'אנסים ולעלות רק עם שחקנים בריאים. הצ'כוסלובקים עלו ליתרון ראשון ומוריירה התחיל להזיע. שתי דקות מאוחר יותר אמרילדו השווה את התוצאה כשבמחצית השנייה זיטו השלים את המהפך ו-ואוא חתם את תוצאת המשחק, 1:3, ושלח את פלה לחגוג עם חבריו.

sheen-shitof

מאריכים את האקט

כך תשפרו את הביצועים וההנאה במיטה - עם מבצע בלעדי

בשיתוף "גברא"

40 מעלות חום

אם קשטן בכל זאת מחפש דוגמא לשחקן פצוע שהצליח להתעלות הוא יאלץ לעבור לענף אחר, וגם אז להיתלות באילנות גבוהים במיוחד – מייקל ג'ורדן. בלילה שלפני המשחק החמישי בסדרת גמר ה-NBA ב-1997 בין השיקאגו בולס ליוטה ג'אז ביוטה, כשהמאזן עומד על 2:2 בסדרה, התעורר מייקל ג'ורדן ב-3:30 כשהוא קודח מחום. בשעות הבוקר המצב רק הלך והחמיר וג'ורדן לא יצא ממיטתו. אם הייתה קבוצה שיכלה לעצור את שיקאגו של אז היא יוטה עם קראל מלון וג'ון סטוקטון.

פיל ג'קסון כבר התחיל לחשוב על חמישייה ללא אייר ג'ורדן. ההערכה הייתה שג'ורדן אפילו לא יגיע להיכל. סקוטי פיפן ראה אותו מגיע ושאל אם הוא הגיע כדי לצפות במשחק. "לא האמנתי שהוא יצליח ללבוש את המדים בכלל", נזכר הסמול פורוורד. המשחק התחיל וג'ורדן, שלא אכל כל היום ואפילו לא עלה לחימום, נראה רע כשזיעה קרה ניגרת מגופו והוא נראה כמי שהולך להתעלף בכל רגע. ברבע השני הוא כבר התחיל להרגיש טוב יותר ולחזור לעצמו מה שלא מנע מהג'אז להוביל 49:53 במחצית.

בחדר ההלבשה ג'ורדן שתה מיץ תפוזים ואכל רסק תפוחים והכריז שהוא כמו חדש. אלא שכשהתחילה המחצית השנייה ג'ורדן הרגיש שראשו מסתובב. "ידעתי שאם אני אתן הכל, ככה גם חברי לקבוצה, אז המשכתי", הוא שיחזר לאחר מכן. לקראת סיום המשחק, כשהוא בקושי עומד על הרגליים הצליח ג'ורדן לקבור שלשה שנתנה לבולס יתרון 5. כמה שניות לאחר מכן ג'ורדן כבר התרסק אל הספסל, אבל הג'אז לא הצליחו למחוק את הפער והפסידו 90:88.

100 אחוז

אז מה עושים במקרה של בניון? האם מניחים לו להחלים כמו שצריך, או ששוב מניחים לו על הכתפיים ציפיות של מדינה שלמה. "אני דוגל בכך ששחקן שלא כשיר במאת האחוזים לא צריך לשחק, בעיקר כשזו פציעה בשריר הירך האחורי שמגבילה מאוד", מייעץ ניר לוין. "עם פציעה כזו אי אפשר לצאת לספרינטים וגם לבעוט מאוד קשה. מה גם שהשחקן כל הזמן מפחד להחמיר את הפציעה מה שמגביל אותו עוד יותר".

"כל מקרה הוא פרטי ותמיד יש פקטורים שונים שצריך להתחשב בהם", מודה זאביק זלצר. "אבל באופן כללי אני מאמין ששחקן פצוע לא צריך לעלות. נכון שיוסי הוא מאוד דומיננטי ומאוד חשוב לנבחרת, אבל אני לא מאמין בכל הזריקות שיכוך כאבים כי זה יוצר נזק מתמשך לטווח הארוך. בכלל, שחקן פצוע לא מרוכז במשחק כי הוא חושב כל הזמן על הפציעה שלו ועל איך לא להחמיר אותה ולכן, אלא במקרים מאוד יוצאי דופן, אני לא מעלה שחקנים שלא כשירים ב-100 אחוז".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully