איסטנבול 1992: ג'ורג'ביץ' עם סל בלתי נשכח
בתחילת עונת 1991/2 החליטה פיב"א להגדיל את מספר הקבוצות שיכלו להשתתף בגביע אירופה לאלופות מכל מדינה לשלוש. יוגוסלביה, תחת מלחמה כבדה, שלחה נציגה סרבית אחת - פרטיזן בלגרד, ושתי נציגות קרואטיות - ציבונה זאגרב וספליט. כל השלוש אירחו את משחקיהן בספרד. פרטיזן וציבונה שרדו את שלב הבתים, אך באופן מדהים רק הקבוצות שהגיעו מבית ב', חובנטוד בדאלונה, אסטודיאנטס (מול מכבי תל אביב), מילאנו ופרטיזן ניצחו את סדרות ההצלבה ומצאו עצמן באפריל 1992 בפיינל פור באיסטנבול.
פרטיזן קיבלה בחצי הגמר את מילאנו הנהדרת עם אנתוני ריבה, ריקארדו פיטיס ודרל דוקינס, אותם ניצחה פעמיים במהלך שלב הבתים. ההרגשה הייתה שבמעמד הגדול האיטלקים יוכלו להתעלות, אבל על אף הצגה של דוקינס עם 21 נקודות ו-19 ריבאונדים, הצליחו הצמד פרדראג דנילוביץ' וסשה ג'ורג'ביץ' עם 22 ו-21 נקודות בהתאמה להתעלות ולשלוח את קבוצתם לגמר עם ניצחון 75:82. בחצי השני נפגשו חובנטוד ואסטודיאנטס לדרבי ספרדי. לרבים הייתה ברורה העליונות של חובנטוד, שברחה ליתרון 15 במחצית וניצחה בסיום 69:91 כשג'ורדי וייאקאמפה מפציץ 28 נקודות.
במהלך העונה נפגשו פרטיזן וחובנטוד פעמיים, כשכל קבוצה ניצחה במשחק הביתי שלה. בגמר החם באיסטנבול היה זה שוב דנילוביץ' הגדול שסחב את פרטיזן ליתרון 34:40 במחצית, אבל הרולד פרסלי ורפא חופרסה החזירו את הספרדים לעניינים. בשוויון 68:68, 37 שניות לסיום, ביצע דנילוביץ' עבירה חמישית במאבק על ריבאונד, שלח את חואן אנטוניו מוראלס לקו ויצא מהמגרש. מוראלס החטיא את זריקת העונשין שלו, אך פרסלי הדף את הכדור לחופרסה. הגארד הספרדי משך את השעון, ו-10 שניות לסיום חדר וקלע. פרטיזן הלכה לג'ורג'ביץ', ששתי שניות לסיום שחרר שלשה תוך כדי נפילה, קלע את אחת הזריקות הגדולות בתולדות המפעל, ונתן תואר אירופי לבלגרד השסועה של אותם הימים.
פריס 1996: החסימה של וראנקוביץ'
אחרי שאולימפיאקוס נכשלה בגמרים של 1994 ו-1995, החליטה היריבה העירונית פנאתינייקוס לבנות קבוצה שתוכל לזכות בתואר הראשון והחתימה את בוזידאר מליקוביץ', אלוף אירופה עם ספליט ולימוז', כמאמן ואת דומיניק ווילקינס ככוכב על לצד ינאקיס ואלברטיס. למרות השמות הגדולים, היוונים הסתבכו בשלב הבתים, ולהצלבה נגד בנטון טרוויזו הגיעו ללא ביתיות. הקבוצה של מייק ד'אנטוני לא תפקדה בסיום המשחק ועם הבאזר חסם סטויאן וראנקוביץ' את ז'ליקו רברצ'ה ונתן ליוונים כרטיס לפיינל פור. כל יתר המדורגות - צסק"א מוסקבה, ברצלונה וריאל מדריד, עשו את דרכן לגמר בצורה חלקה יותר.
פאו פגשה בחצי את צסק"א של פאנוב וקראסב, ונתנה לווילקינס לסחוב אותה על גבו. האמריקאי המבוגר לקח את המשימה בקלות, קלע 35 נקודות, ושלח את הרוסים ההמומים הביתה עם ניצחון 71:81. חצי הגמר השני היה מרתק - הקלאסיקו בין ריאל מדריד לברצלונה. הבלאנקוס, אלופי אירופה המכהנים, פתחו מדהים בזכות ג'ו ארלאוקאס הנהדר, עלו ליתרון 15 במחצית הראשונה ונראו בדרכם לגמר. אלא שכאן נכנסו לתמונה דן גודפריד וארתוראס קרנישובאס, כמעט והפכו את המשחק עד להפסקה, ובמחצית השנייה מחקו את ריאל בדרך לניצחון 66:76 וכרטיס לגמר.
פאו הובסה בשלב הבתים פעמיים על ידי ברצלונה העדיפה, אבל בגמר התמונה הייתה שונה. ווילקינס ואלברטיס הובילו אותה ליתרון 25:35 במחצית, ודקה וחצי לסיום היתרון עמד על 6 ליוונים. בנקודת הזמן הזאת התעורר חוזה לואיס גלילאה, קלע חמש נקודות רצופות והוריד את התוצאה ל-67:66 ליוונים. ווילקינס החטיא, אך הכדור נשאר בשליטת היוונים עד 10 שניות לסיום כשינאקיס החליק. הכדור הגיע למונטרו שהיה בטוח שקלע את לייאפ הניצחון, אך שוב וראנקוביץ', כמו בהצלבה, הגיע משום מקום וחסם בצורה מעוררת מחלוקת. בארסה ההמומה לא הצליחה לזרוק שוב את הכדור, וגביע אירופה ראשון הלך ליוון. הספרדים עוד הגישו ערעור בפיב"א בטענה שהסל היה החוקי, מה שהוליד לאחר מכן יריבות גדולה בין הקבוצות. הערעור, כמובן, נדחה.
מינכן 1999: ההפתעה של ז'לגיריס
אחת משתי ההפתעות הגדולות בתולדות הכדורסל האירופי ביחד עם הזכייה של לימוז' שש שנים קודם לכן. ז'לגיריס קובנה נהנתה מעצם הגדלת המפעל ל-24 קבוצות, ומחבורה של ליטאים טובים ושני אמריקאים נהדרים - אנתוני בואי המבוגר וטיוס אדני הפנטסטי, כדי לשלוט במפעל בשלב הבתים הראשון והשני, תוך שהיא מאבדת ארבעה משחקים מתוך 16. אל אירוע השיא הגיעו גם האלופה מ-1997, אולימפיאקוס, שגברה על וילרבאן 0:2 ברבע הגמר, ושתי הקבוצות מבולוניה, טים-סיסטם שהדיחה בשמינית הגמר את פנאתינייקוס וקינדר.
חצי הגמר הפגיש דרבי חם של בולוניה, כשקינדר עם אטורה מסינה על הקווים מקבלת משחק נהדר מראשו נסטרוביץ' הצעיר ופרדראג דנילוביץ' הוותיק ובתום קרב חפירות גוברת על טים-סיסטם של קרלוס מאיירס, מרקו יאריץ' וגרגור פוצ'קה. החצי השני היה אמור להיות שיוט לאולימפיאקוס החזקה, אך ז'לגיריס המפתיעה המשיכה במגמה שלה. בואי קלע 19 נקודות, הוביל אותה ליתרון 15 כבר בתום המחצית הראשונה, ולגמר היסטורי.
אירופה כולה הייתה מוכנה להפתעה, מכיוון שאף לא אחת מהפינליסטיות זכתה בתואר קודם לכן. המומנטום הנהדר של ז'לגיריס מחצי הגמר והשלבים הקודמים נמשך במחצית הראשונה של הגמר, כשבואי, אדני ושטומברגאס הוליכו אותה ליתרון 15 במחצית. במחצית השנייה התעורר אנטואן ריגודו, שקלע במשחק 27 נקודות והשווה את שיא הנקודות בגמר גביע אירופה, אך הליטאים הנהדרים הפגינו אופי, מנעו את הקאמבק, וחגגו תואר ראשון ואחרון עד היום עם ניצחון 74:82.
אתונה 2007 ההתפוצצות ההתקפית
שלוש קבוצות היו מעל היתר בתחילת עונת 2006/7 - צסק"א מוסקבה שהפסידה משחק אחד בשלב הבתים הראשון, טאו ויטוריה ופנאתינייקוס, שחלמה לקחת תואר באולמה הביתי. אל השלוש האלה הצטרפה בשלב הבתים השני מלאגה כראש בית והארבע הלכו לסדרות רבע הגמר עם הרבה ביטחון. ויטוריה טאטאה את אולימפיאקוס המאכזבת ופנאתינייקוס עשתה כן מול דינמו מוסקבה המפתיעה. צסק"א הופתעה במשחק השני בסדרת הטוב משלושה על ידי מכבי של נבן ספאחיה, אך במשחק המכריע הביסה את הצהובים. מלאגה עבדה קשה מאוד מול ברצלונה במשחק השלישי כדי להיות הקבוצה האחרונה בפיינל פור.
הרוסים, אלופי אירופה משנה לפני כן, עלו לחצי הגמר הראשון באואקה כפייבוריטים ברורים מול מלאגה. הקבוצה של סרג'יו סקריולו החזיקה מעמד שלושה רבעים בצורה הרואית, כשהקצב שהתפתח הזכיר את הימים השחורים של אירופה, אלא שריצת 0:14 שהובילו טרייג'ן לנגדון, דיוויד אנדרסון ותיאו פפאלוקאס נתנו לרוסים ניצחון קשה 50:62. חצי הגמר השני היה אמור להיות המשחק הגדול כשפאו פגשה את טאו ויטוריה. האולם הביתי הכריע את הספרדים שהיו בפיגור דו ספרתי החל מהדקות הראשונות של הרבע השני ולא התאוששו, בעיקר בשל ערב נהדר של מייק באטיסט עם 15 נקודות ו-12 ריבאונדים. פאו ניצחה 53:67 ועלתה לגמר.
הצפי היה לגמר הגנתי, בעיקר אחרי חצאי הגמר, אבל בפועל התפתח משחק פנטסטי בשליטה ירוקה. רמונאס שישקאוסקס שהגיע 17 פעמים לקו העונשין הוביל את קבוצתו ליתרון 36:46 במחצית ו-57:65 בתום שלושה רבעים. אלא שברבע האחרון התפוצצו שניים - פפאלוקאס ולנגדון שלא נתנו ליוונים לברוח, ובמצב של 79:87 לפאו קלע האמריקאי שתי שלשות גדולות והוריד את ההפרש ל-2 נקודות בלבד, פחות מדקה לסיום. אלא שכאן באטיסט בסל גדול ושישקאוסקס מהקו גמרו סיפור ונתנו לירוקים תואר אירופי רביעי ב-11 שנים וניצחו בגמר התקפי נדיר 91:93.
איסטנבול 2012 - הגויאבה של פרינטזיס
הכדורסל האירופי חיכה עונה שלמה לגמר אחד - ברצלונה נגד צסק"א מוסקבה. שתי הקבוצות שלטו באירופה בצורה מוחלטת, כשהן שומטות משחק אחד עד לשלב ההצלבה וגם שם מדלגות די בקלות עד לפיינל פור. אל שתיהן הצטרפו שתי היווניות שהצטמקו מבחינה כלכלית במהלך הקיץ שקדם לכך. אולימפיאקוס הגיעה ללא ביתיות לסדרה נגד סיינה, אבל ניצחה במשחק הראשון וגם את הסדרה בארבעה משחקים, ופאו גברה על מכבי בחמישה משחקים, כשכמה שריקות ביתיות מכריעות את המשחק בסיום.
חצאי הגמר טרפו את הקלפים. צסק"א הגיעה בטוחה בעצמה לסינאן ארדם, וקיבלה 29 נקודות בראש ברבע הראשון משאראס וחבריו. הרוסים חזרו עד למחצית לפיגור 2 נקודות, אלא שהמהפך שלהם הושלם רק ברבע האחרון בדרך לניצחון 64:66, כשאנדריי קירילנקו קולע 17 נקודות. אחרי שהפתעה אחת נמנעה ניסתה ברצלונה להשלים את תמונת הגמר, אבל נתקלה בהופעה של הצמד ואסיליס ספאנוליס וג'ורג'יוס פרינטזיס. השניים הובילו את האדומים ליתרון 6 ברבע הראשון עליו שמרו לאורך כל המשחק. בארסה צימקה מספר פעמים את ההפרש לשתי נקודות, אבל בכל פעם שיכלה לעלות ליתרון החטיאה והיוונים ברחו שוב ובסיום ניצחו 64:68.
אחרי שהיריבה הגדולה הודחה בחצי הגמר, הדרך לזכייה של הרוסים בגמר הייתה סלולה. הקבוצה של קזלאוסקס ניהלה מלחמת חפירות ברבע הראשון עם השחקנים של איבקוביץ' וירדה ביתרון מינימלי בסוף הרבע הראשון 7:10, אלא שרבע שני מושלם נתן לה יתרון 20:34 במחצית שהיה אמור להספיק. היוונים עלו בטירוף לרבע השלישי, אבל קירלינקו ושבד נשארו קרי רוח והעלו את צסק"א ליתרון 34:53, שתי דקות לסוף הרבע השלישי.
בשלב הזה היוונים, בעזרת מנצאריס, סלוקאס ופרינטזיס ביצעו ריצת 0:14 וחזרו למשחק. קירילנקו עוד קבע יתרון שבע נקודות שלוש דקות לסיום, אבל פפאניקולאו קלע שבע נקודות לבדו והוריד ל-61:60 בדקת הסיום. ספאנוליס שלח את שישקאוסקס לקו, אותו שחקן שנתן תואר 5 שנים לפני כן לפנאתינייקוס. הוא החטיא את שתי הזריקות. הכדור האחרון הגיע לפרינטזיס בפינה, וזה, בזריקת גויאבה מכוערת, קבע ניצחון 61:62 מדהים של אולימפיאקוס באחד הקאמבקים ההרואיים בתולדות המפעל.