וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תיק תקשורת: הטעויות של ארבל, שרף ואבוקסיס

שלמה שרף ויורם ארבל מזלזלים בצופים בשידורי הנבחרת, ההתנהלות התקשורתית של אבוקסיס הצליחה להרגיז את השחקנים, המנהלים, השופטים והאוהדים. הבלוג של יוסיפוביץ חוזר ומדרג את פרסומות הסופרבול הטובות ביותר

השבוע נתבשרנו שהאסטרטג אייל ארד מצטרף לבית"ר ירושלים. תוך יום כל השחקנים הוכרחו לדבר נגד האוהדים הפורעים, תוך יומיים שמענו שהסדק החיובי בקהל מתרחב, ותוך שלושה ימים גילינו שהאימהות של סדאייב וקאדייב ינחתו בארץ. בין אם המקרים קשורים לארד ובין אם אף אחד, יש אדם שצריך את שירותיו כמעט כמו מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים. קוראים לו יוסי אבוקסיס.

עוזר מאמן נבחרת ישראל יוסי אבוקסיס. ברני ארדוב
אל תחשוב על מה שאתה אומר. תחשוב מה ההשלכות של מה שאתה אומר. יוסי אבוקסיס/ברני ארדוב

מאמן הפועל תל אביב, מה לעשות, לא אהוב יותר מדי על ידי אוהדי הכדורגל בארץ. תוך ארבעה חודשים הוא הצליח לא להיות אהוב יותר מדי גם על ידי אוהדי הפועל תל אביב. וכל זה רק בזכותו. את מה שיש לו ברגליים ובראש אף אחד לא ייקח, אבל יש תחום שלא יזיק לאבוקסיס להשתפר בו.

"כל השחקנים כועסים על החלטות השיפוט"

"זה קורה בכל פעם שתבריזי שופט אותנו"

זה התחיל עם התלונות על השיפוט. אבוקסיס צדק ב-80 אחוז ממה שאמר – רק במשחק מול הפועל חיפה הוא האשים משהו שלא היה שם – אבל הנהי הבלתי פוסק אל מול המצלמות השפיע באופן שלילי גם על השופטים וגם על שחקניו. לחבר'ה עם המשרוקית נמאס לשמוע על המאמן, וגם אם לא התכוונו, העליהום דיבר במחזורים שלאחר מכן; והשחקנים? הדיבור על השיפוט יצר לחץ כה גדול, שכל שריקה-לכאורה-לא-במקום לוותה ברגשות קיפוח עזים שתורגמו לצרחות ולעבירות של עצבים שתורגמו לכרטיסים צהובים ואדומים. בארבעת המשחקים ששירזי היה בתפקיד – 0 אדומים. תחת אבוקסיס – 7 אדומים (שכמובן לא כולם בגלל עצבים). אבוקסיס צדק ברוב מה שאמר, אבל לא ידע איך להגיד את זה. כשהתלונן שמנסים להוציא את זה ממנו בכוח, ועלה בטונים, הוא פגע בעצמו עוד יותר.

בנקודה זו, שילמד מאוסקר גרסיה ומטל בנין. כשאלו נגזלו השנה מנקודות יקרות בעקבות טעויות שיפוט, הפאסון דיבר יותר חזק מהם. וזה השפיע. שופט שטעה מול אוסקר, בטוח הרגיש אשמה. שופט ששמע את אבוקסיס, בטוח הרגיש כעס.

השופט אלון יפת לאחר שהרחיק את אריק דג'מבה דג'מבה שחקן הפועל תל אביב. ברני ארדוב
חימומים מיותרים. אריק דג'מבה דג'מבה חוטף אדום מאלון יפת/ברני ארדוב

"מי שמפנטז על הפועל של הדאבל, זה לא יקרה"

"ברור לכולם שאנחנו צריכים שחקנים נוספים"

זה המשיך עם התלונות על בניית הסגל והרצון הנואש לחיזוק. שוב, אבוקסיס צדק. ושוב, לא ידע איך להתבטא. כששחקנים בהפועל תל אביב שמעו את הראיונות בהם המאמן שלהם מתלונן על הסגל שלו, מה הם היו אמורים לחשוב? איך הם אמורים לשחק בשבילו? לפי שחקנים בקבוצה, בכל ציטוט כזה של אבוקסיס, הביטחון הצטמק. שלא לדבר על ההנהלה, שהוציאה יש מאין כדי שלאבוקסיס יהיה את אחד הסגלים הנוצצים בליגה. אחד הסגלים הנוצצים שמתאמן לדרבי כה חשוב בלי המאמן, שנמצא בהכנה למשחק ידידות של נבחרת ישראל.

"זה לא מקרי שיש שמונה או תשעה פצועים באותה תקופה"

"אם רוצים להיות הוגנים, צריך לדבר גם על הפצועים"

יכול להיות שאבוקסיס צודק לגבי הסיבה לפציעות המרובות, ויכול להיות שלא. יכול להיות שמאמן הכושר דרור שמשון אחראי באופן בלעדי על כך שבמשחק מול נתניה חסרו למאמן שמונה שחקנים בגין מתיחות וקרעים, יכול להיות שזה אבוקסיס שלא יודע לנהל רוטציה בעונה ארוכה ויכול להיות שזה ביש מזל. מה שבטוח, אבוקסיס שוב אמר את הדבר הכי גרוע שיכול היה להגיד אל מול המצלמות.

תוך ארבעה חודשים, אבוקסיס הצליח להכעיס את השופטים, את שחקניו, את ההנהלה שלו ואת הצוות המקצועי שלו. ואת כל זה הוא עשה על ידי אמירת דברים נכונים בדרך לא נכונה. כשהמצלמה עליך והזרקור גורם לזיעה ואתה גם כך במדינה שמחפשת אותך, אתה חייב להתעלות, לברור משפטים, להבין שאתה חלק ממערכת שסומכת עליך. מאמן כדורגל, בשנת 2013, זה קודם כל תקשורת. והנה, בתוך חדרי ההלבשה עלו דיבורים על מיאוס, וגם שמועות על החלפת אבוקסיס צצו לפתע.

בחלון ההעברות, באופן הזוי ולא מובן, הפועל תל אביב חסרת הממון יצאה עם ידה על העליונה. תוסיפו את אלמוג כהן, ותקבלו דום שתיקה. אז כן, לאבוקסיס אין על מה לדבר יותר חוץ מעל כדורגל. הכיוון מאוד ברור – אליפות או כישלון. בלי לדבר על הסגל ועל השופטים ועל החיזוק ועל הבריאות. ואם קופץ לו שוב הפיוז, שינשום עמוק, יחשוב במי הוא פוגע, יגלה שזה קודם כל בעצמו וינעל את הפה. או שיתקשר לאייל ארד. נראה שהוא דווקא עושה עבודה לא רעה בינתיים.

***

משחק הכנה לשידור

עדן בן בסט נבחרת ישראל עם מאור מליקסון אלעד גבאי. ברני ארדוב
אז איך בפולניה? מליקסון חוגג את המעבר הרשמי לוולנסיין/ברני ארדוב

עומר דמארי מסר אתמול נהדר לליאור רפאלוב, שבעט נהדר וקבע 1:2 דרמטי לישראל מול פינלנד. אבל בואו נדלג הלאה, למה שקרה שניות לאחר הכיבוש של קשר קלאב ברוז'.

הפרשן שלמה שרף: "הנה, רפאלוב. רפאלוב צריך להיות בהרכב הרבה לפני מליקסון. הוא שחקן הרבה יותר טוב ממליקסון, הוא בכושר הרבה יותר טוב ממליקסון".

השדר יורם ארבל: "והוא משחק בליגה קצת יותר חזקה ממליקסון".

שרף: "הוא משחק בליגה הרבה יותר חזקה".

ארבל: "לא שהליגה הבלגית חזקה, אבל יותר מהפולנית".

ראשית, רפאלוב לא שיחק מאז ה-26 בדצמבר – 42 ימים. מליקסון, באותו זמן, שיחק שני משחקים כמחליף. אבל זו עדיין לא הנקודה.

הלוואי שארבל את שרף היו חושבים שהליגה הבלגית טובה מהצרפתית. זו לפחות גישה מעניינת, שונה, מעוררת דיון; אולי שניהם אוהבים ליגה עם הרבה גולים. אבל הבעיה גדלה כשמבינים ששרף וארבל – צוות השידור של הנבחרת הלאומית של ישראל – לא יודעים איפה משחק מאור מליקסון.

כבר לא בוויסלה קרקוב. בוולנסיין, צרפת.

ישראל זו מדינה צינית, ואת ארבל מרבים להאשים בשנים האחרונות. אוהדי הכדורגל מחזיקים את הבטן אחרי כל טעות זיהוי קטנה, ויש הרבה כאלו, ומשוועים לריענון בעמדה. שרף זה בכלל נושא אחר. בעוד שלארבל רזומה מדהים וקול מדהים עוד יותר, אצל מאמן הנבחרת הלאומית לשעבר לא תמצאו ולו יתרון אחד בשידור ספורט. אחד. הוא שם רק בגלל עברו. גם את מה שהוא יודע, והוא יודע, הוא לרגע לא מצליח להעביר לצופה.

מה שחמור בטעות שהשניים ביצעו, זה שלא מדובר בטעות רגעית, בפספוס, אלא ביוהרה וזלזול. להגיד שרפאלוב בכושר טוב יותר מבלי ששיחק למעלה מחודש, לפספס מעבר קבוצה של שחקן נבחרת? זה לא רציני. השניים, לפחות לפי התוצאה, לא נראים כאנשים שהתכוננו לשידור, ורואים את זה בכל טעות בזיהוי של האחד ובכל רשלנות של האחר. תחזרו אחורה, למשחק באזרבייג'אן, כששרף לרגע לא התבייש לקרוא להוא "מספר 8" ולזה "מספר 7". העיקר השפיץ של הנעל. לא צריך להתכונן לשידור – ממילא קהל הצופים בבית ימשיך להתלונן, וממילא אף אחד לא יעז להחליף אותנו.

בעוד המקרה של שרף חסר תקנה, ארבל, גם ממרום גילו, ניסיונו וכבודו – חייב לנו קצת יותר. גם למליקסון.

***

הספירה לאחור - חמש הפרסומות הטובות בסופרבול 47

ג'קובי ג'ונס בולטימור רייבנס. רויטרס
רהיט בראש. ג'קובי ג'ונס חוגג טאצ'דאון בסופרבול/רויטרס

בולטימור ניצחה את סן פרנסיסקו בסופרבול 47, ריי לואיס האדיר פרש עם טבעת, ג'ו פלאקו יזכה לחוזה משובץ יהלומים, הפסקת חשמל שיתקה את הסופרדום, קולין קאפרניק עוד יחזור לריקוד הגדול והאחים הארבו ימשיכו להתכתש בשנים הקרובות.

אבל הסיפור הגדול של הסופרבול בניו אורלינס שייך בכלל לחנות רהיטים מבולטימור.

זו השנה שלישית ברציפות שהחנות, "רהיטי גארדינרס", עורכת מבצע בסוף השבוע של הסופרבול. "אם במשחק תוחזר בעיטה לטאצ'דאון, בפתיחת משחק או בפתיחת המחצית השנייה, כל הרהיטים שקניתם בסוף השבוע – חינם", אמר המבצע. החבר'ה בחנות הרגישו בטוחים – הרי חוץ מדווין הסטר ושיקגו ב-2006 – דבר כזה לא קרה בכמעט 50 שנה של סופרבולים. אבל אז, בפתיחת הרבע השלישי, ג'קובי ג'ונס עשה את שלו ורץ 108 יארד לאנדזון שמעבר לכביש.

"זה מדהים!", נכתב בעמוד הפייסבוק של החנות. "הרהיטים בחינם. גו רייבנס!". על פי ה"בולטימור סאן", חולקו רהיטים בשווי 600 אלף דולר. קייסי לרל, מנהלת השיווק של החנות, סיפרה שהיא היתה בהלם. "אנחנו נרגשים", אמרה. יולנדה מריה מרטינס הנרגשת שיתפה: "סלון חדש, תודה לגארדינרס". המנהלת לרל סיכמה: "זה מצוין לרייבנס, מצוין ללקוחות ומצוין לגארדינרס". ואם כולם שמחים מהפרסומת שעבדה, הנה חמש הפרסומות הכי טובות ששודרו בסופרבול.

היו כ-60 כאלו, ולא, הפרסומת של וולטר ובר רפאלי לא בטופ 5. מודה, היא אפילו קשה לצפייה. הפרסומת, לא בר.

5 טאקו בל - הגידו כן לזקן

4 דראפט ה-NFL - הכירו את ליאון סנדקאסל

3 באדווייזר - סוס מנצח (נראה אתכם לא מתרגשים)

2 טייד - גו רייבנס!

1 אוראו - השקט שבזמן הסערה

פרס על מפעל חיים

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
סבבה, סבבה/מערכת וואלה!, צילום מסך

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully