עצוב לקרוא את תגובותיהם של חבריו לשעבר של לאנס ארמסטרונג בקבוצת יו-אס פוסטל, אשר הושעו אתמול (רביעי) בעקבות הודאתם בנטילת סמים בלתי חוקיים במהלך הקריירה שלהם. "ניצבנו בפני בחירה שכלל לא הייתה בחירה", אמרו כמה מהם, והדגישו עד כמה השימוש בסמים בענף האופניים הוא נרחב. חלקם דיברו, בצדקנות לא מבוטלת, על תקוותם שכעת הם "לוקחים חלק בניקיון של הענף", אולם נדמה שתרבות הסמים כל כך מושרשת ברכיבת האופניים המקצועית, שהסיכוי שלא יתפסו רוכבים נוספים קלוש.
התופעה הפסולה החלה כבר בשלהי המאה ה-19, וחצתה מדינות, יבשות, קבוצות ומעמדות. בתחילה היו הרוכבים, בידיעת ובעידוד מאמניהם, משתמשים באלכוהול ובסמים כמו קוקאין כדי לתגבר את יכולותיהם. השינוי הגדול חל לאחר שבמלחמת העולם השנייה הומצאו סמים סינתטיים שנועדו לסייע לחיילים בחזית. ב-1949 הודה הרוכב האיטלקי האגדי פאוסטו קופי בשימוש בסמים. בראיון טלוויזיוני אמר כי השתמש בסמים כשהיה בכך צורך. כשנשאל מתי היה צורך כזה, השיב: "כמעט תמיד".
בשנות ה-60 התגברה המודעות לתופעה, בין השאר לאחר ששני רוכבים מתו במהלך תחרויות. בניתוח לאחר המוות נמצאו כמויות גדולות של סמים בגופם. השניים היו רוכבים זוטרים, אולם גם בכירי הרוכבים של התקופה השתמשו בסמים. זא'ק אנקטיל, שהיה הראשון שזוכה חמש פעמים בטור דה פראנס, היה תומך נלהב בשימוש בסמים. גם הרוכב הגדול בכל הזמנים, אדי מרקס, הסתבך בפרשיות סמים, אולם הכחיש את מרבית המקרים. כיום הוא אחד הקולות הבולטים נגד סמים בספורט.
התופעה לא נעלמה בשנות ה-70 וה-80, אולם לא כיכבה יותר מדי בכותרות. ב-1998 התפוצצה פרשת פסטינה, לאחר שמעסה של הקבוצה האיטלקית נעצר בגבול וברכבו נמצאו מאות שפופרות עם סמים. בעקבות זאת הקבוצה כולה נפסלה, ואז התברר לכולם עד כמה התופעה נפוצה וממוסדת. "מבצע פוארטו" בספרד ב-2006 חשף את תעשיית עירויי הדם האסורים, וגילה לעולם כיצד רופאים ורוכבים מוצאים דרכים חדשות להתגבר על רשויות האכיפה.
אתר וויקיפדיה מקדיש ערך שלם לשימוש בסמים בטור, הכולל את טבלת עשרת הראשונים בכל שנה מאז 1998 יחד עם עבר הסמים שלהם. מעט מאוד מהשמות הבולטים בתקופה הזאת לא הסתבכו בפרשת סמים כזו או אחרת. זוכי הטור בשלוש השנים לפני זכייתו של ארמסטרונג - ביארן ריס, יאן אולריך ומרקו פנטאני - הודו או נתפסו משתמשים בסמים. כך גם שני הזוכים הראשונים בעידן שאחרי ארמסטרונג - פלויד לאנדיס ואלברטו קונטאדור. ב-2007 קונטאדור זכה לאחר שהמוביל בתחרות, הדני מיקאל ראסמוסן, הודח על ידי קבוצתו מכיוון שהתחמק מבדיקות סמים. שלוש קבוצות באותה שנה פרשו לאחר שאחד מרוכביהם נתפס משתמש בסמים. קשה לעכל שבמשך 12 שנים, בין זכייתו האחרונה של מיגל אינדוראיין ב-1995 לזכייתו של קרלוס ססטרה ב-2008, לא עמד בראש הפודיום רוכב נקי.
ולא רק בראש הפודיום. כל ארבעת הראשונים בטור של2003 הסתבכו בסמים. למעשה, רק שניים מהעשירייה הראשונה באותה שנה לא קשורים לפרשיית סמים כזו או אחרת. שנה קודם לכן שמונה מעשרת הראשונים היו מעורבים בפרשיות סמים, אולם שניים מהם זוכו. מבין העשירייה הראשונה ב-2005, רק קאדל אוונס מעולם לא נקשר בסמים, אם כי אוסקר פריירו, הזוכה בשנה לאחר מכן, זוכה מהחשדות נגדו. בשנים האחרונות נדמה שחל שיפור מסוים, אולם לא ניתן להתעלם מהמקרים של פראנק שלק, קונטאדור, דנילו דה לוקה (זוכה הג'ירו ב-2007) וריקרדו ריקו.
אבל, כפי שפרשת ארמסטרונג ומקרים נוספים הוכיחו, השימוש בסמים לא היה מנת חלקם של הרוכבים הבכירים בלבד. כך, לדוגמה, מייקל בארי הקנדי, שהושעה כעת לחצי שנה, היה "פועל פשוט", "דומסטיק" בשפת האופניים, שכל תפקידו היה לסייע למוביל הקבוצה. הוא אפילו לא דומסטיק בכיר כמו ג'ורג' הינקאפי, שהושעה אף הוא.
"הגעתי להבנה שענף האופניים הוא ענף שבו חלק ממנהלי הקבוצות ורופאיה הדריכו וסייעו לרוכבים שלהן בשימוש בחומרים אסורים ובשיטות אסורות", אמר לאחרונה לוי לייפהיימר, מבכירי הרוכבים שהורשעו בפרשת ארמסטרונג, "זה ענף שבו הספורטאים ברמה הבכירה - אולי ללא יוצא מהכלל - השתמשו בחומרים אסורים. ענף שבו השימוש בסמים היה כל כך מקובל, עד שרוכבים מקבוצות שונות - שהיו מתחרים על הכביש - תיאמו ביניהם את השימוש בסמים כדי לעמוד בקצב של רוכבים אחרים שעשו אותו דבר". לייפהיימר הוסיף שאם היה מודה קודם לכן בשימוש בסמים, זה לא היה עוזר, מכיוון שהבעיה הייתה כל כך ממוסדת. "בכך שניקח אחריות, הדור שלי יבטיח שזה לא יישאר ככה", הוסיף. אשרי המאמין.
סמים פס
גלעד גרוסמן
11.10.2012 / 13:58