כששואלים את אלי כהן "השריף" על תומר חמד, מקבלים את התשובה כי "זה חלוץ שמאמן רוצה אצלו בכל מצב. הוא לא סתם פיזי, הוא משתמש בפיזיות שלו כדי לפרוץ לרחבה, לשמור על הכדור, להכין מצבים לחברים שלו ולמשוך בלמים בכדי לפנות שטחים. יש לו גם משחק ראש טוב ומדוייק. הוא חלוץ חכם מאוד, אחד כזה שעוזר ויודע לבשל לחברים שלו שבאים מאחור, ובנבחרת הזאת יש לו טאלנטים גדולים שבאים מאחוריו. לכן הוא כל כך משמעותי".
ספק אם אלי כהן היה אומר את אותם דברים על תומר חמד לפני ארבע שנים. אלא שחמד שינה את היחס אליו שלב אחר שלב. גם עכשיו, הוא לא נותן לאנשים לומר שהוא משחק בהרכב של מאיורקה רק בגלל המשבר הכלכלי בקבוצה, ולוקח את ההזדמנות שניתנה לו בשתי ידיים, כפי שעשה במכבי חיפה. בנבחרת ישראל זה בא קצת פחות לידי ביטוי, גם כי לא פעם העדיפו שחקנים אחריו לפניו בחוד הלאומי. בקמפיין הזה, חמד יקבל הזדמנות קצת יותר טובה: האם הוא מסוגל לקחת אותה ולהראות לנו, כמו במאיורקה, שהוא לא ברירת מחדל. או שאלה יותר חשובה: האם הנבחרת תדע להשתמש בשירותים שלו נכון?
להשתמש בו אחרת
כאשר תומר חמד זומן לנבחרת ישראל על ידי לואיס פרננדז לפני יותר משנה, היו לא מעט שהרימו גבה ואמרו שרק אצל הצרפתי הקפריזי החלוץ יכול לקבל זימון לנבחרת. אלא שחמד, שעבר קריירת מלאת תלאות ללא הרבה אמון מצד מאמנים, הצליח לעשות קאמבק אדיר בשנתיים וחצי האחרונות והפך לחלוץ המוביל של הנבחרת לקראת שני משחקי הפתיחה של הקמפיין נגד אזרבייג'אן ורוסיה.
אלי כהן אולי החמיא ללא הכרה לחמד קודם, אבל בשביל האוהד הממוצע חמד הוא עדיין לא החלוץ הסקסי אותו היה רוצה לראות. או אם לומר זאת בדרך נכונה יותר: למרות שלל הישגיו בשנים האחרונות, הוא עדיין לא נראה כמו החלוצים הגדולים שהיו לנבחרת ישראל. ויזואלית, משהו חסר בו, לא נראה שיש בו משהו מיוחד מעבר ליכולת אדירה לנצל הזדמנות, למרות שבקבוצות שלו חמד הוכיח לא אחת שהוא הרבה יותר מברירת מחדל.
אלי אוחנה, שרואה אותו שבוע אחר שבוע בשידורי הליגה הספרדית, מבקש מכולם להעריך את מה שיש לנו ביד ולהשתמש בזה נכון. "עובדה שגם אם כל החלוצים הגדולים שהיו כאן לא הצלחנו להגיע לשום מקום, אז קצת ריספקט ופרופורציות", אומר אוחנה, "אני אפילו לא מבין את השאלה הזאת. להגיד על שחקן שכבש שלושה שערים בשלושה משחקים בליגה הספרדית ברירת מחדל או לא מספיק טוב, זה בלתי נתפס. הלוואי וכל החלוצים בנבחרת יהיו עם רקורד כמו שלו ומספרים כאלה. עובדתית, הוא מהבודדים שבכלל משחק, שלא לדבר על המספרים שהוא מביא. הוא לא מהחלוצים עם הסגנון המלהיב או הטכני יותר, אלא מביא משהו אחר. הוא משחק חזק עם הגוף והגב לשער, יש לו בעיטה חזקה, הוא שומר על הכדור, מתפרץ מאחור, משחק ראש טוב, וכל מה שצריך ממנו הוא ייתן".
אלי, הוא חלוץ מספיק טוב כדי לתת לנו מענה מול הנבחרות הגדולות בבית?
"אנחנו פחות טובים מהנבחרות האלה, ולכן יהיה קשה לכל מי שישחק. אבל שחקן שמשחק קבוע בליגה הספרדית, יש לו את מה שצריך כדי לשחק נגד הנבחרות האלה, כשכמובן הוא תלוי במי שישחק איתו. הוא עשה התקדמות אדירה וממשיך אותה, אני אישית מאוד אוהב אותו".
לנצל אותו נכון
אוחנה, מגדולי החלוצים שהיו בנבחרת, אומר שהכל תלוי במי ישחק איתו. חלוצים אחרים ששוחחנו איתם, מטעימים זאת כך: תלוי גם איך נשחק איתו, או לצידו. חמד מביא איתו ערך חשוב מאוד לנבחרת ישראל: לחימה. רצון. במשחקי ההכנה של הנבחרת ובמשחקי האימון, חמד זכה למחמאות גדולות, דווקא על הדברים האלה. הוא לא רק מבקיע, הוא גם נמרץ, פועל בהתלהבות אדירה ושחקנים מגדירים אותו כ"אחד שבא לקבל את המקום שלו בהרכב בכל מחיר, בא להתאבד עליו".
לחמד יש גישה אירופית. אלון מזרחי סבור שאנחנו נהנה בו כמו בקבוצות האירופיות שלו מכבי חיפה ומאיורקה אם נדע לנצל זאת נכון, ולא נהיה נבחרת של מפונקים. "הייתי מחלק את התפקיד של תומר חמד לשניים", אומר מזרחי. "קודם כל הוא משחק בליגה הספרדית, עושה עבודה מצויינת, מבקיע וראוי להיות שחקן הרכב בנבחרת. הוא מביא מספרים של גולר ברמות גבוהות וזה קודם כל חשוב, כי חלוץ צריך קודם כל להיות בכושר הבקעה. אבל מעבר לזה, לא בגלל זה גוטמן משחק איתו, אלא כי הוא החלוץ הכי טוב שיש לו שיעבוד בשביל היתרון הכי גדול של הנבחרת - ואלה שלושה כישרונות שיבואו מאחוריו.
"יש לנו את מליקסון, עזרא, רפאלוב שיהיה כשיר, שכטר, ורמוט והרשימה לא נגמרת. אלה שחקנים ששחקן כמו חמד עם גוף חזק ששומר על הכדור עם כל מה שיש לו ומפנה להם שטחים, הוא הדבר הכי טוב שיכול לקרות להם", אומר מזרחי. "לסוג כזה של נבחרת ולנחיתות היחסית שיש לנו מול נבחרות גדולות כמו רוסיה ופורטוגל, זה יכול להיות משמעותי, כי זה סוף סוף חלוץ".
סוף סוף חלוץ? בטח כאשר מדברים עם שחקני הנבחרת. ההערכה שהוא מקבל משחקני הנבחרת גדולה יותר מזאת שמקבל מכל חלוץ אחר, על אף שנראה שעל פניו יש מוכשרים יותר. אחד משחקני הנבחרת הסביר ואמר: "הוא חלוץ שכל שחקן רוצה לידו. גם עבור שחקני ההגנה וגם עבור שחקני הקישור. הוא עושה עבודה שחורה, גם עם הגוף וגם בתנועה שנותנת שקט להגנה. הוא נותן זמן להירגע ולצאת מלחץ ודואג שעבודת ההגנה האמיתית תתחיל מלמעלה. גם הקשרים שלנו הם לא שיא העבודה הקשה וכולם באים עם קצת פינוק, אחרי שהתרגלו לשחק חופשיים. אז אני בטוח שגם הם מבסוטים עליו. הוא בהתקדמות אדירה ונותן תחושה שהוא לא מתכוון לעצור. הוא מתאמן כאילו קיבל זימון בכורה".
להתייחס אליו בהתאם
ההבדל בין תומר חמד ששיחק בנבחרת בשנה האחרונה לבין המשחק הערב באזרבייג'אן וביום שלישי נגד רוסיה, הוא הציפיות. חמד כבר אינו החלוץ האלמוני שהיה בעבר, חלוץ שהזמנתו לנבחרת היא הפתעה. חמד מגיע עם מעמד. הוא צריך להוכיח גם בנבחרת את מה שהוכיח במכבי חיפה ומאיורקה. הוא החלוץ היחיד היום שמביא קבלות מעבר לים כפי שגוטמן היה רוצה לראות ורף הציפיות ממנו הפך להיות הרבה יותר גבוה. עם זה הוא יצטרך להתמודד.
"אין יותר סרט כזה של שחקן אלמוני. שחקן שמבקיע כמעט כל משחק בספרד, מסומן היטב על ידי היריבות", מסכם אלי כהן. "כאשר אין לנו יותר מדי כאלה, הוא מסומן היטב גם על ידי רוסיה ופורטוגל, אף אחד לא ייתן לו יותר מדי חופש. הוא כרגע מבחינת רקורד וכושר נחשב אולי לשחקן המסוכן בנבחרת ויתייחסו אליו בהתאם. הוא דווקא יכול לנצל את זה ואולי להיות מוכן לתשומת לב הזאת, ודווקא לשחק בשביל אחרים. זאת תכונה שיש לו להבדיל מחלוצים אחרים. כמו שאמרתי, הוא שחקן חכם שיודע לקרוא את המפה ודווקא בקטע הזה לא נראה לי שצריך לדאוג ממנו. זה המבחן שלו".
